כבר כמה חודשים שכל מני אנשים לוחצים עלי בעדינות ישראלית ללכת ולערוך את קניותי ברשת הכי זולה שיש, אנחנו נקרא לה "אחלה-זול".
זה מתחיל מחברים לעבודה "אתמול הייתי באחלה-זול, מילאתי שלוש עגלות ושילמתי גרושים", דרך בני משפחה וכלה באנשים שאני אפילו לא מכירה שעוצרים אותי בין מדפי הסופר ואומרים בלחישה "באחלה-זול זה שניים בעשר".
חברתי הטובה הילה, שגם עליה מופעל מכבש לחצים דומה התקשרה אלי בשבוע שעבר "אין ברירה, נגמרה לי האבקת כביסה, אנחנו חייבות לנסוע לאחלה-זול" וכך, פינינו לנו אחר-צהריים שלם, וידאנו שיש לנו מכונית שתיקח אותנו מרחק חצי שעת נסיעה מביתנו ותביא אותנו בבטחון יחסי לאחלה-זול.
לפנות ערב פסענו הילה ואני, באופטימיות מחויכת, לעבר החנות הכי מדוברת במדינה. אחרי חצי שעה בערך נטשנו את העגלה שלנו באחת הפינות ונמלטנו מזירת האירוע.
בזמן הזה, בין האופטימיות של הכניסה למנוסת היציאה, הספיקו שלוש גברות על טפיהן לדרוס אותי (כל אחת בנפרד) בין המעברים הצרים של החנות, דודה נוספת שפכה עלי מרכך כביסה (ולא, היא לא טרחה להתנצל), אדון אחר העמיס את העגלה שלנו בשלל מוצרים וגברת נוספת חשבה באמת ובתמים שהילה היא עובדת המקום ולא הסתפקה עד שקיבלה הסבר מפורט איפה בדיוק מוצאים אוכל לתינוקות.
אחרי מפח הנפש הגדול החלטנו לבדוק אם באמת יש אמת בשמועה שאחלה-זול הוא הכי זול. נסענו לסופר "שלנו" והעמסנו (שוב) עגלה זהה. אני נשבעת שלא היה מוצר אחד שהיה זול יותר באחלה-זול. להפך.
מדי שבוע אני מקבלת תגובות לכתבה בסגנון "איפה יש מחירים כאלה – רק בסופר של רמת אביב ג'" או להבדיל "איפה יש מחירים כאלה? אצלנו בסופר, אגסים עולים פי שניים" כמעט בכל שבוע יש שחושבים שאני מעגלת את המחירים כלפי מעלה ויש שחושבים שאני מורידה את המחירים כדי שיתאימו לרף ה-50.
ובכן, את המוצרים למדור אני קונה במרכול ממוצע לחלוטין, לא הכי זול ולא הכי יקר. באופן עקרוני פירות וירקות יקרים יותר במרכולים מאשר בשוק ואצל ירקנים שכונתיים – ואם יש לכם זמן להגיע לשוק – הרווחתם. מלח, סוכר, שמן ועוד מוצרים בסיסיים - שכמעט תמיד יש בבית - אני משאירה מחוץ לתקציב. אם אין לכם, תמיד אפשר לבקש כפית סוכר מהשכנים.
ומה נבשל השבוע?
נפתח בפאי רועים, הלא הוא "שפרד'ס פאי", נמשיך בסלט ירוק עדין ונקנח בבננות ותותים בשוקולד.
פאי רועים
פאי רועים הוא מנה מדליקה – שילוב של בשר עם התוספת שלו (פירה) אפוי ביחד. מנה אנגלית להפליא וקלה מאוד להכנה:
נזדקק ל:
500 גרם בשר בקר טחון (15 ₪)
2 בצלים בינוניים (1 ₪)
1 גזר גדול (1 ₪)
1 שן שום
מעט שמן לטיגון
1 כף רוטב ווסטרשייר (רצוי שיהיה בבית, בקבוק שלם עולה 5 ₪, אני לא אכניס אותו לתחשיב)
1/2 כוס מאחד הנוזלים הבאים: מים, או ציר עוף, או ציר בקר (אפשר מאבקה), או יין אדום (אם יש בבית שאריות)
מלח ופלפל
4 תפוחי אדמה (כ-700 גרם = 2.5 ₪)
כף חמאה, או מרגרינה או מרגרינה בטעם חמאה
וכך עושים:
1. מתחילים בבישול תפוחי האדמה, אפשר לשים אותם על האש עכשיו והם יהיו מוכנים עם הבשר. אפשר גם לקצר תהליכים ולבשל אותם במיקרו. אחרי הבישול, או לפני – מקלפים את התפוחים.
2. מחממים תנור לחום בינוני-גבוה (200 מעלות)
3. קוצצים את הבצלים ומטגנים בשמן, בינתיים קולפים את הגזר, חותכים אותו לקוביות קטנות וקוצצים את השום. כשהבצל מתחיל להזהיב – מוסיפים את השום והגזר ומטגנים ביחד עוד דקה-שתיים.
4. מוסיפים למחבת את הבשר הטחון ומטגנים גם אותו (דואגים לפורר אותו היטב). כשהבשר שחום מוסיפים את הנוזלים והתבלינים ומניחים לתכולת המחבת להתבשל עד שרוב הנוזל מצטמצם.
5. מכינים את הפירה: מועכים ביחד את תפוחי האדמה המבושלים. אם אינכם שומרי כשרות – אפשר להעשיר את הפירה בחמאה, שמורי הכשרות יכולים בהחלט להסתפק במרגרינה או בכף שמן זית טוב (ואם אתם מסוגלים לסבול את התופעה המכונה "מרגרינה בטעם חמאה"- אפשר גם). מתבלים במלח ופלפל , אפשר להגניב פנימה גם כך רוטב סויה, הפירה צריך להיות רך וללא גושים.
וכך מרכיבים:
1. יוצקים את תערובת הבשר לתבנית ומעליה מורחים את הפירה – זה קצת קשה בהתחלה ומומלץ להשתמש במרית.
את התבנית מכניסים לתנור לחצי שעה – או עד שהפירה העליון מתחיל להשחים.
כך מגישים:
"חופרים" כף גדולה מהתבנית ומניחים בכל צלחת – לא לדאוג, זה לא אמור להתגבש למאפה יציב.
סה"כ: 19.5 ₪
סלט ירוק עדין
עד לפני כמה חודשים באחד מבתי הקפה בתל-אביב הגישו מנה שנקראה "סלט ירוק עדין" אנחנו, ובעיקר הגבר שבנינו מאוד אהבנו את המנה. אבל לצערנו הוציאו אותה מהתפריט – הנה ניסיון לשחזר את הסלט:
נזדקק ל:
1 ראש חסה עגולה (3.90 ₪)
3 קיווי (1.80 ₪)
4 תותים גדולים (יכנסו לתחשיב של הקינוח)
50 גרם גבינה קשה מכל סוג – מה שיש בבית הולך: צהובה, רוקפור, צ'דר, מוצרלה קשה. הזדמנות לנקות את המקרר ואם תקנו במיוחד – זה לא יעלה יותר מ-3 ₪.
בערך שליש צרור שמיר (1 ₪)
לרוטב:
1/3 כוס שמן (לא זית)
3 כפות חומץ (הכי פשוט)
מיץ מחצי תפוז (שזה פחות מחצי שקל)
1/2 כפית מלח, 1/2 כפית פלפל, 1/2 כפית סוכר
כפית חרדל (הכי פשוט שיש)
וכך עושים:
1. רוחצים ומייבשים את החסה וקורעים אותה לפיסות לעיסות.
2. קולפים את הקיווי וחותכים לפרוסות (טבעות), שוטפים את התותים וחותכים לפרוסות. את הגבינה מגררים או חותכים לגפרורים. את השמיר קוצצים, שומרים בצד כף ואת השאר מערבבים עם החסה.
3. מכינים את הרוטב: שמים בצנצנת את כל חומרי הרוטב ואת כף השמיר ששמרנו ומערבבים היטב.
4. מסדרים את המנה: שמים בקערה את החסה עם השמיר, מוסיפים את הרוטב ומערבבים היטב, מפזרים את הפירות ואת הגבינה ומגישים. עוד תוספת אם יש בבית: גרעיני חמניה קלויים.
סה"כ – 6.7 ₪
תותים ובננות בשוקולד - קינוח חושני, או מנהרת הזמן
יש עכשיו תותים נורא יפים על הדפים, הם עדיין קצת יקרים, אבל קשה להתאפק, הפעם נכין מהם קינוח נורא "רטרואי" אבל נורא טעים – תותים ובננות בשוקולד רוזמרי.
נזדקק ל:
10 תותים (ביחד עם הארבעה שהלכו לסלט = זה יצא 12 ₪)
2-3 בננות בשלות (2 ₪)
חבילה שוקולד רוזמרי (7 ₪)
וכך עושים:
1. שוטפים את התותים, קולפים את הבננות וחותכים אותן לטבעות אלכסוניות
2. ממיסים את השוקולד – במיקרוגל או בקערה מעל סיר עם מים רותחים (מה שנקרא בן-מרי). אני מעדיפה את אופציית המיקרו המהירה יותר.
3. טובלים כל פיסת פרי בשוקולד ומניחים על נייר אפיה – שלא ידבק. מאשפזים במקרר לחצי שעה - ואז השוקולד מגובש היטב.
4. אפשר בהחלט לנסות שוקולדים בטעמים אחרים – לבן, מריר, מריר עם מנטה וכדומה.
סה"כ 21 ₪
אז מה היה לנו?
סך כל המנות 47.2 ₪
זמן עבודה – פחות משעה (+ חצי שעה קירור למנה האחרונה)