העלייה בתוחלת החיים לא מעלה את איכות החיים שלנו. ככל שאנו חיים יותר הולך וגדל אותו חלק פחות כייפי של החיים - הזיקנה שבדרך כלל מלווה גם בירידה בבריאות שלנו.
הערכות הן שבשנת 2010 צפויים 145 אלף איש במדינת ישראל להיכלל ברשימת החולים הסיעודיים (לפי הגדרת חוק הסיעוד במשרד הבריאות) ו-23,650 מתוכם יהיו חייבים באישפוז רגיל או מורכב.
מלבד הסבל הגופני והנפשי לסיעודיים ולבני משפחותיהם: הטיפול באדם שהפך לסיעודי עולה כסף רב, בין אם הוא מאושפז בבית ולבטח אם הוא מאושפז במוסד סיעודי. למעשה העלות היא כה גבוהה עד שהיא עלולה לגרום להתמוטטות כלכלית של בני משפחתו של החולה הסיעודי. הפתרון, לפחות לבעיה הכלכלית - הוא ביטוח.
מאז שנת 1995, עם החלת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, החלו קופות החולים לשווק למבוטחיהן תוכניות ביטוח סיעודי במסגרת הביטוח המשלים שהן משווקות, מעבר לסל הבריאות הממלכתי. הביטוח הזה הוא ביטוח קבוצתי ומטבעם של ביטוחים כאלה שהם מציעים אמנם את הביטוח בעלות זולה יחסית, אבל הם נותנים מענה חלקי בלבד לבעיה. אחת הבעיות היא שתנאי הביטוח הקבוצתי כמו גובה הפרמיה והקף הכיסוי הביטוחי יכולים להשתנות במסגרת ההסכמים שבין קופות החולים לחברות הביטוח. קופות החולים מציעות למבוטחים שלהם ביטוח לטווח של 3 שנים כאשר לאחר תקופה זו עלול המבוטח למצוא עצמו ללא ביטוח סיעודי. אם התדרדר מצבו של המבוטח הוא ידרש לשלם מחיר גבוה בהרבה לביטוח פרטי ממה שהיה משלם 3 שנים קודם לכן, כאשר מצב בריאותו היה טוב יותר.
חסרון נוסף של התוכנית האלה: הוא מציע שיפוי - כלומר התגמולים למי שהפך לסיעודי ניתנים רק תמורת הוצאות בפועל לטיפול בחולה הסיעודי. אם בני המשפחה יחליטו לטפל בעצמם בבן המשפחה שהפך סיעודי - הם לא מקבלים כל פיצוי.
הפתרון העדיף אבל היקר יותר הוא רכישת ביטוח סיעודי על בסיס אישי. לביטוח הזה יש יתרונות רבים: הוא מציע כיסוי ביטוחי רחב יותר ומבטיח תשלום פרמיה קבועה (צמודה) לכל אורך תקופת הביטוח (בניגוד לביטוח הקולקטיבי שבו מידי 5-3 שנים נקבעת הפרמיה מחדש וקופצת מאוד) ומאפשרת למשפחת החולה הסיעודי לקבל גם פיצוי כספי, ללא צורך בדיווח על הוצאות כספיות.
יתרון נוסף של חלק מהביטוחים האישים הוא בערכי הסילוק של התוכנית: אם מפסיקים לשלם עבור הביטוח יקבל המבוטח חלק מסכומי הביטוח ששילם. הביטוח האישי מקנה גם זכות לפיצויים כאשר המבוטח הופך לסיעודי במקרה של תאונת דרכים, מה שאין כן בביטוחי הקופות כנ"ל גם במקרי טרור. בביטוח האישי לא מקזזים מסכום הפיצוי תשלומים שלהם זכאי המבוטח מכל תוכנית ביטוח אחרת, ברוב הביטוחים הקולקטיביים מקזזים מהפיצוי את התשלומים שמגיעים למבוטח ממבטחים אחרים. בביטוח האישי יש בדרך-כלל גם מענק פטירה לשאריו של המבוטח אם הוא נפטר בשיבה טובה ומבלי שהפך למקרה סיעודי.
התוכניות האישיות מאפשרות גם לרכוש ביטוח סיעודי עם פיצוי לכל החיים, בעוד שהתוכניות הקולקטיביות מגבילות את הפיצוי ל-3 שנים.
באחרונה, כדי להוזיל את הביטוח החלו חברות הביטוח לשווק תוכניות אישיות המבטיחות פיצוי לכל החיים לאחר תקופת המתנה של 3 שנים בהנחה שלרוב האוכלוסיה יש ביטוח קולקטיבי במסגרת קופות החולים לתקופה הזו. מאחר שהסטטיסטיקה היבשה מראה שרוב הסיעודיים אינם מעריכים חיים מעבר ל-3 שנים מאפשר המסלול הזה להוזיל מאוד את הפרמיה.
אז שנהיה בריאים וחזקים עד מאה ועשרים.
טיפים
אבי רייטן, מומחה לביטוח סיעודי ודב ברומר, מהיחידה המרכזית להשלמת פנסיה וסיעוד, ממליצים לשים לב לנקודות הבאות לפני שרוכשים ביטוח סיעודי:
תנאי כניסה – מהו המצב הבריאותי המתחייב בפוליסה.
מתי תגדיר הפוליסה את המבוטח כסיעודי – נקבע בדרך-כלל לפי מספר פעולות מתוך 6 פעולות יומיומיות שהמבוטח לא יכול לבצע בעצמו (עדיף מספר פעולות קטן).
מה הן ההחרגות של הפוליסה – באילו מקרים לא תפצה חברת ביטוח מבוטח שהפך לסיעודי.
מה מחירה של מנת ביטוח בחברה – מה מחיר הביטוח לכל 1,000 שקל פיצוי.
הפרמיה – האם היא קבועה לכל החיים או משתנה מידי מספר שנים.
ערכי הסילוק – האם נכללים ערכי סילוק במקרה של הפסקת תשלום הפרמיה.
מענק פטירה – האם קיים בתוכנית (אם המבוטח לא הפך לסיעודי) ומה גובה המענק.
הנחת בני זוג – האם קיימת הנחה לשני בני זוג המצטרפים לתוכנית ומה גובהה.
קיזוזים – האם יש קיזוזים בשל קבלת פיצוי ממבטחים אחרים.
תקופת ההמתנה – מהו הזמן שעובר מעת שהמבוטח הופך לסיעודי ועד למועד שבו מתחילה חברת הביטוח לשלם.
תקופת האכשרה – מהו משך הזמן העובר מעת עשיית הביטוח ועד שהוא נכנס לתוקף (תקופת האכשרה בביטוח קולקטיבי ובגילאים מסויימים יכולה להגיע עד 9 חודשים).
אובדן כושר עבודה – האם יש לשלם פרמיה לאחר אובדן כושר העבודה.
סכום הפיצוי – מהו סכום הפיצוי החודשי המירבי שניתן לרכוש (בדרך כלל מומלץ לרכוש לפחות 3 מנות ביטוח).