הקאמבק של העט

אחרי שנים של ניסויים וכשלונות - מחשבי הלוח (Tablet PC) המתבססים על צג מגע ודיו דיגיטלית, יוצאים לאור, ומוציאים לפנסיה את המקלדת והעכבר. מעתה, המחשב יחקה את פעולת העט והנייר הישנים והטובים: ניתן יהיה לכתוב עליו ישירות, והוא יתרגם מיידית כתב-יד לטקסט מחשב. המבקרים טוענים: מאוחר מדי, העולם כבר התרגל למקלדת. ושוב, העברית תצטרך לחכות

זה קרה בנובמבר 2000. ביל גייטס עמד על הבמה בתערוכת המחשבים קומדקס בלאס-וגאס והציג דגם ראשוני של מחשב חדש, שנקרא מחשב-לוח (Tablet Pc). למחשב הזה לא היתה מקלדת והוא הורכב מחלק אחד בלבד - מסך מגע, שאליו צורף עט-חרט.

העיתונאים מיאנו להתרשם. ובכל-זאת, שנתיים אחרי אב-הטיפוס, מחשב-הלוח מתעורר לחיים: בחודשיים האחרונים החלו יותר מעשר חברות ענק - ובהן טושיבה, אייסר, ויוסוניק ו-HP הגדולות - לשווק ברחבי העולם מחשבי לוח מרשימים. במייקרוסופט מקווים שלאחר שורה של נסיונות כושלים לכבוש את עולם המיחשוב הנייד - הפעם זה יצליח.

הרומן של מייקרוסופט עם מחשבים ניידים, המאפשרים שימוש בדיו דיגיטלית במקום במקלדת וכוללים מערכות לזיהוי כתב-יד, החל כבר בראשית שנות התשעים - עם מערכת הפעלה ייעודית, שרק מעטים ידעו עליה אז, ונקראה בשם (Windows For Pen Computing) חלונות עבור מיחשוב-עט.

אולם המכשירים הראשונים שפותחו והתבססו על מערכת ההפעלה הזו סבלו משורה של בעיות: אורך חיי סוללה קצר, מעבדים איטיים ומנגנון זיהוי כתב-יד כושל. מייקרוסופט לקחה את המערכת למקצה שיפורים וב-1996 הציגה את חלונות - CE מערכת הפעלה למחשבי כף-יד, שנועדה להיות התשובה של ביל גייטס למחשבי פאלם שהחלו להציף את השוק.

כידוע, הגירסה הראשונה של חלונות CE היתה מסורבלת, והמשתמשים נאלצו לעבור מסלול ייסורים ארוך בכדי לבצע פעולות פשוטות של ניהול זמן ומידע.

במהלך השנים פישטה מייקרוסופט את המערכת, עד שבסופו של דבר הציגה את פוקט פי-סי 2002, הנחשבת מוצלחת ואומצה על-ידי חברות מובילות בשוק. ובכל זאת, כמחשבי כף-יד, מחשבי פוקט פי-סי 2002 הזעירים מצויידים במסך קטן ובעוצמת עיבוד מוגבלת, ומציעים יישומי כיס ולא גירסאות מלאות. במילים אחרות: הם אינם יכולים להציע לאירגונים - קהל יעד נחשק בעיני מייקרוסופט - את מגוון האפשרויות שמציע מחשב נייד.

 

בין כף-יד לנייד

 

מייקרוסופט, שראתה כיצד מצליחים המחשבים הניידים הקלאסיים להפוך לחלק אינטגרלי כמעט בכל היבט של פעילות הארגונים, הבינה, שעליה לפעול - ומהר. היא החליטה ליצור קטגוריית מיחשוב חדשה לחלוטין: מחשב-לוח. מעין יצור כלאיים בין מחשב כף-יד למחשב נייד, שנועד להרחיב את משפחת הניידים בלי לשלוח את המחשבים הניידים לפנסיה מוקדמת.

בשנת 2000 נקטה מייקרוסופט בצעד נדיר. היא לא חיכתה ליצרניות החומרה, אלא מיהרה להרכיב בעצמה אב-טיפוס של מחשב-לוח, שאותו הציג גייטס בקומדקס. בעקבות התגובות הצוננות, חזרו המפתחים לעבוד במרץ על הפרוייקט. כעת הם מאמינים שהוא הבשיל. למה עכשיו, אחרי שהרעיון נכשל בעבר?

בעיקר בגלל טכנולוגיות האלחוט, כמו WiFi, ובגלל חדירת האינטרנט המהיר. אלה מאפשרות לשאת את מחשבי הלוח ממקום למקום, תוך עבודה וקישור לרשת ללא חיבור לכבלים. המעבדים החדשים חזקים מספיק כדי לפענח במהירות כתב-יד וגם מסכי-המגע הגיעו כבר לרמת אבחנה גבוהה ביותר. מערכת ההפעלה למחשבי הלוח זהה כמעט לחלוטין לחלונות XP המוכרת - למעט התמיכה בכתיבה ובאיור על גבי הצג עצמו, תוכנת זיהוי הכתב, והיישומים הייחודיים, שיודעים לנצל את אמצעי הקלט החדש.

 

שובו של העט

 

מייקרוסופט השקיעה הון במחקר, עד שהגיעה לבשלות טכנולוגית, המאפשרת לכתוב ישירות ובכל סגנון על גבי צג המגע של מחשבי הלוח החדשים. מנגנון זיהוי כתב-היד החדש מתקדם לאין-ערוך מזה המצוי במחשבי כף-יד כמו פוקט פי-סי או פאלם, והוא מציע אפשרויות נרחבות לעבודה עם עט החרט באופן טבעי יותר, בכל היישומים. למעשה, אפילו לא חייבים להניח את העט על-גבי המסך כדי לכתוב.

המחשב מבחין בעט בעודו באוויר באמצעות זיהוי אלקטרו-מגנטי, ומאפשר לנווט באמצעותו, או לכתוב בכתב-יד חופשי מבלי לגעת כלל במסך. כתב-היד המשורבט נשמר כגרפיקה לכל דבר, ואפשר לבקש מהמחשב לתרגם אותו לגופני מחשב בכל עת - לאו דווקא בזמן-אמת.

במייקרוסופט מקווים להעתיק לגמרי את מתכונת השימוש בעט ובנייר אל הסביבה הדיגיטלית: ההנחה היא, שהעט הוא אמצעי הרבה יותר אינטואיטיבי מן העכבר, ולכן, ברגע שהמשתמשים יתרגלו למנגנון זיהוי כתב-היד הם ירגישו כמו בבית.

מצד שני, מתנגדי הרעיון פסימיים למדי, ומזכירים כי ב-20 השנים האחרונות קרה משהו בעולם: משתמשי המחשב התרגלו למקלדות ולעכברים כאמצעי קלט.

ביל מקרון, למשל, מבכירי בעלי הטורים בפי-סי מגזין, שואל בהתרסה: "עכשיו, אחרי שכל העולם למד להקליד (פחות או יותר) - מי צריך תוכנה שתעשה את זה באחוזי שגיאה לא זניחים? סטודנטים ותלמידים? מרביתם יכולים להקליד מהר יותר מלכתוב". מקרון מעריך, כי זיהוי הכתב עשוי להיות שימושי אולי בארצות המזרח-הרחוק. הדיו הדיגיטלית, המאפשרת לצייר על-גבי המסך, תתאים לכתב היפאני והסיני הציורי.

לעומת-זאת, עורך פי-סי מגזין מייקל מילר, טוען ההיפך: "קל ונוח לי יותר לצייר בעט על מסך רגיש מאשר לסמן בעכבר או באביזר הצבעה אחר. שרבוט חופשי מאפשר להחליף הרבה מילים בקו אחד - כמו הדגשה מתחת למילים חשובות, והקפת מלל בעיגול בתנועה מהירה. המבנה האנכי מתאים יותר לקריאת ספרים אלקטרוניים".

 

לצייר בחופשיות

 

אחד היישומים החדשים, שנכללים בגירסת חלונות XP המיועדת למחשבי לוח, נקרא Journal, מעין מקבילת כתב-היד לפנקס הרשימות (Notepad) המופיע במחשבים אישיים רגילים. היישום נועד למי שמרבים להשתמש בפנקס ובעט במהלך פגישות. הוא מאפשר להכניס למחשב רשימות בכתב-יד, ולנצל את העט למגוון שימושים - שירטוט, איור, מחיקה. זאת ועוד: ניתן לשתול קבצי כתב-יד בתוכנות מוכרות כמו וורד ו-אקסל, וכמובן בתוכנת הדואר האלקטרוני אאוטלוק.

חברות תוכנה נוספות תרמו למכשירים החדשים תוכנות מעניינות: חברת קורל הציגה תוכנה גרפית בשם Graphigo, המאפשרת לצייר על-גבי מסך המחשב באופן שכבתי - ולהניע את שכבות הציור ממקום למקום על-גבי המסך. יישום אחר, הנכלל במחשב הלוח של פוג'יטסו, מאפשר לשלוט בכמות הדיו הדיגיטלית על-פי עוצמת הלחיצה של העט על-גבי הצג. חברת Alias הציגה את Ook Prob Sketch תוכנת ציור נוספת, המיועדת למקצוענים, המאפשרת עבודה גרפית והדמייה ריאליסטית תוך שימוש בכלים טבעיים, כמו מברשות ומכחולים.

 

העברית תחכה

 

מחשבי הלוח נחלקים לשתי קטגוריות עיצוביות יחודיות. הקטגוריה הראשונה נקראת Convertible - מכשירים המגיעים עם מקלדת ניתקת. טושיבה הציגה מחשב שכזה, בדגם פורטיג' 3500, עם גימיק: את המסך אפשר לסובב ולהניע בכל זווית אפשרית. המחיר: 2,300 דולר.

הקטגוריה השנייה, הנקראת Slates, כוללת מחשבים שאינם מצויידים במקלדת - ומתבססים אך ורק על צג מגע (אם כי ניתן לחבר מקלדת למחשב). בשתי הקטגוריות יכולים המסכים לעבוד בשני מצבי תצוגה שונים: אורכי ורוחבי. כרגע, מרבית מחשבי-הלוח מגיעים עם מקלדת, בהנחה שרוב המשתמשים עדיין יעדיפו את אמצעי הקלט המוכר להם.

כבר כיום ניתן לרכוש בארהב מחשבי-לוח במחירים הנעים בין 1,800 ל-3,000 דולר. HP מציעה את ה-TC 1000 תמורת 1,800 דולר - אך יש בו עוקץ: מעבד חלש יחסית, קרוזו של טרנסמטה. מי שירצה מערכת חזקה יותר יוכל למצוא אותה אצל חברות כמו טושיבה ופוג'יטסו, המציעות מחשבי לוח יקרים יותר אך בעלי צגים גדולים ומעבדים מקוריים של אינטל מהירויות שנעות בין 00-13008 מגה-הרץ. מחשבי הלוח מגיעים עם כוננים בנפחים שבין 20 ל-40 ג'יגה-בייט וצגי צבע בגדלים של 2-101 אינץ'.

ומה באשר לעברית? מחשבי הלוח נהנים כבר עכשיו מתמיכה עברית בכל היישומים והתפריטים, בדומה למחשבים השולחניים. עם זאת, רוני ניומן, יו"ר קבוצת אירון הנוטלת חלק בגיורם של מוצרי אופיס עבור מייקרוסופט - מסביר, כי בשלב זה אין תוכניות לפתח מנגנון זיהוי כתב-יד בעברית בעתיד הקרוב.

במייקרוסופט ישראל מאמינים, כי גם ללא זיהוי כתב-יד, מחשבי הלוח יתחבבו על הישראלים בזכות המשקל הקל, העיצוב החכם והדיו הדיגיטלית. אבל המציאות עשויה לטפוח על פניה של החברה. בשנים האחרונות הוכח, כי אמינותו של מנגנון זיהוי כתב-היד קבעה במידה רבה את הצלחתם של מחשבי כף-יד בשוק.

ניוטון, מחשב כף-היד הראשון של אפל, נכשל במידה רבה בשל כך. לעומתו, פאלם פיילוט הצליח בזכות מנגנון זיהוי כתב-יד (גם בעברית) בשם גרפיטי. כרגע, בכל אופן, נערכים בישראל מספר ניסויים במחשבי הלוח החדשים. ניסוי כזה נערך בבית-החולים שניידר בפתח-תקווה. במסגרת הניסוי, מנהלים רופאים מעקב אחר חולים באמצעות מחשבי-לוח.

 

המבחן האירגוני

 

המבחן הגדול של מחשבי הלוח יהיה באירגונים. אם אנשי העסקים יאמצו אותם, המחשבים הללו יוזלו ויגיעו בסופו של דבר גם למשתמשים הפרטיים. בינתיים, הדור הראשון של מחשבי-הלוח סובל מאורך חיי סוללה קצר: בין שעה ו-40 דקות לשעתיים ו-50 דקות, לא ממש מספיק ליום עבודה שלם.

גם בשל סיבה זו סבורים מומחים רבים, כי מחשב הלוח יזכה בתגובה צוננת מאנשי העסקים: היתרון של עט החרט, הם אומרים, יתבטא ביישומים גרפיים, והוא יהיה אידיאלי לאנשי מקצוע כמו שרטטים, אדריכלים וארכיטקטים. אך כאשר מדובר ביישומים משרדיים - רבים היום מקלידים מהר יותר משהם כותבים.

 

סוד ההצלחה: סבלנות

 

הצלחה של מוצר אינה מושגת באמצעות טכנולוגיות מהפכניות או משאבי פיתוח עצומים. לעיתים קרובות מסתבר, כי המרכיב החיוני בדרך להצלחה הוא בעיקר דבקות במטרה. ב-1996 הציגה חברה קטנה בשם פאלם מחשב מהפכני בשם פיילוט, שהתבסס על עט חרט וצג-מגע.

מחשב כף-היד הפך כמעט בן-לילה לסיפור הצלחה. האנשים שמאחורי פאלם פיילוט, ג'ף הוקינס ודונה דובינסקי, הצליחו במקום שרבים אחרים נכשלו בזכות עובדה פשוטה: הם קלעו לצרכי המשתמשים באמצעות מוצר זול, פשוט, קל-משקל ואמין, שסיפק אורך חיי סוללה מרשים.

השניים הכירו היטב את כשלונות העבר. דובינסקי עבדה בעבר במחלקת השיווק של חברת אפל, שייצרה את מחשב ניוטון הכושל, והוקינס היה מהמהנדסים הראשונים שהועסקו בפיתוח מחשבי-הלוח הראשונים של חברת גריד - שכשלו אף הם.

תהליך דומה לזה שעבר בשנתיים האחרונות על מחשב-הלוח של מייקרוסופט, עבר בתחילת שנות התשעים על יבמ. החברה הציגה אז מחשב-לוח שהתבסס על עט חרט וצג-מגע. המחשב עורר ציפיות גבוהות, אך הטכנולוגיה לא היתה בשלה דיה והרעיון נכשל. יבמ עשתה חושבים, שינתה קונספט והציגה את הפרוייקט כמחשב-נייד. התוצאה: Thinkpad הפך לסדרת המחשבים הניידים המוצלחת ביותר בהיסטוריה.