מסדר כנפיים

לאנה וגנר יש חלום. היא רוצה להיות נביאה ממש כמו מינה צמח. בינתיים היא סוקרת מגמות ביום הבחירות ומבשלת כנפיים בשלושה סגננות שונים, כדי שיהיה מה לנשנש מול הטלויזיה

כשאהיה גדולה אני רוצה להיות סוקרת. סוקרת היא נביאה עם רשיון ותארים, ומאז דבורה הנביאה לא היו לנו יותר מדי נשים במקצוע, כך שהגיע הזמן לחזק את השורות (ואת מינה) ולהתחיל לחשוב על הסבה מקצועית.

 

בפנטזיה שלי יש המון גרפים נורא מקצועיים כאלה, משרד מתוקתק עם אלף טלפונים וחמש מאות מחשבים ומאה מזכירים ומתלמדים חרישיים ואדיבים ושועים ורוזנים מתקשרים לבקש תחזית וגם מקבלים.

 

נגיד, שמעון פרס על הבוקר? רוצה לדעת אם לפרוש בגיל שמונים או שמא רחשי לב העם לא מתירים זאת? או אביגדור ליברמן, קצת אחריו, שואל עד כמה מותר לו להקצין ימינה מבלי להיחשב פשיסט? או טומי לפיד, שואל אם כדאי להחליף את הליפסטיק הסגול במשהו קצת יותר עדכני? לכל תהיה לי תשובה ממוחשבת, אמינה ומדוייקת, ובסוף היום עוד יהיה לי כוח לחזור הביתה ולהפיק ארוחה לעשרה אנשים ולהתיישב מול המסך ולצפות בקרקס הבחירות בלי שום סימני ייאוש.

 

2 בעיות יש בפנטזיה הזאת: אחת, שמתמטיקה לעולם כבר לא תהיה התחום שלי, והשנייה - שכבר יש מינה צמח, מי צריך עוד אחת.

אז מה היה לנו? הבה ונסקור מגמות של יום בחירות

רוב הציבור ישן עד מאוחר והתעורר ליום מבאס במיוחד, שרובו רחשים אלקטרוניים חסרי שחר ופטפוט עצמי לדעת. רוב הציבור הלך לקלפי ועשה שם את מה שכולנו יודעים שעשה. אחר-כך, כמו תמיד בימים של שיעמום, שבתון או מלחמה - רוב הציבור צרך יותר מדי פחמימות בדמות פיצוחים ונשנושים, והציבור הנמוך יותר הגזים בבמבה. וכולם חיכו שהשעה תהיה עשר.

 

קצת לפני זה דיברו עם כולם בסלולרי וקבעו להיפגש, מי לחגיגת ניצחון ומי כדי להתאבל או לקלל קצת ביחד.

וחלק מן הציבור, נשים כגברים, היה ועדיין טרוד, בשאלה מה מגישים לכל אלה כשהם באים לרבוץ לך בסלון מול פני מינה, הפרשנים, או סתם סרט.

 

ראשית חוכמה, לא מתחייבים על ארוחת ערב פורמאלית, כי למי יש כוח. שנית, מתמקדים במה שקל להפיק, נוח לבשל, לא תובעני ולא דורש תשומת לב מעבר לכמה דקות ראשוניות ועם זאת מספק תוצאות די מפתיעות ביחס להשקעה.

 

שלישת חוכמה, הולכים לקצב הכי סטרילי בשטח וקונים 1/2 2 ק"ג כנפי עוף. זה יאכיל שמונה נפשות רעבות, ייתן להם תעסוקה לאצבעות בין שלטוט לשלטוט, ומה שלא ייאכל יחזור לסיר. גם מחר יהיה טעים. וזה יהיה זול, וכדאי להתחיל להתרגל לנוכחות של כנפיים על השולחן גם באירוח, כי – הדברים נאמרים בתוקף הפנטזיה שלי כסוקרת – עד הבחירות הבאות נאכל את הלב, והרבה כנפיים. אף אחד מאיתנו, בריות מבשלות מן המעמד הבינוני ומטה, לא הולך להיות יותר עשיר.

 

וכשהכל ברור וידוע, כבר אפשר לעלות על סינרים ולהפיק כנפיים תאילנדיות חריפות עם ירקות, או מרוקניות עם קוסקוס, או כנפיים סיניות מבושלות שנראות דווקא כאילו אפו אותן. לשיקולכם: הכל כשר הפעם, וכל מנה לא מצריכה יותר מ-40 דקות הכנה ברוטו, ומתוך זה עד 10 דקות נטו. רק מה, שלא נתפתה להוריד לכנפיים את העור. בשבוע שעבר ניסיתי גירסה יאפית חפה מכל שומן של כנפיים עירומות לגמרי. לא היה טעים.

 

כנפיים תאילנדיות חריפות עם ירקות

מותר להתלבט בין שתי אפשרויות: לסור לחנות לענייני גסטרונומיה מזרח-אסיאתית, לקנות שם מיכל של ממרח קארי אדום, מוצר בסיסי במטבח התאילנדי – או לעשות לבד. כשקונים, קוראים לזה red curry paste.

 

כשעושים, עושים כך:

6 שיני שום קלופות

1 פלפל צ'ילי יבש, מפורר

מיץ מלימון אחד

4-5 עלי קפיר ליים (יש בחנויות המזרח-אסיאניות)

3 בצלצלי שאלוט קלופים

5 סנטימטר שורש ג'ינג'ר קלוף ופרוס

2 גבעולים של למון גראס

3-4 בצלים ירוקים קצוצים, רק החלק הירוק

ו כפית כורכום

2 כפיות פפריקה מתוקה

1/2 כפית פלפל שחור טחון טרי

2 כפות ממרח שרימפס תאילנדי (ניחשתם, יש בחנויות)

כפית מלח

5 כפות שמן לבישול

 

את כל זה - ויתרתי לכם על ילאנג-ילאנג שהוא מרכיב חיוני, וגם על מיץ ליים שאין לנו בארץ, אלוהים יודע למה - מרסקים במעבד מזון.

 

אז אני שואלת: לא עדיף לקנות? גם התאילנדיות מצביעות ברגליים. נחזור אפוא לקניות.

שניים וחצי קילו כנפי עוף

1 מכל ממרח קארי אדום (יספיק להמון תבשילים)

ראש ברוקולי, ובהחלט אפשר קפוא, ובלבד שיהיה מפורק לפרחים

כוס אפונה ירוקה, ודאי שאפשר קפואה

פחית חלב קוקוס

2 כוסות מרק עוף, או - רק ביום הבחירות - שתי כוסות מים חמימים ובהם נמוסס שתי כפות מרק עוף

וכך נעשה:

בסיר גדול די הצורך להכיל את כל הכנפיים בנוחות, וגם שטוח למדי, נערבב 3-4 כפות של ממרח הקארי עם חצי מכמות חלב הקוקוס ונביא לבעבוע עדין. עד שזה מתבעבע, נצטייד במספריים של מטבח ונקצוץ את החלק השפיצי של הכנפיים וניפטר מזה (חסכנים מוזמנים לשמור למרקים עתידיים). עכשיו, באגרסיביות, נוציא עצבים בחיתוך כל כנף לשני חלקים. אחרי שתיים-שלוש לומדים לזהות את נקודת התורפה בין העצמות ולכוון ישר אליה.

מבעבע? נוסיף את חלב הקוקוס שנותר, את הכנפיים ואת מרק העוף. נביא לרתיחה. ננמיך להבה, נכסה, נבשל 20 דקות בדיוק. נוסיף פרחי ברוקולי ונבשל עוד עשר דקות. אם הברוקולי קפוא, צריך לבשל רק 3-2 דקות, כלומר: להוסיף בתום 25 דקות מרגע שהכנפיים הגיעו לרתיחה. אחרי הברוקולי, מוסיפים את האפונה, מערבבים ומכבים. היא כבר תתבשל לה מכוח החום בסיר. זהו, גמרנו. שום תיבול נוסף אינו נחוץ. מתקבל סיר חריף וניחוחי במיוחד, בצבעי ורוד-ירוק עליזים. זה אוהב אורז, אבל זה יסתדר מצויין גם עם פירה, פיתה או בגט.

 

כנפיים מרוקאיות עם קוסקוס

כאן המרכיב המרכזי הוא תבלין הידוע בשם "תבלין קציצות מרוקאי" או במקור: ראס אל חנות. ראס זה ראש וחנות זו חנות, ומקור השם בפופולאריות העצומה של התערובת הזאת בחנויות כמו גם בבתים. רוצים לעשות לבד? הנה העקרונות, ואני יודעת שהמבינים מיד יתקיפו אותי ויגידו שלא ככה כי אם ככה ומה אני מבינה בכלל, אבל מה לעשות שכל בית מרוקני, ודאי כל חנות, נשבע בתערובת משלו? אז הנה שלי: כמויות שוות של פלפל אנגלי, קנמון, אגוז מוסקט (כולם טחונים), חצי כמות של זנגביל טחון וקורט כמון. מערבבים הכל היטב, ויש. אבל יש גם תערובות ממש טובות על המדפים במרכולים.

קניות:

1/2 2 ק"ג כנפיים

2 בצלים גדולים ויפים

2 גזרים גדולים וזקופים

כוס חומוס מבושל - ברור שאפשר מקופסה, לרגל המצב

2 כוסות מרק עוף - ברור שאפשר משקית

לפחות כף ראס אל חנות

לפחות כפית כורכום

מלח, פלפל

5-4 כפות שמן לטיגון

וכך נעשה:

נוציא עצבים על הכנפיים כמו במתכון הקודם.

נחמם שמן. נמליח ונפלפל את הכנפיים ונחליק אותן לסיר רחב ושטוח שיש לו מכסה. נטגן אותן - לא נאטום, כי אם נטגן ממש, עד שישחימו משני הצדדים, עניין של עשר דקות לכל היותר על להבה גבוהה. בינתיים, נפרוס בצל לטבעות די רחבות וגזר לפרוסות דקות, מעויינות כאלה.

נוציא כנפיים שחומות מן הסיר וניתן להן לנוח קצת בצד בעודנו מטגנים בסיר גזר ובצל ביחד. הבצל צריך להזהיב קצת, בשום אופן לא להשחים.

נוסיף את הכנפיים, את התבלינים ואת מרק העוף. נערבב היטב, נביא לרתיחה, ננמיך להבה, נכסה סיר ונבשל בדיוק 15 דקות. נוסיף גרגרי חומוס, נבשל עוד 3-2 דקות, נכבה - וזהו, גמרנו. מובן שהתבשיל מתענג על קוסקוס. מהיר הכנה, כמובן. משקית. גם אותו ניתן לשדרג פלאים אם מוסיפים לו חמאה במקום שמן, והכי טוב - סמנה, אם במקרה יש לכם.

 

כנפיים סיניות ברוטב אדום

אחרונות חביבות, ובעיני - הכי טעימות בעולם. לסינים יש שיטת בישול ביתית הקרוייה "הונג שאו ג'י", ופירושה פשוט "עוף בבישול אדום". בלי ווק ובלי הקפצות, במינימום טרחה, יוצאות כנפיים מתוקות-חריפות-מלוחות מזוגגות וחמדמדות נורא.

קניות:

1/2 2 ק"ג כנפי עוף

2 כוסות רוטב טריאקי מוכן

1/2 כוס רוטב סויה

1/2 כוס דבש

כף שמן

5 כפות רוטב צ'ילי מתוק, או: פלפל צ'ילי כתוש אחד, 5 שיני שום מרוסקות ו-2 כפות סוכר

וכך עושים:

מתעללים בעוף כמו במתכונים הקודמים. בסיר רחב ושטוח, מערבבים את כל החומרים, כולל הכנפיים, ומעמידים להתמזגות, בערך 10 דקות. מדליקים להבה מתחת לסיר, מביאים לרתיחה, מנמיכים להבה, מבשלים 2 דקות בסיר מכוסה ועוד 5 דקות בסיר פעור לרווחה, לצמצום הנוזלים. זהו, גמרנו. המהדרין מוזמנים להוסיף כפית שמן שומשום בסוף הבישול ולערבב, כמו גם לקצוץ בצלצלים ירוקים לתוך הסיר בתום הבישול. אוהב אורז לבן. אבל יסתדר עם מה שיש. כמו כולנו, עד הבחירות הבאות.