יותר מהכול, הימים האלה הם ימי חוסר המעצורים. זו תכונה ישראלית ותיקה, שעם השנים השילה מעליה את שייריה האחרונים של כסות הבושה והמבוכה, אבל מעולם לא הייתה בולטת כמו עכשיו. כי בימים האלה, כמאמר הציטוט התנ"כי שהיה לקלישאה מרוב שימוש מוצדק, אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה. בלי שום מעצור.
"אנחנו לא שמים עליך קצוץ", אמרה חבורת פוליטיקאים חסרי מעצורים לשופט בית המשפט העליון, שמתרוצץ ומתבזה ביניהם, בניסיון ליצור ארשת של מכובדות לבחירות המופקרות ביותר בתולדות ישראל. למה שנשים עליך קצוץ? ברצותנו נפסול אנשים מלהיבחר, ברצותנו נאשרם (ואני סבור שאת ברוך מרזל היה צריך לאשר, בדיוק כמו את טיבי ובשארה, ושישפוט הבוחר). מה לנו ולכבודו של שופט, מה לנו ולתוצאות של המעשה שאנחנו עושים, בלי לשים קצוץ?
פסילתו של אחמד טיבי אתמול, כמו זו הצפויה של עזמי בשארה היום, היא גפרור שיצית תבערה גדולה, ידועה מראש, בין ערבים ליהודים. בית המשפט העליון עוד עשוי להפוך את הקערה על פיה, אבל המסר כבר יצא: עבור המערכת הפוליטית היהודית, נציגי הציבור הערבים אינם לגיטימיים. רצונותיו ותיסכוליו של אחד מכל חמישה אזרחים ישראלים אינם צריכים עוד לבוא לידי ביטוי בפרלמנט, כי כל העניין הפרלמנטרי הזה נמאס עלינו. העמדת הפנים של המדינה הדמוקרטית כבר אינה נחוצה עוד, כי בעידן חוסר המעצורים אף-אחד לא מעמיד פנים. ואם תהיה שריפה, שתהיה. אנחנו לא שמים קצוץ.
אנחנו בודקים מידע שלפיו העיראקים העבירו טילים ונשק ביולוגי לסוריה, אמר ראש ממשלה חסר מעצורים לעיתונות. אריאל שרון, הסבא הקשיש של השנים האחרונות, הוא אותו אריק חסר מעצורים שבן-גוריון שאל אותו כבר לפני חמישים שנה אם נגמל מאמירת אי-אמת. תגידו לזקן שלא: כשהגב הפוליטי אל הקיר, ראש הממשלה יעורר פאניקה ויפזר ספקולציות וידבר על מידע לכאורה, שאין לו אימות משום מקור ביטחוני אחר (ושאנשי הצבא עצמם מתנערים ממנו). בעידן חוסר המעצורים רגשות הפחד של הציבור הם לא יותר מספין, מוצלח או לא מוצלח.
אני אפטר אותך, אמר אותו ראש ממשלה חסר מעצורים לסגנית שר חסרת מעצורים. אפטר אותך על שעשית מה שעשה בני יקירי (והמועמד לכנסת) לפניך: שמרת על זכות השתיקה בחקירתך במשטרה. בעידן חוסר המעצורים, הנורמה מתחילה במקום שבו נגמר הסקר, ואריאל שרון יקריב את נעמי בלומנטל בלי לחשוב כלל מה זה אומר על מה שעשה עומרי שרון קודם לכן.
הפארסה ההולכת ונמשכת של הבחירות הפנימיות בליכוד מגלה מדי יום עד כמה נתפס חוסר המעצורים כתכונה מבוקשת, המבדילה את הווינרים מהפרייארים. בעידן הזה, שבו ייצוג הציבור הוא סחורה עוברת לסוחר, מותר לסגנית-שר להתעכב בהגעה לחקירה ולשתוק מול החוקרים. היא בסך הכל עושה מה שעשו לפניה נבחרי ציבור מהרבה מפלגות, כולל לא מעט מאלה המועמדים במקומות ריאליים לכנסת הבאה.
בנק יפול, אמר נגיד בנק חסר מעצורים בראיון עיתונאי. אם המערכת הבנקאית בסכנה, תפקידו של דוד קליין – האיש שבמשמרת שלו קרסו בנקים, התגלו מעילות בעשרות והמדיניות המוניטרית איבדה את אמינותה – הוא לפעול לייצובה, ולא לעורר פאניקה באזהרות. אבל מה לנגיד ולחרדות שלנו? הוא את שלו אמר. ובעידן חוסר המעצורים אתה לא נדרש ליותר מזה, אפילו אם לאמירה שלך לכשעצמה עלולות להיות תוצאות חמורות.