חברות התקליטים הגדולות בעולם אינן מוותרות על שאיפתן לשלוט על הפצת המוזיקה באינטרנט. מנהלת התאחדות יצרני התקליטים בארה"ב אמרה אתמול (שבת) כי ספקי האינטרנט עשויים להתבקש לשלם עבור הגישה של המנויים שלהם לתוכנות שיתוף קבצים חופשיות כמו "קאזה", iMesh ו-eDonkey.
חברות התקליטים טוענות כי הפיראטיות ברשתות שיתוף קבצים באינטרנט הביאה לירידה של 15 אחוזים במכירות המוזיקה ברחבי העולם בשנתיים האחרונות, על אף שאין בידיהן ממצאים חד משמעיים המוכיחים טענה זו. המכירות הכלל עולמיות צפויות לרדת בשישה אחוזים במהלך 2003, על פי ההערכות.
חברות התקליטים ניסו להיאבק בפיראטיות המקוונת במגוון שיטות, בהן, הפצת תקליטורים מאובטחים המונעים העתקות, איומים נגד משתמשים וספקי אינטרנט. חברות התקליטים נקטו גם ביוזמות עצמאיות של "שתילת" קבצים מזויפים או ריקים ברשתות שיתוף קבצים (הליך שקרוי "spoofing"), במטרה לתסכל משתמשים שמחפשים קבצים אלה. החברות דחו לאחרונה טענות, לפיהן הפיצו וירוסים בתוכנות שיתוף הקבצים במטרה להרחיק גולשים מהתוכנות הפיראטיות.
ה-RIAA, המייצג את חברות התקליטים הגדולות בעולם בהן ויוונדי יוניברסל, סוני, וורנר מיוזיק, ו-BMG, תבע בעבר תוכנות שיתוף קבצים בהם נאפסטר, אודיוגלקסי וקאזה. המאבק המשפטי הביא לסגירת השתיים הראשונות בעוד משפטה של השלישית נמשך.
במקביל, הקונגרס האמריקאי צפוי לדון בשתי הצעות חוק, לפיהן ישולבו אמצעי חומרה אנטי פיראטיים בכל מחשב, נגן מוזיקה, מחשב כף יד, ממירים דיגיטליים ומגוון התקנים שמתחברים לאינטרנט, במטרה למנוע הפצה של יצירות פיראטיות בהם.
ההצעה: "מס שיתוף קבצים"
כעת, בוחנים ב-RIAA אפשרות לכפות על ספקי האינטרנט לפצות את חברות התקליטים בגין הנזק שנגרם להן מהפיראטיות המקוונת. זאת, באמצעות אגרה שתוטל על הספקים. ספקי האינטרנט שלא יחסמו תוכנות שיתוף קבצים יוכלו לגלגל את "המס" על המנויים שמרבים להשתמש בתוכנות שיתוף הקבצים ברשת, על פי ההצעה.
"כדאי להכיר בעובדות", אמרה הילארי רוזן, יו"ר ומנכ"ל ההתאחדות האמריקאית של יצרני התקליטים, בנאום שנשאה בכנס המוזיקה "מידם" (Midem), שנערך בריביירה הצרפתית, "הם (ספקי האינטרנט) יודעים שיש דרישה גדולה לפס הרחב בגלל הזמינות של תוכנות שיתוף הקבצים. ברור לי שחברות אלה מרוויחות בזכות שירים ששווים מיליוני דולרים ויש לראות בהם האחראים".
רוזן העלתה בנאומה הצעות נוספות, מתונות יותר, שתכליתן לרסן את השימוש בתוכנות שיתוף הקבצים ברשת. היא דחקה בחברות המוזיקה הגדולות להמשיך לפתח פורמטים מאובטחים כדי להקשות על ההפצה של מוזיקה בפורמטים דיגיטליים, להשקיע יותר כספים בקידום שירותי המוזיקה המקוונים החוקיים שהן מפעילות ולהגמיש את הסכמי הרישוי שלהן.
"פרספליי" ו"מיוזיקנט", שני שירותי המוזיקה החוקיים בבעלות חברות התקליטים הגדולות, ושירותי מוזיקה עצמאיים כמו רפסודיה Listen.com, מתחרים (בחוסר הצלחה יתרה) באטרקטיביות של תוכנות שיתוף הקבצים החופשיות כמו קאזה, מורפיאוס ו-eDonkey.
"אי אפשר לפקח על השימוש בתוכנות שיתוף קבצים"
על פי ההערכות, עשרות אלפי מנויים משלמים דמי מנוי חודשיים עבור שירותי המוזיקה החוקיים, בעוד עשרות מיליוני גולשים משתמשים בתוכנות החופשיות, המאפשרות להם להוריד חינם מגוון עצום של שירים.
עם הגידול בחיבורי הפס הרחב בבתים ובמשרדים, הפופולריות של תוכנות שיתוף הקבצים הרקיעה שחקים. מנויים רבים מעדיפים להוריד סרטים חדישים ואלבומי מוזיקה חינם ולהפר את החוק, במקום להסתפק באתרי הפס הרחב החוקיים שמציעים להם ספקי האינטרנט ואתרים נוספים.
רוזן שיבחה את פסיקת בית המשפט בארה"ב, לפיה "קאזה", אשר בבעלות חברת אוסטרלית, תעמוד לדין בארה"ב. החלטה זו היא צעד חשוב שיסייע לעצור את תוכנות שיתוף הקבצים ברשת, ציינה רוזן.
בכירים בחברות האינטרנט הגדולות בעולם הסתייגו מהרעיון שהעלתה רוזן. מריו מריאני, סגן נשיא בכיר ב"טיסקלי", ספק האינטרנט השלישי בגודלו באירופה, דחה את ההצעה של רוזן וציין כי ספקי אינטרנט לא ישמשו כשוטרי תנועה ברשת. "לא ניתן להילחם בתוכנות שיתוף הקבצים", אמר, "היקף השימוש בתוכנות אלה נע בין 30 ל-60 אחוז מכלל תעבורת המידע ברשת שלנו. אי אפשר לפקח על תעבורה בהיקף כזה".
חובת תשלום ללא כל הבחנה
מבקרי ההצעה של רוזן טוענים כי בניגוד לפניות הספורדיות אל ספקי האינטרנט, שמטרתן להוריד מהרשת אתרים החשודים בהפרת החוק, רוזן מציעה כי חובת התשלום תוטל מראש ללא כל הבחנה על כל ספקי האינטרנט, עקב פעולות בלתי חוקיות שהמנויים שלהם אולי ביצעו ואולי לא.
כתוצאה מכך, הספקים צפויים לגלגל סכומים אלה על כל המנויים שלהם, ללא הבחנה בין גולשים שמשתמשים בתוכנות שיתוף קבצים כדי להוריד קבצים פיראטיים, מנויים שמשתמשים בתוכנות אלה אך מורידים קבצים חוקיים וגולשים שאינם משתמשים בתוכנות שיתוף קבצים.
אם יסכימו הספקים לשלם, טוענים המבקרים, עשויים גורמים שונים כמו ארגונים שנלחמים נגד שנאה, לדרוש מספקי האינטרנט תשלום בגין הגישה שהם מאפשרים לאתרים ניאו נאציים. "ה-RIAA טוען כי הורדת מוזיקה מהאינטרנט שווה מבחינה מוסרית לגניבה", כתב גולש באתר "סלאשדוט", "מעניין מה הרמה המוסרית של הצעה שתכליתה לגבות כסף מאנשים שלא מורידים מוזיקה?".