שיחת סבון

ראיון עם גרג קיניר, כוכב "האחות בטי", שמודה: "התמכרתי לאופרות סבון"

כמה פעמים יצא לכם לפנטז על כוכב או כוכבת של אופרת סבון, ורציתם שהם יקחו אתכם בזרועותיהם וימיסו את ליבכם בדברי אהבה נפלאים ומרטיטים? - אני מניח שנסחפתם לא אחת בפנטזיה כזו או אחרת על אחד מכוכבי הטלנובלות. זה גם מה שקורה לבטי (רנה זלווגר), כוכבת הסרט "האחות בטי" של ניל לאביוט.

בטי, מלצרית מעיר קטנה בקנזס, נשואה לסוחר מכוניות מעצבן ובוגדני. היא חלמה להיות אחות ומתנחמת בהתמכרות לסידרת בית חולים. היא מתאהבת בד"ר דייוויד ראבל (גרג קיניר), כוכב הסידרה. ביום הולדתה, בעודה צופה בפרק מהסידרה, בעלה שהסתבך בסחר סמים נרצח באכזריות בחדר הסמוך על ידי שני רוצחים שכירים (מורגן פרימן וכריס רוק). בטי נכנסת להלם בעקבות הטראומה ומתחילה להאמין שהיא דמות בסידרה האהובה עליה. היא עוזבת את קנזס ונוסעת ללוס-אנג'לס כדי לפגוש את ארוסה כביכול, ד"ר ראבל, כוכב הסידרה, ו"לחדש" עימו את הרומן שלהם כביכול, שנקטע.

היא מגיעה לקליפורניה, מחפשת את בית החולים מהסידרה, הופכת לאחות בבית חולים ואף נפגשת עם השחקן שמגלם את ד"ר ראבל. בטי בטוחה שפגשה את הרופא עצמו והשחקן מוקסם מהדרך שבה היא חיה את הסידרה ומציע לשלב אותה בסבונייה שלו. וכך מתחילים החיים לחקות את האמנות ולהפך. במקביל, שני הרוצחים יוצאים במסע ללכוד את בטי, שהיתה עדה לרצח ושברשותה מכוניתו של בעלה, שבה הוטמנה כמות נכבדה של סמים.

 

ביירות, יוון, קאן

 

בפסטיבל קאן האחרון פגשתי את גרג קיניר בן ה-36 באחת הסוויטות של מלון "מג'סטיק" ההדור והיוקרתי. הוא חביב ופתוח, משתף פעולה בקלות עם התקשורת ולא חף מאירוניה עצמית. לפגישתנו התייצב חמוש במשקפיים חומים, מכנסי חאקי וחולצה ירוקה, שהלמו את שערו השאטני ועיניו הכחולות.

קיניר נולד באינדיאנה, ובגלל עבודתו של אביו הדיפלומט גדל בוושינגטון, ביירות ואתונה. משפחתו פונתה מביירות בעיצומה של מלחמת האזרחים. "אני זוכר מהתקופה הזאת לילות ללא שינה. ישבנו בחדר השינה של הורי לאור נרות, הקשבנו לרדיו ושמענו את ההפגזות. זה היה מוטרף ומפחיד. ביירות היתה עיר יפהפייה כשהגענו אליה, והיא נהרסה בהמשך", הוא נזכר בצער.

באתונה התחיל קיניר להגיש תוכנית בתחנת הרדיו של הצבא. הוא למד עיתונאות באוניברסיטת אריזונה, חשב בתחילה להיות בעסקי החדשות, הינחה כאמור תוכנית אירוח והחל לשחק בסרטים, ביניהם "סברינה". ואז הגיע "הכי טוב שיש", שהביא לפריצתו והעניק לו מועמדויות לפרסים נחשבים. מאז ראינו אותו ב"יש לך הודעה". לאחרונה סיים את העבודה על שני סרטים; "לוזר", של איימי הקרלינג ו"המתנה" של סם ריימי, שם הוא משחק לצד קיאנו ריבס.

 

סגירת מעגל אירונית

 

עבור קיניר, הזכור כמי שגילם את השכן ההומו של ג'ק ניקולסון ב"הכי טוב שיש" עטור האוסקרים, הביקור בקאן והקרנת הבכורה של "האחות בטי" במסגרת התחרות הרשמית של הפסטיבל, היו סגירת מעגל אירונית. "לפני 11 שנה היתי כאן בתור כתב של תחנת טלוויזיה אמריקנית קטנה, וניסיתי כמיטב יכולתי להשיג ראיונות עם הכוכבים", הוא משחזר. "אבל בשל עליבותה ונידחותה של התחנה ששלחה אותי, בקושי הצלחנו להשיג ראיון כלשהו עם מישהו נחשב. מי שכבר השגתי היו שחקנים מזדקנים בתרדמת. פשוט דחפתי את המיקרופון לאנשים שהסתובבו על הטיילת ובלובי של המלונות. אני זוכר שהצלחתי לגרור את אנתוני קווין לשבת איתנו. לא היה לו מושג בכלל מה הוא עושה בפסטיבל ולא ידעתי מה לשאול אותו, אבל זה היה כיף. למזלי, לא יצא לי עכשיו לפגוש מישהו מהכוכבים שראיינתי אז. זה היה יכול להיות מביך".

 

- אז איך זה לעבור לצד השני של המתרס?

 

"אני שמח לעבור לצד השני, אם כי אני צריך להתראיין המון, וזה נורא מתיש. בסך הכל לא השתנה כאן הרבה, זה עדיין בית משוגעים. כמובן שעכשיו טוב לי יותר והמלון שלי מעולה ונמצא במרכז העניינים. בתור כתב נאלצתי להתאכסן במלון קטן מחוץ לעיר".

קיניר מעיד שהוא נהנה לעשות את "האחות בטי", בעיקר בגלל התסריט המצוין. "אחרי שגמרתי לקרוא אותו, אמרתי מייד לסוכן שלי: 'תדאג שאהיה חלק מהפרויקט הזה. אני מוכן אפילו לשחק את בטי, אם זה יידרש...' נהניתי לגלם כוכב של אופרת סבון".

כדי להתכונן לתפקידו ב"האחות בטי", הלך השחקן לאתר הצילומים של אופרת הסבון המשגשגת והפופולרית "בית חולים כללי". "הסתובבתי שם כמה ימים, הוא אומר, "והתבוננתי בתהליך העבודה. זה מאמץ אדיר לעבוד בתוכנית שכזאת, הקצב ממש מטורף. הם עושים פרק ביום, בעוד שבקולנוע אנחנו עושים סרט בחצי שנה. יש לי כבוד רב לאנשים שעובדים 15 שעות ביום וצריכים לקרוא המון דפי תסריט, כשהכל נעשה בצורה מקצועית ומדויקת. כדי למשוך את הצופים שעסוקים בעבודות הבית, אופרות סבון צריכות לסחוף ולשאוב אותך, ולכן הכל שם נעשה בגדול ובדרמטיות, מהמוזיקה ועד הג'סטות, וכך גם המשחק. אני לא יודע אם הדמות שאני מגלם היא שחקן טוב, אבל היא בסדר. ואני לא חושב ששחקני הסבוניות הם בהכרח גרועים. חלקם טובים ואף מצליחים לעבור אל סדרות רגילות או סרטים".

 

- אתה מכור לאופרות סבון?

 

"בעבר לא הייתה לי אפשרות להתמכר, בין היתר בגלל שגדלתי ביוון ושם לא שודרו אופרות סבון באנגלית. אמנם היו שם אופרות סבון יווניות, אבל היוונית שלי לא היתה מספיק טובה בשביל להבין אותן. כשקיבלתי את התפקיד ב'האחות בטי', התחלתי לצפות שעות ב'צעירים חסרי מנוח', ב'ימי חיינו' וב'מאליבו', עד שאשתי לא יכלה לשאת זאת יותר וצעקה 'תכבה כבר את הטלוויזיה, לכל הרוחות, או תחליף ערוץ!'. אופרות הסבון יכולות להיות כל כך מטופשות, שקשה להאמין, אבל נכנסתי לזה, וכל הזמן רציתי לחזור הביתה לראות את ההתפתחויות החדשות בעלילה של הסדרות שהתמכרתי אליהן".

 

- איך היה לעבוד עם רנה זלווגר?

 

"היא נהדרת. היתה בינינו כימיה מצוינת. היא מתוקה ונחמדה... היא מקסימה, חיובית, כובשת ושופעת אנרגיה. רנה עשתה כאן עבודה מדהימה, במיוחד משום שבחלק גדול מהסצינות היא הייתה צריכה לגלם מישהי עם הבעה של חוסר שייכות, של מישהי שחיה בפנטזיה".

 

התפרסם ב"פנאי פלוס", 8.11.00