מי צריך מורה וכתה

האינטרנט בפס הרחב סולל את הדרך ללימודים מקוונים, דרך הרשת. כמה חברות בישראל כבר מציעות שיעורי מתמטיקה, פיזיקה, לשון או ביולוגיה, הכוללים אנימציה, סרטונים והוראות קוליות. מצויין כתחליף לשיעורי-עזר, לילדים חולים המרותקים לבית, ולילדי העובדים במשרד החוץ

חיים פדידה (49) היה ילד מחונן שעלה ממרוקו, וגדל בשכונת עוני בראשון-לציון. אבל היה לו חלום: לשפר את רמת הלימוד בישראל. "20 שנה שברתי את הראש איך עושים את זה, ולפני שלוש שנים מצאתי: שילוב של אינטרנט, ספרי לימוד, מבחני בגרות ואנימציה", הוא אומר.לתוצאה יכולים מעתה להיחשף כל תלמידי ישראל. אחרי שתי שנות עבודה נחנך בימים אלה אתר הלימוד האלקטרוני אינטרלקט, של חברה באותו שם שהקים פדידה יחד עם הפסיכולוג ד"ר מאיר מנחם, מומחה בהערכת יכולות קוגנקטיביות.

האתר פעיל ועמוס בתכני לימוד - מהכנה לבגרויות במדעים המדוייקים, דרך העברת השלמויות לאירגונים ולחברות, ועד לימודי תיאוריה בנהיגה. הכל במסך חי, תוסס, מושך את העין בצבעוניותו וידידותי למשתמש. הכסף הגיע משני משקיעים יהודים ממיאמי. "קיבלנו מהם 3 מיליון דולר לפיתוח, מתוך מחשבה שזה לא חייב להיות רווחי, אבל חייב להיות ציוני", אומרים פדידה ומנחם.

באתר החברה יכול כל תלמיד לבחור מקצוע - מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה, מחשבים, לשון או אנגלית. "לקחנו, כדוגמה, קורס אופטיקה בפיזיקה. עיקרון הפעולה של העדשה מוסבר באנימציה, יחד עם הסבר קולי. על סדרת שאלות יש לענות בכן ולא. אם טעיתם, יוסבר לכם בדיוק מהי התשובה הנכונה", הם מוסיפים.

ללומד יש שליטה מלאה על המסך. אפשר להריץ קדימה ואחורה או להקפיא את התמונה בכל רגע, על המסך יש אפשרות להזניק מחשבון, מילון מושגים, וגם פנקס הערות אישיות. ניתן גם להחליף את הקורס בכל רגע נתון או להתמקד בבעיות ספציפיות. לאחר מכן ניתן לגשת לשאלוני בגרויות משנים עברו, ולתרגל אותם, תוך הסבר צמוד.

לאורך השנתיים האחרונות כלל צוות ההקמה 80 אנשי הוראה, וכיום מועסקים בכתיבת החומר 34 מורים. במטה החברה בראשל"צ עמלים עשרות גרפיקאים על התוכנה. הם מכינים אלפי סרטוני אנימציה, המתארים מגוון נושאים - מפעולת בוכנות המנוע (למבחן התאוריה לרכב ועד לפעולת עדשות האופטיות לשיעורי הפיזיקה).

 

גם מחשב וגם מורה

 

שוק הלימוד האלקטרוני נחלק למערכות לימוד א-סינכרוניות - שבהן התלמיד מתחבר למערכת בזמן הנוח לו ונעזר בתכני-לימוד שהוקלטו מראש - ולמערכות סינכרוניות, שבהן התלמיד מתחבר למערכת בשעה שנקבעה מראש ומאזין או צופה בשידור חי במורה, שנמצא במקום מרוחק.

מבחינת המפעיל, עלות הלימוד הסינכרוני גבוהה יותר מהלימוד הא-סינכרוני, מכיוון שאת השיעור יש להעביר מספר רב של פעמים. בלימוד הא-סינכרוני, לעומת זאת, ניתן לעצב את השיעור פעם אחת ולהציעו למספר בלתי מוגבל של תלמידים. העלויות מסתכמות בעיקר בהפעלת מוקד תמיכה טכנית 24 שעות ביממה.

אבל פדידה מונה עוד יתרונות שיש לדעתו בלימוד מול מחשב, לעומת הרצאה פרונטלית: "לא פעם מרצה לא יודע להעביר את החומר. הוא קופץ מנושא לנושא, הוא שוכח פרט, אך משוכנע שלימד אותו. מרצים רבים מתקשים להתנסח - אצלנו החומר מועבר בצורה מסודדרת ומחושבת מראש, בהירה וחד-משמעית".

פדידה מוסיף: "בהרצאות פרונטליות מערכת הזמן קשיחה. אצלנו יש גמישות וזמינות מוחלטת. בכיתה אי אפשר להתעכב על קשיים. אצלנו אפשר לחזור על החומר כמה שרוצים. אם יש שאלות, אפשר להעביר באי-מייל - ובהמשך נתייחס אליהן. אנחנו פונים למשתמש גם בתמונה וגם בשמע. כל הדוגמאות המופיעות אצלנו בשיעורים אינן אקראיות אלא ניתנו בתנאי מעבדה".

 

- הלימוד הממוחשב אמור להחליף את המורה בכתה?

 

"אם אתה טיפוס של אוטודידקט, אז כן. אבל באופן כללי בהחלט לא. תלמיד צריך משמעת ומסגרת. בפיילוט שעשינו ברחבי הארץ, רק לימוד בשילוב עם מורים הצליח. צריך לצמצם את מספר שעות ההוראה, ולהוסיף שעות הנחייה ושעות מחשב. רק כך זה יעבוד בצורה מושלמת".

 

- מה המקצוע הבעייתי ביותר אצל תלמידי ישראל?

 

"מתמטיקה, כמובן".

 

- תציעו גם קורסים לסטודנטים?

 

"זה עוד בגיבוש, אבל באופן דומה נציע מסלולים חוצי פקולטות - מתמטיקה, סטטיסטיקה, מיקרו ומקרו כלכלה וכו'".

 

- כמה יעלה התענוג?

 

"אנחנו לא גובים לפי קורס. המחיר הוא 10 שקלים למנת לימוד של 20 דקות, התואמת 45 דקות של הרצאה פרונטלית בבית-ספר תיכון. במשך הזמן הזה ניתן לשוטט בין הקורסים והפרקים כרצונכם".

 

- כלומר, לילדי עשירים בלבד.

 

"לא. על-פי מחקרים, 42% מבני הנוער בישראל לוקחים שיעורי-עזר. הלימוד האלקטרוני חוסך את זה".

 

גם ילדי משרד החוץ

 

אינטרלקט אינה היחידה המפעילה מערכת לימוד מרחוק באמצעות הרשת. החברה אמנם שואפת לבדל עצמה מאתרים אחרים של לימוד אלקטרוני, אך היא פועלת בשוק תחרותי למדי. מספר רב של בתי-ספר ומוסדות בישראל - בהם רשת אורט, עמל, סנונית, משרד החוץ, עיריית הרצליה ועיריית רמת-גן - מפעילים שירותים של לימוד מרחוק.

אחת החברות הבולטות בתחום היא Prep4, מקבוצת האחים עופר, המשווקת את - Vschool מערכת של קורסים ללמידה מרחוק באמצעות האינטרנט, המיועדת לתלמידי תיכון. המערכת הא-סינכרונית של החברה מציעה מצגת ותמונות, אבל כוללת רכיב סינכרוני - אפשרות להפנות למומחה שאלות תוך כדי המצגת.

חברת רובוגרופ רכשה מחברת מנטרג'י את מערכת TrainNet, התומכת בלימוד מונחה אינטראקטיבי לבודדים במחשב האישי, ולקבוצות על גבי מסך גדול. בנוסף, המערכת מאפשרת גם גישה לשיעורים א-סינכרוניים, הכוללים וידאו, קול וכלים מתקדמים אחרים. חברה נוספת שפועלת בתחום היא אינטרווייז הוותיקה, שמספקת את המערכת שלה - המבוססת על השיטה הסינכרונית - לבתי-ספר ולמוסדות חינוך.

חברת eTeacher פיתחה פלטפורמה המדמה בית-ספר לכל דבר. השיעור הווירטואלי דומה לשיעור בכיתה. היישום כולל איזור עבודה - מחברת וירטואלית, שניתן לשתף בין כמה תלמידים ואף כיתה שלמה, חלון וידאו שמאפשר לצפות במורה, או במצגות פאורפוינט, ואיזור צ'אט, המאפשר לתלמידים לשוחח ביניהם, בכתב, במהלך השיעור (בנוסף על שיחה רגילה בעזרת המיקרופון והאוזניות). התלמידים יכולים להעביר למורה קבצים ועבודות.

לאחרונה זכתה eTeacher במכרז של משרד החוץ להפעלת 40 כיתות וירטואליות ב-60 מדינות ל-502 ילדי דיפלומטים ישראלים. פרוייקט נוסף של החברה הוא הקמפוס הווירטואלי של עמותת תללים, שמאפשר ל-1,700 ילדים המרותקים לביתם להשלים חומרי לימוד באמצעות האינטרנט מבלי לצאת מהבית. עיריית הרצליה ועיריית רעננה מספקות שיעורי-עזר לתלמידי חטיבות הביניים בעיר באמצעות המערכת הזו.

"שנת 2002 הייתה טובה מאוד לחינוך האלקטרוני בכלל ולנו בפרט", אומר יריב בן-נון, מנכ"ל איטיצ'ר, "בית-הספר לא עומד להיעלם, הוא אומר, אבל ילדים הולכים לבית-ספר מסיבות שונות, לא רק לימודים. הוא מציין, כי איכות טכנולוגית היא תכונה חשובה עבור מערכת לימוד אלקטרוני, אך הצלחתה תיקבע על-פי השאלה אם היא עונה על צורך אמיתי". ואיפה קיים צורך כזה? למשל, בהעברת שיעורים לילדים מוגבלים, בשידור הרצאות של מורים איכותיים מהמרכז לתלמידים בפריפריה, בהעברת חומרי הרצאות לסטודנטים הנעדרים מהאוניברסיטה, ובהעברת שיעורי-עזר לתלמידים.