אוסף הלהיטים החדש והמצוין של ג'ניס ג'ופלין ("Essential Janis Joplin") מהווה הזדמנות נאותה לבדיקת גילגוליו של הרוק הנשי בעשורים האחרונים. הקריירה של מי שנחשבת לאם-כל-הרוקריות אומנם ארכה ארבע שנים בלבד, אבל שינתה את מן הקצה אל הקצה את הסטריאוטיפים הנוגעים לדימוי של זמרות, לדרכי שירה ולניהול הקריירה שלהן. אחריה, עולם המוזיקה הנשי כבר לא נראה אותו דבר. ג'ופלין לא היתה הראשונה שקראה תגר על חוקי השואוביז הפטריארכליים. שנים לפניה פעלו זמרות כמו בסי סמית', בילי הולידיי וביג מאמא ת'ורונטון, שהציגו את תחילתו של אותו קול נשי, שיתעורר בסיקסטיז ובסבנטיז ופרח לאורך שני העשורים האחרונים. אבל ג'ופלין, בשל טיימינג מושלם, כשרון מיוחד, וגם כי הפכה לקורבן היסטורי של שנות ה-60 ושל תעשיית הבידור, הפכה לסמל, למיתוס גדול, לרגע שמסמן את המפנה של מהפיכת הנשים ברוק.
33 שנים עברו מאז הלכה ג'ופלין לעולמה ומעמד הנשים ברוק של תחילת המילניום החדש איתן מתמיד. החל בזמרות יוצרות כמו טורי איימוס ופי.ג'יי הארווי, דרך ראפריות נועזות כמיסי אליוט, להקות פאנק מוערכות כ"סליטר קיני", גיבורות תרבות כמו קורטני לאב, מגה-סטאריות כשריל קרו, וכלה ב"נשים של" כמו שרון אוסבורן; נשים דגולות נותנות את הטון. אז כיצד הגענו עד הלום? לפניכם 25 האירועים והתקליטים ששינו את פני הפופ-רוק הנשי.
1. כלב הציד של ביג מאמא
צמד הכותבים היהודי, ליבר וסטולר, מגישים ב-53' את "כלב ציד" לביג מאמא ת'ורונטון, מתופפת ונשפנית מפוחית עבת בשר וכבדת משקל. הביצוע שלה גורם לאלוויס (שהקליט אותו שלוש שנים מאוחר יותר) להישמע כמו חתלתול היסטרי.
2. הפסקול מבית בריל בילדינג
תחילת הסיקסטיז. בבריל בילדינג אופיס, השוכן ב-1619 ברודוויי, ניו-יורק, מתקבצות שלוש כותבות שירים יהודיות: קרול קינג, סינתיה וייל ואלי גרינוויץ' - שכותבות (לצד הגברים שבחייהן) את פסקול הנעורים של פרה-הפלישה הבריטית.
3. להקות בנות ומוזיקה מן האלים
דיון ווריק פוגשת ב-62' את הגאון ברט באכארך; סוני פוגש את שר; ורוני בנט פוגשת את הפנומן הצעיר פיל ספקטור, טייקון להקות הבנות (ומי שנעצר השבוע בחשד לרצח!), שמקליט עם להקתה, "הרונטס", סימפוניות נעורים שנשמעות כמו מוזיקה לאלים ולמקלחות הנשים כאחד. אחר כך הוא יתחתן איתה ויכריח אותה לצפות מדי ערב ב"האזרח קיין" במשך עשר שנים לפחות. לנשים, אין ספק, צפויה עוד כברת דרך ארוכה לעבור.
4. קולו של הנצנץ
שלישיית הכותבים הולנד-דוזייר-הולנד מעניקה ל"סופרימס", להקת זנוחה ב"מוטאון", שיר בשם "Where Did our Love Go?", שאף אחד לא מאמין בו, ושמתחיל שרשרת להיטי מולטי-פלטינות שיתנו קול אותנטי לאיפור המנצנץ. זמרות שחורות בחלום לבן.
5. ארנב יקר שלי
קליפורניה, אמצע הסיקסטיז. גרייס סליק היפה מצטרפת ל"ג'פרסון איירפליין" - באותם ימים להקת פולק שולית - שהופכת, בסיוע להיטי אל.אס.די ללהקת הפסיכדליה החשובה של סן-פרנסיסקו, ואף זוכה בחוזה ההקלטה היקר בתולדות הפופ עד אז. "אני לא מבינה את המילים של הביטלס" היא פעם אמרה. "מה זאת אומרת: 'הוא רוצה לאחוז בידה?' הוא בטח מתכוון – אני רוצה לזיין אותה".
6. האישה שאמרה לא לעולם
לונדון, 1966. ג'ון לנון פוגש את יוקו אונו, אמנית אוונגארד, בגלרייה בה היא מציגה את התערוכה שלה, אבל הרומן הגדול יתחיל כעבור שנתיים עם סיפתח נאה: צילום של ג'ון ויוקו בעירום על עטיפת אלבומם "שתי בתולות". יוקו נאלצת להילחם בעולם שלם, שמנסה להשאירה במטבח, אבל הופכת ל"אישה של", המורדת הראשונה.
7. ג'ניס כובשת את מונטריי
קליפורניה,1967. לעיני 35 אלף איש, כובשת ג'ניס ג'ופלין את הקהל בפסטיבל מונטריי וממצבת את עצמה ככוכבת הגדולה של תקופתה. שירה היא כמו סקס, היא האמינה, וסקס הוא שחרור, מה שהיה, מבחינתה, העיקרון הראשון של "תרבות הנגד". אבל "על הבמה אני עושה אהבה עם 25,000 צופים - והולכת לישון לבד", היא הוסיפה, ונתנה לגברים לאכול חתיכות מליבה, אגב צריכת אלכוהול וסמים בכמויות הרסניות.
8. אריתה יורדת דרומה
ניו-יורק, 66-67'. אריתה פרקנלין, זמרת כושלת של חברת "קולומביה" שרוצה קצת כבוד, פוגשת את ג'רי ווקסלר, איש "אטלנטיק". הוא לוקח אותה לדרום, לאולפני "מאסל שואלס", ונותן דרור לקולה שעושה שמות. התוצאה מאלפת (שימו לב לאלבום אוסף להיטים החדש והמוצלח שלה, "Respect", שיצא לאחרונה בהפצת הד-ארצי).
9. הנשים של ג'וני
ג'וני מיטשל מוציאה ב-70' את האלבום "נשות הקניון", שמציג דפוסי כתיבה והתייחסות מהפכניות בכל הקשור לכתיבה נשית. ב-2002 היא מצהירה על פרישתה מפעילות בשל מה שהיא מכנה כהשתלטותן של "דיוות חסרות רגש" על עולם המוזיקה.
10. המכה של קרול
קרול קינג מזיזה את הארץ מתחת לרגלי העולם עם השקת "Tapestry", אלבום הגירושין של כל הזמנים, שאיתו משכיבים הבייבי בומרס את ילדיהם הקטנים לישון.
11. שבע-עשרה הדקות ההן
1975. דונה סאמר, בוגרת המחזמר "שיער", פוגשת באירופה את המפיק גיורגיו מורודור, שמקליט איתה את "Love To love You Baby", שבע-עשרה דקות של דיסקו מהול באורגזמות, שפותח עידן חדש במועדונים.
12. אופרת הסבון של סטיבי ניקס
קליפורניה, 1975. סטיבי ניקס מצטרפת ל"פליטווק מק", להקת בלוז בריטית לשעבר, שהופכת, על רקע אופרות סבון פנים להקתיות, ליצרנית של פופ משובח. יהיה להם צליל שיצליח להקסים את העולם, אפילו את יצחק קלפטר.
13. פטי סמית' מגיעה ל-CBGB
ניו-יורק, 1975. פטי סמית' היא משוררת המעריצה את קית' ריצ'ארדס וג'ים מוריסון, אבל במקום לרצות לשכב איתם, היא רוצה להיות כמוהם. עם רעמת שיער שכמו לא ראתה שמפו במשך שבוע לפחות, היא מגיעה ל- CBGB ויורה את יריית הפאנק הראשונה. היא שרה על כך שישו מת עבור החטאים של כולם אבל לא שלה, ואלבום הבכורה שלה, "הורסס", בהפקתו של ג'ון קייל, יוכיח את עצמו כאחד מהאלבומים הכי סקסיים בכל הזמנים.
14. הפאנק ומלכות הקרח
לונדון, 76'-79'. מהפיכת הפאנק מגלה לעולם את סוזי (סיו) והבנשיז, כריסי היינד וצעירה חצי סומאלית בשם פולי סטירן, שתרעיד לבבות עם להקתה, "X- Ray – Spex". התפרצות הנשים בפאנק תאפשר, עשור מאוחר יותר לנשים כמו האחיות דיל לעשות קריירה רק מלהיראות כמו מלכות קרח.
15. ההסבה של דבי הארי
להקת הפאנק הניו-יורקית "בלונדי", עם הסולנית השווה מכולן, דבי הארי, פוגשת במפיק הבריטי מייק צ'פמן, שמשכנע אותם שעדיף ללכת על הדיסקו. התוצאה: צליל עב בשר יפהפה, שמתאים גם למופע החבובות.
16. אנקת הגבהים של בוש
בריטניה, 1977. קיית בוש מקליטה את "אנקת גבהים", שמגיע למקום הראשון במצעד, והופכת בין לילה לסנסציה תקשורתית ולדמות בעלת השפעה גדולה על הזמרות-יוצרות הנשיות של התקופה. מרכלים שבשנים האחרונות היא בעיקר מחליפה גיטריסטים בקצב מעורר השתאות.
17. זו לא גברת זה אדון?
בריטניה, 1982. אנני לנוקס מהיוריתמיקס מציגה בקליפ של "חלומות מתוקים" דימוי נשי-גברי, שעושה לפופ הנשי את מה שעשה דיוויד בואי עשה לגברי עשור לפניה.
18. המדונה הבתולה
מדונה מהממת בעזרת שטיקים קתוליים, מין פרובוקטיבי והשיר "כמו בתולה" את מוזמני טקס פרסי ה-MTV של שנת 1984. מתחרתה באותה תקופה, סינדי לאופר, שרה על כך שבנות רוצות בעיקר לכייף, ולפעמים גם לאונן (She Bop).
19. הראש המגולח של שינייד
בריטניה, 1987. הזמרת האירית שינייד אוקונור מזעזעת את ראשי חברת התקליטים שלה כאשר היא בוחרת להציג ראש מגולח על עטיפת "האריה והקוברה".
20. יוקו, אחרייך!
וושינגטון, 1991. קורטני לאב פוגשת את קורט קוביין, רגע לפני צאת האלבום החדש של להקתו, "נוורמיינד", והופכת, אגב צריכה קבועה של הירואין, לשילוב בלתי אפשרי של יוקו אונו חדשה וגיבורת תרבות של תקופתה.
21. הטמפון של דוניטה
פסטיבל רדינג, 1992. דוניטה ספארקס, הגיטריסטית של להקת הגראנג' הנשית האמריקנית L7 , מוציאה את הטמפון שלה לעיני הקהל באקט שיגדיר מחדש את גבולות הסליזיות אצל בנות שמקדשות גיטרות.
22. הדיבוק של פי.ג'יי הארווי
תחילת שנות ה- 90 . פי.ג'יי הארווי מציגה את החזון האמנותי שלה: "אני מוצצת עד שאני נהיית לבנה, אבל אתה משאיר אותי יבשה", היא כתבה ב"Dry", וב"אנקת הנחש הארוך", שיצא כמה שנים מאוחר יותר, היא מבטיחה: "אטביע אותך תחת מים מלוחים עמוקים, תן לי אהובי את כל כוחך, לא אהיה גיהנום בלי הכישוף שלך, מעל, מתחת, למות מהנאה… אתה מוכרח להקשיב לאנקת הנחש הארוך שלי".
23. הבכורה של ביורק
ביורק, לשעבר סולנית הלהקה האיסלנדית "שוגארקיובס", חובקת אלבום סולו, "Debut", שיוליך נופים חדשים של מוזיקה אלקטרונית אל ההמונים. היא נראית כמו חייזר מקסים שמבקש להשכין שלום עולמי, אבל באלבום האחרון שלה, "ווספטיין", נדמה היה שהיא גילתה את הסקס והתבגרה.
24. האומץ של אלאניס
אלאניס מוריסט מוציאה ב-95' את "You Oughta Know", בו היא תוהה אם החברה של האקס שלה תעז, כמוה, לרדת לו במקום ציבורי.
25. ההיפ-הופ בידינו
ואי אפשר בלי הנשים הגדולות של ההיפ-הופ. השנה 1996. הראפרית החשובה בעולם היא אישה וקוראים לה לוריין היל. היא סולנית הפיוגי'ז, שהוציאה רב-מכר מוצלח, "The Score". ב-97' מוציאה מיסי אליוט, ילידת ווירג'יניה, את "Supa Dupa Fly", שנשמע כמו משהו שאף אחד לא שמע לפני כן ויגלה קו פמיניסטי מעניין. בסינגל האחרון שלה, "Work It", אגב, היא מודיעה לבחור שלה שאם הוא רוצה זיון, אז כדאי שיטלפן לפני כי היא חייבת לגלח את ה"צ'ו-צ'ה" שלה. האם יש מישהו שלא מאמין לה?