אנחנו נוסעים ונהנים מהשמש החורפית הצלולה. מסביבנו הנופים המרהיבים של חבל אומבריה. התאריך - 15 במרץ, יום האישה באיטליה ואנחנו בדרכים. אנחנו יוצאים מספולטו לכיוון העיר טרני, בצד הדרך עומדות שתי נערות. הן עוצרות אותנו ומגישות ענפי שיטה עם פריחה צהובה וריחנית - הסמל של היום הזה.
אני נזכר שלא מאוד רחוק מטרני צולם הסרט הנפלא "החיים יפים" עם רוברטו בניני. אנחנו מחליטים לשים פעמינו לשם, אבל נזכרים פתאום שהמסעדות באיזורים הכפריים באיטליה נסגרות בשעות אחר הצהריים ונפתחות מחדש רק בערב. אם לא נאכל עכשיו, נישאר רעבים עד סוף היום.
לצד הכביש מסעדה שלא נראית מבטיחה במיוחד, Il Camino שמה. שמונה סועדים בלבד באולם גדול, שכפי הנראה נערכים בו גם אירועים. התפריט נראה סביר והמחירים אינם גבוהים, אנחנו מחליטים להישאר. את הביקורים במסעדות המיוחדות נשמור לשעות שנהייה בהן פחות לחוצים ורעבים.
בשולחן ממול אוכלים מולים ופירות ים, בתפריט לא כתובה מילה על כך. המלצר, באיטלקית שוטפת, ממליץ לנו על ארוחת דגים שאינה מופיעה בתפריט ואנחנו מזמינים שלוש מנות אנטיפסטי פירות ים ומנת אנטיפסטי ירקות.
פירות הים, עשויים בדיוק במידה, מוגשים בצלחת ענקית בתוך צדפות גדולות: שרימפס ברוטב שום ושמן זית; זרועות תמנונים מוחמצות; צדפות; פרוסות סלמון עם עלי רוקט; סרדינים מוחמצים וסלט פירות ים חריף.
עד כה הכל נפלא, מסתבר שהאוכל כאן טוב יותר ממה שנראה במבט ראשון.
החלק השני של מנת האנטיפסטי מגיע לשולחן: מולים, טריים, מבושלים ביין לבן ומוגשים ברוטב שמן זית ושום ונגיעה של עגבניות טריות - שילוב פשוט וטעים. כמובן שאת כל המנות מלווה לחם כפרי אמיתי, חסר מלח, כפי שנוהגים לאכול אותו בטוסקנה ובמקומות מסוימים באומבריה. אנחנו טובלים ברטבים ומשאירים צלחות נקיות ללא רבב, כאילו הרגע הן הוגשו לשולחן.
בעל המסעדה, איטלקי שמנמן, משופם ונחמד, ניגש לתרגל עלינו את האנגלית שלו. שופע חיוכים, הוא מציג את עצמו ושואל לדעתנו על האוכל. אני רוצה לנשק את ידיו, או יותר נכון, לנשק אותו.
מסתבר שהוא חזר זה עתה מביקור של יומיים בתערוכת יין בוורונה. באיטלקית מעורבת באנגלית עילגת הוא מספר לנו שבימי חייו לא שתה כמות כזו של יין. ואם הוא אומר שהוא שתה הרבה, אני רק יכול לדמיין לעצמי באיזה כמויות מדובר. ואגב, גם כאן היין מצוין.
המנה הבאה טליאטלה מעשה בית עם רוטב צדפות, קלמרי, שרימפס ועגבניות. עכשיו אני כבר רוצה לבכות מרוב אושר. מדהים להבין איזה עושר של טעמים אפשר ליצור ממספר קטן כל כך של מרכיבים. אנחנו מבקשים עוד לחם וטובלים אותו ברטבים שנשארו בצלחות. אני לא מסוגל להפסיק.
הבעלים חוזר שנית. אנחנו מחליטים שקוראים לו ג'וליאנו. הפעם, אני כבר מוכן לחתן איתו את בתי. חבל שהוא מבוגר מדי. אולי אתחתן איתו בעצמי.
אני מבקש את רשותו לגשת למטבח ולהודות לטבחים. באיטלקית הצולעת שלי, זה לא נשמע כל כך טוב, אבל הם מבינים היטב את כוונתי. לאיטלקים יש תנועת יד שאינה מוכרת אצלנו. מאגרפים את היד ומסובבים את הבוהן על הלחי. את זה כולם מבינים. חבל שאיני יכול להחמיא להם בשפתם ולהודות על ההנאה שהם גרמו לנו. אני יורד על ברכיי, מסתבר שהיין משפיע עלי קצת, ומנשק את ידיה של הטבחית הראשית, המשופמת מעט.
גם ידידינו שתויים למדי. אני חוזר לשולחן ומוצא אותם מזמזמים את השיר אווה מריה. אני מצטרף אליהם. שירתנו גוברת וכל אורחי המסעדה, כבר 12 עכשיו, גוררים כסאות לעברנו, מצטרפים גם הם לחגיגה. אנחנו שרים בקולי קולות בהרמוניה שרק היין יכול היה ליצור, ומסיימים במחיאות כפיים לעצמנו. אכן החיים יפים בטרני.
גראפה על חשבון הבית, מוגשת לשולחת לאות סיום של הארוחה. המחיר סביר, אפילו זול. למזכרת אני לוקח אתי שקית סוכר עם שם המסעדה, ומקבל מהבעלים כמה טיפים לגבי יינות מקומיים ומתכונים של מולים ביין וחסילונים בתבלינים.
טרני, מתגלה כעיר ממאכזבת למדי, למרות פרסומה. אנו מסתפקים באספרסו כפול בכיכר המרכזית של העיר וממשיכים בדרכנו.
ואם אתם במקרה בסביבה זו הכתובת של המסעדה:
Ristorante Il Camino Di Giangiordano Domenico Donato
06049 Spoleto (PG) - Localita' Molinaccio
Tel. 0743 - 229617
שרימפס במבחר תבלינים
חומרים:
½ ק”ג שרימפס, קלופים ומנוקים
5-6 עלי בזיליקום טרי, קצוצים דק
5-6 עלי מיורן טרי, קצוצים דק, או 2 כפיות מיורן מיובש
1/4 כוס פטרוזיליה, רצוי מסולסלת, קצוצה דק
2 פלפלוני קיינה, קצוצים
4 שיני שום, מעוכות
1/4 כוס שמן זית
1/4 כוס יין לבן, יבש
מלח
הכנה:
1. מחממים את השמן במחבת ומטגנים בתוכו את השום המעוך עד שהוא מתחיל להשחים קלות.
2. מסלקים מהשמן את השום המטוגן ומניחים במחבת את השרימפס.
3. מטגנים את השרימפס במשך ב-3 דקות, תוך בחישה.
4. מוסיפים את היין וממשיכים לבשל על אש גדולה עד אשר חצי מכמות הנוזלים מתאדה.
5. מנמיכים את האש, מוסיפים את עלי התבלינים, פלפלוני הקיינה והמלח, מערבבים כ-1/2 דקה ומורידים מהאש. מגישים חם או קר. אפשר לקשט בפרוסת לימון טרי.
סרדינים בכבישה ביתית
חומרים:
500 גרם סרדינים טריים
מלח בישול גס
מיץ מ-2 לימונים
שמן זית
הכנה:
1. מנקים את הדגים ומסירים את האידרות ואת הראשים. משאירים את כל הדג כיחידה אחת.
2. פורסים את הדגים ומניחים בצלחת עמוקה, שכבה אחת של דגים.
3. מכסים בשכבה נדיבה של מלח בישול.
4. מוסיפים שכבת דגים חדשה ועליה שוב מלח וכך, עד שמשתמשים בכל הדגים.
5. מניחים לעמוד בצד ל-24 שעות.
6. שוטפים את המלח מהדגים ומכסים אותם בשכבה עבה של שמן זית ומיץ לימון. מפזרים מעל בצל יבש קצוץ דק ופטרוזיליה ומגישים עם לחם טרי.
טליאטלה ברוטב פירות ים ברוטב עגבניות חריף
החומרים:
1/2 ק"ג פירות ים מעורבים (שרימפס, קלמרי, זרועות תמנונים וצדפות)
2 בצלים ירוקים קצוצים דק
3 שיני שום פרוסות
1/2 כוס יין לבן יבש
1/2 ק"ג עגבניות טריות, מרוסקות
30 גרם עגבניות מיובשות, חתוכות דק, או 2 כפות רסק עגבניות
3-4 פלפלוני קיינה, חתוכים דק
מיץ מ-1/2 לימון
1/2 כפית אורגנו טרי מיובש
הכנה:
1. מחממים את השמן ומטגנים בו את השום והבצל הירוק עד להשחמה חלקית.
2. מוסיפים את היין, העגבניות המרוסקות והעגבניות המבושלות ומבשלים כ-10 דקות.
3. מוסיפים את פירות הים, האורגנו והפלפלים החריפים ומבשלים על אש קטנה במשך כ-5 דקות.
4. מורידים מהאש, מוסיפים מיץ לימון, מערבבים עם הפסטה שבושלה זה עתה ומגישים מייד.
מולים בחמאה, יין ושום
חומרים:
12 מולים, רצוי מולים ניו-זילנדים הנמכרים בארץ
2 שיני שום, כתושות
1/2 חבילה חמאה
1/2 כוס יין לבן
מלח
2 גבעולי שמיר טרי, קצוצים דק.
הכנה:
1. ממיסים במחבת את החמאה ומטגנים את השום עד שהוא מתחיל לשנות את צבעו. מוסיפים את היין הלבן ומעט מלח, לפי הטעם. מבשלים על אש בינונית 3-4 דקות נוספות ומורידים מהאש.
2. בתבנית אפיה מסדרים את הצדפות ושופכים עליהן מרוטב החמאה והיין. מפזרים מעל שמיר קצוץ ומכניסים לתנור בחום גבוה ל-5 דקות.