מנכ"ל אלתא: התחרות בין התעשיות הבטחוניות - אבסורד

ישראל ליבנת, מנכ"ל חברת אלתא מקבוצת התעשייה האווירית, מגן על רכישת 30% מאלישרא ומסביר מדוע מדובר בעצם בקידום תהליך ההפרטה. החברה, המפתחת מערכות מודיעין אלקטרוני, מצפה לחתימת עיסקת ענק עם הודו, שתפצה אותה על אובדן העיסקה עם סין. בינתיים היא מקימה גדר חכמה לדוגמה בין קלקיליה לטול כרם

לפני שבועות אחדים הושלם בתעשייה הביטחונית בישראל מהלך, שלדברי המבקרים נמצא בכיוון ההפוך למגמות העולמיות. חברת אלתא, חברה-בת של התעשייה האווירית, רכשה 30% ממניות קבוצת אלישרא מידי קונצרן כור. המבקרים טענו, כי בכל העולם ממשלות מפריטות תעשיות ביטחוניות בבעלות המדינה. כאן, הם אומרים, קורה תהליך הפוך, שכמה מהמבקרים אף הרחיקו לכת וכינו אותו הלאמה.

מנכ"ל אלתא, ישראל ליבנת, דוחה את הביקורת וטוען שמראית העין מטעה, ולמעשה העיסקה היא שלב לקראת הפרטת התעשיות הביטחוניות הממשלתיות. העיסקה סייעה לנו להעלות את השווי של אלתא לקראת הפרטה, הוא אומר. ליבנת מוסיף, כי בישראל התחרות שהתפתחה בין התעשיות הביטחוניות הגיעה למצבים אבסורדיים ופגעה בחברות וגם בתדמית של ישראל, לדבריו, שילוב הכוחות בין אלתא ואלישרא בתחום מערכות הלוחמה האלקטרונית ימנע גם השקעות כפולות במחקר ופיתוח ובכלל יחזק את כושר התחרות מול יצרנים מארה"ב ואירופה.

 

הסכם דרקוני

 

האם אין ריח של מונופול כאשר שתי תעשיות של מערכות ללוחמה אלקטרונית מתמזגות חלקית? כך, לפחות, חושבת חברת אלביט-מערכות, שתכננה בעצמה לרכוש את מניות אלישרא, אך נרתעה מהערכת השווי של החברה והשמיעה הרבה הסתייגויות כאשר אלתא מיהרה לתפוס את מקומה כקונה פוטנציאלית.

השאלות שהעלתה אלביט-מערכות, שיחסיה עם התעשיה האווירית מתוחים מאוד, גרמו לכך שגם הממונה על ההגבלים העיסקיים שאל שאלות נוקבות. ההסכם שחתמנו דרקוני, אומר ליבנת. לדבריו, על-פי דרישת משרד הביטחון מאפשר ההסכם למשרד ליצור תחרות בין אלתא ואלישרא כאשר הוא יזדקק לרכש מערכות לוחמה אלקטרונית עבור צה"ל. ההסכם מבטיח שמשרד הביטחון כלקוח מרכזי בישראל לא יפגע.

לדברי מנכ"ל אלתא, ההסכם היה אמור להרגיע את הממונה על ההגבלים העיסקיים, אולם בפועל זה לא קרה. הממונה קבע שמצב בו אלתא ואלישרא לא מתחרות בשוקי חו"ל עלול להשפיע גם על התחרות מול מערכת הביטחון או חברות ישראליות אחרות כמו אלביט, הזקוקות לציוד שאנחנו מייצרים. שתי החברות חויבו לפנות בכל פעם לממונה כדי לקבל את אישורו לפעילות ספציפית מול לקוחות זרים. בתקופה הקרובה יחלקו אלתא ואלישרא ביניהן את השוק, אולם זהו שלב ביניים. המטרה העיקרית היא לפתח יחד מוצר מרכזי, את מערכת הלוחמה האלקטרונית העתידית, אומר ליבנת.

לאלתא יש אופציה לרכוש עוד 8% של קבוצת אלישרא. לא נרכוש יותר מ-50%, כדי שאלישרא לא תהפוך לחברה ממשלתית. אבל בהחלט תיתכן רכישה של מעבר ל-38% מגלה ליבנת.

 

עיסקה עם הודו

 

אלתא עוסקת בפיתוח ובייצוא מערכות למודיעין אלקטרוני, מערכות לתצפית וביון, מערכות להתראה מוקדמת, מערכות להגנת גבולות ומערכות המאפשרות לנשק מתוחכם לפגוע במטרה בדיוק מירבי. החברה הפכה לבעלת 30% מאלישרא, שבבעלות כור, כאשר בידיה צבר הזמנות של מעל מיליארד דולר. את שנת 2002 תסיים אלתא עם מכירות של 410 מיליון דולר ועם רווח של כ-20 מיליון דולר.

בשנה הבאה אנחנו צופים למכירות של כ-480 מיליון דולר, אומר ליבנת. הכל למעשה תלוי בהשלמת עיסקת הענק למכירות 4 מטוסי התראה מוקדמת להודו. המגעים עם הודו נמשכים כבר זמן רב, אולם באלתא בטוחים שהם יסתיימו בעיסקה, וכי ההודים ירכשו את הפלקון. אלתא היתה אמורה בעבר למכור את המערכת לסין, אלא ששילוב של לחץ אמריקני כבד והתנהלות שגויה של ממשלות ישראליות קודמות גרם לביטול העיסקה ולתשלום פיצויים גבוהים, ששיככו מעט את הזעם בבייג'ין.

ההתנגדות האמריקנית לעיסקת הפלקון עם סין, שנומקה בחשש שהמערכת תסכן בעתיד טייסים אמריקנים, נבעה מסיבה הרבה יותר פשוטה - ניסיון לחסום את אלתא בתחום מטוסי ההתראה, שבו שולטות כיום חברות ענק אמריקניות. גם כאשר ניסתה אלתא להשתיל מערכות מכ"ם מתוצרתה במטוסי האפ-16 איי החדשים שרכש חיל-האוויר, התנגדו האמריקנים. במציאות הזו יש רק דרך אחת, להתחבר עם חברות אמריקניות, אומר מנכ"ל אלתא. לדבריו, אלתא כבר מחפשת חברה אמריקנית שאלתא תרכוש חלק ממניותיה.

 

פלקון למנהלים

 

בישראל מגלה הממשלה פחות דאגה לתעשיות הביטחוניות שלה. חברת לוקהיד-מרטין נבחרה לפתח ולייצר את מטוס הקרב העתידי של ארה"ב, ה-אפ-35. המטוס, שיחליף בעתיד את מטוסי האפ-16, ייכנס לשירות חיל האוויר הישראלי בעוד לא פחות מ-20 שנים. ארה"ב, בגלל גודל ואופי הפרויקט, איפשרה לבעלות בריתה להשתתף בו. גם לישראל הוצעה השתתפות כזו. הצטרפות לפרויקט היתה מאפשרת גישה של תעשיות ביטחוניות ישראליות לטכנולוגיות שבאמצעותן ייוצר המטוס. אולם בישראל איש לא חשב ששווה להשקיע כ-200 מיליון דולר כדי ליהנות בעתיד מפירות גדולים הרבה יותר.

זה כמעט ברמה של הזנחה, אומר מנכ"ל אלתא. זה היה נותן לנו דריסת רגל בפרויקט מרכזי בעולם. הוא מתנחם בתקווה שאולי, כתמורה לשמירה על איפוק במהלך המתקפה האמריקנית על עירק, תזרוק ארה"ב לישראל עצם כלשהי, בצורת השתתפות מאוחרת ולא מספקת בפרויקט. בארה"ב מתכננים לייצר יותר מ-3,000 מטוסי אפ-35.

באחרונה נקשר שמה של אלתא במערכת שפיתחה נגד טילי כתף. המערכת מותקנת כיום על יותר מ-150 מטוסים פרטיים בעולם, בתוכם שני מטוסים נשיאותיים. היא מתחרה מול המערכות של רפאל ואלישרא על תואר המערכת הממלכתית, זו שהממשלה תחייב את חברות התעופה הישראליות להתקין על מטוסיהן. ליבנת מאמין, כי בעקבות המטוסים הישראליים, יציידו גם מטוסי נוסעים אמריקניים במערכות נגד טילי כתף.

אחרי שאלתא הבינה שארה"ב לא תאפשר לה להיכנס לתחום מטוסי ההתראה המוקדמת, היא החליטה לנסות גישה חדשה. החברה מציעה עתה דגמים מוקטנים של מערכת הפלקון, המיועדים למטוסי מנהלים. הוא רומז שיש בעניין כמה משאים ומתנים מתקדמים.

פרויקט נוסף שבו מעורבת אלתא הוא גדר ההפרדה. במשרד הביטחון אין אפילו מינהלת שמטפלת ברעיון של גדר חכמה המסוגלת באמת לעצור מחבלים. כולם עסוקים בבניית הגדר הבסיסית, שהיא לבדה לא תעצור איש, אומר ליבנת. בימים אלה מקימה החברה, לצורך הדגמה, כ-20 ק"מ של גדר חכמה בין טול כרם וקלקיליה. המערכת כוללת מכ"מים לגילוי אדם, מצלמות יום ולילה ומערכת שליטה ובקרה. אנחנו עושים זאת על חשבוננו בהשקעה של כ-3 מיליון דולר, בתקווה שמישהו יבין את הצורך, אמר מנכ"ל אלתא.