הרכב שבקצה המנהרה

בניגוד למה שחושבים החורף לא רוחץ את המכוניות שלנו, הוא דווקא מלכלך אותן. גם זיהום האוויר החמור, האבק והשמש הישראליים לא עושים טוב למכונית. איך תשמור על הרכב שלך, מה מציעים מכוני השטיפה וכמה זה עולה

שתי שיטות נאבקות בארץ על השליטה בתחום רחיצת הרכב: שיטת המברשות האירופית מול שיטת הבדים (לבד או ג'ילדות המותקנים על המכונות) האמריקאית.

שיטת הג'ילדות נכנסה לארץ בסערה לפני מספר שנים כשהיא מקודמת על ידי צעירים שנסעו אחרי השירות הצבאי לארה"ב, עבדו שם לפרנסתם ברחיצת רכב וחזרו לארץ עם שאיפה להביא לכאן את המכונות החדישות.

המתקנים האמריקאים האלה כבר אינם מסתפקים רק בשטיפת רכב. מדובר במתקנים משוכללים, שכוללים חדר המתנה מפואר, מכונות קפה משובחות או קפטריה, עיתונים להנעים את הזמן והכל מוקף בחלונות זכוכית נקיים, דרכם יכול בעל הרכב לראות את הרכב האהוב שלו נע ומתפנק בתוך המכונה. במתקנים אלה יש בדרך כלל גם חנות לאביזרי רכב ובחלק מהם תראו את העובדים רוחצים את המכוניות בחלוקים לבנים.

שיטת הג'ילדות מבטיחה ללקוח רחיצה בלי שריטות. הג'ילדה שומרת על הציפוי של המכונית, מסביר יאיר אילון, יבואן של מנהרות אמריקאיות. הניקיון מתבצע על ידי נגיעות בלבד וכך נמנעות השריטות.

המברשות מנקות את הרכב בצורה הרבה יותר יסודית, אומר מנגד דני עזרן, יבואן של מתקני מברשות מאיטליה. על הג'ילדות מצטבר לכלוך ואבק ממכוניות קודמות, והן בכלל לא מצליחות להגיע לכל הפינות. המברשות, לעומת זאת, יכולות להגיע לכל חריץ וכל בורג. אם מחליפים אותן בזמן ומקפידים להשתמש בכמות מספקת של סבון ומים - הן לעולם לא יגרמו לשריטות.

כך או כך, נראה שגם חסידי שיטת המברשות נכנעו לצו השעה ולדרישת הציבור, והם פשוט מתקינים ג'ילדות על המברשות, כדי שכולם יהיו מרוצים.

 

חוסכים בסבון ובחומרים

 

מבט מהיר על הכבישים ועל מגרשי החנייה בימים אלה לא יכול להימלט ממראה המכוניות הרבות שמסתובבות זנוחות למדי, מלוכלכות בבוץ, בכתמי התזות מים של המכוניות שממול ובסימני טפטופי גשם מהול בחול. בחלק 'אשם' גנרל חורף. בניגוד לדעה הרווחת, החורף הישראלי לא מנקה את המכוניות, הוא דווקא מלכלך אותן יותר.

אך יותר מזה אחראי לכך המצב הכלכלי: בתקופה זו מנסים בעלי הרכבים לחסוך בהוצאות ונוטים פחות להוציא כסף על 'מותרות' מסוג זה. בסופו של דבר ההזנחה הזו פוגעת ברכב, אומרים בעלי המכונים, שמוצאים עצמם גם-כן חוסכים בעלויות.

חיסכון בעלויות משמעותו פחות מים, פחות סבון ופחות חומרים משמרים מיגון אקרילי ושמפו לרחיצה פנימית. מתקני הרחצה בתחנות הדלק הם הכי פחות מושקעים, אומרים רוב האנשים בתחום. תחנות הדלק מעוניינות למשוך אליהן בדרך זו קונים, ורוצות גם שהתהליך יהיה מהיר וזול. לכן המפעילים שלהם לא תמיד מתחזקים את המכונות כמו שצריך וחוסכים במים, סבון וחומרים אחרים.

הבעיה היא, שהצרכן לא יכול לדעת באיזה חומרים משתמשים המכונים הללו, אלא אם כן הוא בודק את המכונית אחרי כל רחיצה בשבע עיניים ועוקב אחר מצבה לאורך זמן.

 

הגשם השמש והציפורים

 

מלבד הרחיצה האוטומטית השוטפת כולל טיפול נכון למכונית טיפולים ידניים עם חומרים כמו פוליש-וקס, ציפוי טפלון או קריסטל שיין (שגם הוא סוג של וקס). חומרים אלה אמורים לשמור על המכונית מכתמים שאופייניים לארץ: כתמי גשם חומצי שנראים כמו נמשים ומקורם בזיהום האוויר החמור בעיקר באיזור המרכז, לשלשת ציפורים, כתמי פירות מהעצים, בוץ, שלוליות, אבק ופגעי שמש חזקה.

מומלץ לעשות טיפול כזה מדי 4-3 חודשים. הוא נמשך בין 3 ל-4 שעות וכולל כמספר שלבים, שנעשים בחלקם עם מכשיר רוטט מיוחד. כל קיצור דרך לא יעיל, אומרים המומחים. המחירים לא נמוכים כלל וכלל, ומי שרוצה להשקיע במכונית יכול להגיע להוצאה חודשית של כ-200 שקל. מחיר רחיצה כללית נע בין 40-35 שקל, מחיר רחיצה חיצונית 20-25 שקל. טיפול ידני למכונית עם חומרים כמו וקס או קריסטל, כולל רחיצה, נע בין 600-150 שקל, תלוי בחומרים ובטיפול. במתקנים רבים מציעים מנויים או שוברי הנחה (בדרך כלל רחיצה שישית חינם) אבל במקרה כזה תצטרכו לשמור להם אמונים.

 

הידנית עדינה יותר

 

בנוסף לשיטת המנהרות קיימות שיטות רחיצה נוספות, האחת משתמשת גם היא במברשות שנעות במהירות אבל במקום מנהרה נעה המכונית הלוך וחזור על מסלול. שיטה נוספת שעדיין חיה ונושמת היא שיטת הרחיצה הידנית. מתברר שיש לא מעט מתקנים כאלה, ובעליהם נשבעים בשיטה זו כטובה ביותר לרכב. היא עדינה הרבה יותר. בדרך זו לא שוברים אנטנות, לא מקפלים מראות, הפגושים לא נתלשים ואף מכונה לא יכולה לנחות על האוטו באמצע הפעולה, אומר אבי לביא, בעל מתקן ידני גדול בבני ברק. המכונים לרחיצה ידנית טובלים ג'ילדות בדלי עם סבון ומבטיחים עבודה יסודית יותר ובלי לחץ.

 

רני גורליק מקאר-ווש-קפה בצומת בילו מתהדר במתקן החדיש ביותר בארץ. המכונה מבוקרת על ידי מחשב, יש לה מערכת מיוחדת לריכוך הלכלוך, מערכת משאבות לניקוי טסות ומערכת מיוחדת של ממטרות לשטיפה, אומר גורליק. המחירים של המתקן הזה גבוהים מהאחרים, אבל אנשים משפשפים עיניים כשהם רואים את האוטו שלהם בקצה המנהרה, אומר גורליק.

בקאר-ווש ברח' יד חרוצים בתל-אביב מדגישים דווקא את אלמנט הזמן ומבטיחים רחיצה יסודית ב-7 דקות בלבד. איך? קבוצת עובדים מתנפלת על המכונית מיד כשהיא יוצאת מהמנהרה, מסביר בעל המקום רובי בנימיני. במקום יש גם מחלקה לניקיונות מיוחדים, שנמשכים יותר מ-3 שעות. באתר האינטרנט של החברה הזו אפשר להדפיס קופוני הנחה. לדוגמה: עם הקופון יכולות בימים שני ושלישי נשים לשטוף את רכבן בחצי המחיר.

 

מי אחראי לנזקים?

 

ומה לגבי נזקים שעלולים להיגרם תוך כדי רחיצה אוטומטית? כל כניסה כזו למנהרה כמוה כהרפתקה בלתי נודעת: פה הטמבון חופשי לפתע, שם המראה נתלשת, פה המגבים נקרעים ושם צלחות הנוי על הגלגלים נופלות. במקרים מסויימים יגידו לכם זה לא אנחנו, אך בדרך כלל על בעלי המתקן לרחיצת רכב לקחת אחריות ולתקן את הנזק. במועצה הישראלית לצרכנות מספרים, כי לא מעט מקרים התבררו בבית המשפט, כאשר על השופט היה להכריע האם אמנם היתה רשלנות מצד עובדי המיתקן או מפגע שעל בעל הרכב היה לדאוג לתקן אותו מראש. כך או כך, מומלץ תמיד לוודא עם עובדי המיתקן שהכל תקין עוד לפני השטיפה.

אין שום מניעה, אגב, לשבת בתוך המכונית בעת הרחיצה האוטומטית, זה אפילו מרגש למדי, אבל יש מכונים שיאסרו עליכם להישאר במכונית כדי שלא תראו איך עובדים עליכם עם חומרים או מברשות שלא עובדות, אומר שלא לציטוט אחד הוותיקים בתחום.

 

קופונים בתחנות הדלק

 

אשר לתחנות הדלק - את רוב מתקני הרחצה בתחנות מפעילים מפעילים עצמאיים ולא חברות הדלק, אך התחנות נותנות שוברי הנחה לרחיצה כללית ולעתים גם שובר חינם לשטיפה חיצונית.

בחברת פז, לדוגמה, מבצעים רחיצה חינם או ב-9.90 שקל בכ-40 תחנות. תחנות דלק מסויימות של פז עובדות בשיתוף פעולה עם חברת הולנד-מנהרות, שבה מחיר הרחיצה עומד על 9 שקל. לחברה גם שירות חדשני לציי רכב, הפועל ב-70 מתחנותיה באמצעות מכשיר הפזומט.

חברת דלק נותנת שירותי רחיצה בכ-85 מתחנותיה, חלקם במחירי מבצע, ואילו בחברות דור-אלון נותנים בתחנות מסויימות שובר חינם לשטיפה חיצונית בתדלוק החל מ-100, ובתחנות אחרות נותנים שובר לשטיפה חיצונית ב-8 שקל.

ואם החלטתם לתת טיפ לעובדים, עשו זאת בתחילת דרכה של המכונית במתקן, לא בסוף הדרך (מקובל לתת בין 10-5 שקל, אומרים בעלי המתקנים), כך יפנקו לכם יותר את המכונית.

ואם מסתכלים פנימה, כדאי לשים לב שמרוקנים לכם את המאפרות ומנקים גם את פתחי מיזוג האוויר ואת לוח השעונים. לסיכום: לא רק סוג המברשת חשוב, אלא גם השרות.

 

במקרה של הצפת אמת

 

ישנם מכונים לרחיצת מכוניות שמציעים ניקיון רכב לאחר הצפה בשלוליות ענק או טביעה בשיטפונות. במקרה כזה יש לקרצף את פנים הרכב, וזאת לאחר פירוק כל החלקים: שטיחים, שטיחונים, לוח שעונים, קונסולה, דלתות, מסגרות, מושבים, גג ורצפת הרכב.

השלבים הבאים הם איוורור וייבוש, טיפול אנטי-בקטריאלי, שטיפה במנהרה וכמובן ניגוב והברקה. כל הטיפול הזה נמשך לפחות יום ומחירו בין 1,500-500 שקל, תלוי במצב הרכב הטובע. שימו לב: חברות הביטוח יכירו לכם בהוצאות על ניקוי ותיקון נזקי הצפה רק אם הרכב עומד בעת ההצפה (בחנייה או ברמזור, למשל) אך לא תכיר בכך אם תיכנסו ביודעין לתוך השלולית או השיטפון. בכל מקרה מומלץ להימנע מלתת למכונית לשחות כי לנקות אולי אפשר, אבל אם המנוע טבל במים אתם יכולים לצפות לצרות במשך כל חיי המכונית.

בין המעטים שמתמחים בטיפולים לאחר הצפה: קאר-ווש ברח' יד חרוצים בתל-אביב, המבריק בבאר-שבע, סופרווש באזור התעשיה תלפיות בירושלים ומבריקר בכניסה לחיפה.