ה"ארפאנט" החלה את דרכה בסוף שנות ה-60 כרשת צבאית שתוכנה לשרוד במקרה של התקפה אטומית. היו אלה ימי המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארה"ב, ואיום המתקפה האטומית יצר צורך ברשת נטולת מחשב מרכזי, שתגשר על פני מרחקים גדולים ותעביר מידע במהירות, גם כאשר חלקים מהתשתיות הפיזיות שלה נפגעים.
שלושים ומשהו שנים לאחר מכן, החשיבות של האינטרנט, רשת המידע המבוזרת שירשה את ה"אראפנט", רק גברה. אם ישראל תהיה מעורבת במלחמת המפרץ השנייה, שצפויה להתחיל בעוד מספר שבועות, האינטרנט צפוי למלא תפקיד חשוב מבעבר.
1.7 מיליון ישראלים גולשים ברשת, על פי סקר TIM האחרון. מחשבים אישיים המחוברים לאינטרנט יוצבו יחד עם מקלטי טלוויזיה ומכשירי רדיו בחדרים אטומים ובממ"דים רבים, בבתי מגורים ובבתי עסק, בהם יצטופפו אנשים הצמאים לעדכונים על המתרחש בחוץ.
שלושה אמצעי תקשורת אלה ישלימו זה את זה – הרדיו ישדר מבזקים, האינטרנט – מבזקים, פרשנות, הנחיות ומידע נוסף ממגוון רב של מקורות, והטלוויזיה תשלים את התמונה החסרה.
היתרון של האינטרנט
יחד עם זאת, לאינטרנט יש יתרון על פני כלי תקשורת אחרים. אם חלילה יפגעו משדרי הטלוויזיה והרדיו וייווצר צורך דחוף בהעברת מידע חיוני לציבור על פינוי אוכלוסיה, כניסה למקלטים או הודעות חשובות אחרות בזמן אמת - הרשת תמשיך לפעול ותאפשר זאת. נוסף על כך, במקומות עבודה רבים, מחשבים אישיים המחוברים לאינטרנט נפוצים יותר ממקלטי טלוויזיה או רדיו.
לפני מספר חודשים יזם ynet פנייה לדובר צה"ל, במטרה לצרפו למערכת ההתראות של פיקוד העורף. על פי ההצעה, עם קבלת התראה על שיגור טיל, תשודר באתר הסיסמה "חומת ברזל", שהחליפה את "נחש צפע" של מלחמת המפרץ, במקביל לשידורה ברדיו ובטלוויזיה. בשניות שלאחר מכן, יפורסמו בכל אמצעי התקשורת חומרי הסברה שמוכנים כבר עכשיו וממתינים ליום פקודה. למרות ש-ynet יזם את הפנייה, גם אתרי אינטרנט מרכזיים אחרים בישראל צפויים היו ליהנות ממנה.
הצבא התמהמה ולבסוף מסר תשובה שלילית. בתגובה לפנייתנו, מסר לנו דובר צה"ל: "פיקוד העורף מפיץ את הנחיות הציבור באמצעי התקשורת המרכזיים ברדיו ובטלוויזיה. אלה אמצעי תקשורת החשופים לכלל האוכלוסייה. לא מתבצעת הפצה באינטרנט עקב חשש לביטחון מידע".
חשש לביטחון מידע?
המלים 'חשש לביטחון מידע' מעוררות תמיהה. בצה"ל מקפידים על הפרדה ברורה בין מחשבים שמחוברים לרשת הצה"לית לבין מחשבים שמחוברים לאינטרנט באדיקות זהה להפרדה הנהוגה בין בשר לחלב במטבחים הצבאיים, אך האם האמונה העיוורת בתורת אבטחת המידע מוצדקת גם במקרה זה? עם קבלת ההתראה, האינטרס העליון של צה"ל הוא להפיץ את המידע לכמה שיותר אנשים בישראל – להפיץ ולא להסתיר, לחשוף ולא לאבטח.
ניסיון לקבל מידע נוסף נתקל בחומה צה"לית אטומה – האם חוששים בצבא מאבטחת המידע של אתרי האינטרנט הגדולים? האם צה"ל אינו בוטח באבטחת המידע שלו? האם מדובר בבעיית כוח אדם? בעידן של אינטרנט מהיר ADSL, נל"ן, כבלים ישנן שיטות רבות להעביר מידע במהירות לאמצעי תקשורת רבים בקליק אחד וכל זאת – באופן מאובטח לחלוטין. על פי מידע שנמסר לנו שלא לייחוס - "הצבא חושש מהתקפות של האקרים". כשניסינו לשאול שאלות נוספות נאמר לנו: "דומה שהתשובה ברורה למדי". ובכן, היא לא.
למרות אי ההכרה של פיקוד העורף באינטרנט כאמצעי תקשורת מרכזי, הגולשים לא ירגישו בהבדל – התראות, מידע חיוני וכל החדשות החשובות ישודרו ב-ynet שניות מעטות בלבד לאחר שידורן בטלוויזיה וברדיו, ויש להניח שהדבר נכון לגבי אתרי אינטרנט גדולים נוספים בישראל. יחד עם זאת, דומה כי יש ברתיעה של צה"ל מפני האינטרנט כדי להעיד על שמרנות, שבינה לבין אבטחת מידע אין דבר וחצי דבר.