ירושלמית מול הים

גיליז, מוסד בשרים ותיק, ירד מהבירה אל חוף הים בתל-אביב והוא מציע עסקיות ב-75 שקל. ההיצע רחב ומגוון והאוכל מהנה למדי. עם זאת, הרטבים העשירים והכבדים אולי מתאימים לאוויר ההרים של ירושלים, אבל לא לחוף התל-אביבי המיוזע

מלחמת המפרץ הייתה אולי המאורע הטראומטי בחיי. אחרי ליל הסקאדים הראשון, שבמהלכו חטפתי הרעלת אקונומיקה (אותה פיזרתי בנדיבות בחדר האטום), וכמעט הזרקתי לעצמי אטרופין, נטשתי את מעוני הסמוך לקריה ופצחתי במסע מנוסה. התרוצצתי בין בית הורי במושב למלונות ירושלים, שם ניסיתי למצוא מנוחה לנפשי הטרופה והדאוגה.

תריסר שנים חלפו מאז, והנה גיליז, מוסד בשרים ירושלמי ותיק ומובהק, עקר לנמל תל אביב הישן אחרי 13 שנה שבהן האביס את אורחיו. כן, גם גילי פפרמן – המהנדס-מוזיקאי-גז'-אשף-בשרים – הצטרף לשיירת המסעדנים שנטשו את הבירה בשל אינתיפאדת אל-אקצה והמיתון והיגרו לגוש דן (ונותר רק לתהות איפה נאכל במלחמת המפרץ 2, כאשר שוב ניאלץ לברוח מירושלים).

מאחר שמלחמת המפרץ 2 מאיימת להתרגש עלינו או-טו-טו, חשבתי שמן הראוי לסגור מעגל ולבדוק האם הגרסה התל-אביבית של גיליז לא מביישת את המקור. צירפתי לארוחה את חברתי לעבודה י', קוּטרית יותר גדולה ממני ופרטנרית מושלמת: ראשית, היא קרניבורית ידועה ואוהבת את המרקם, העובי והעסיסיות של הבשר. שנית, גם לי' יש זכרונות קסומים מהמסעדה הירושלמית – היא ובעלה בדימוס נהגו לפני עשור לנסוע במיוחד לירושלים כדי לאכול בגיליז סטייק טוב, כאשר היה קשה למצוא אחד כזה בת"א. שלישית, י' היא אשת שיחה נהדרת, מאמנות ועד רכילות.

גיליז התל-אביבית הוקמה על חורבות אוקטפוס, בצמוד למול-ים היוקרתית. העיצוב של המקום לא אחיד ברמתו, אבל המעצב ידע לפחות להשתמש נכון במשאבו העיקרי וכונן חלון זכוכית ענק הפונה לים. י', שגדלה על חוף הים בת"א של פעם, הייתה מאושרת מהנוף שנגלה לנו. לבה יצא אל הים והיא הכריחה אותי לשבת צמוד לחלונות. מהר מאוד קפחה השמש החורפית על פדחתי, אך נאלצתי לסבול בשקט כדי לספק את תאוותה לגלים.

עלעול בתפריט העסקית (75 שקל), הבהיר שההיצע רחב ומגוון, ושגיליז התאימו את עצמם ללוקיישן ולא דבקו רק בהתמחותם העיקרית (בשרים): הפעם הם גם מציעים דגה ופירות ים. העסקית כוללת מנה ראשונה (בין היתר: קרפצ'יו עגבניות, פילה בייבי-דניס בגריל עם רוטב עגבניות חריף, מרק דגים חריף), מנה עיקרית (תוכלו להתלבט, למשל, בין סטרוגנוף לקבב רומני, בין אסקלופ עוף צעיר לספגטיני ראגו עגל) ושתייה (כוס יין, בירה או משקה קל).

בדקנו שלוש מנות ראשונות. חציל באלדי עם לבנה היווה מנה חביבה, שקושטה בהרבה עלי רוקט שהשתלבו בה היטב. הלבנה הייתה טרייה וטובה והמפגש שלה עם החצילים היה מספק ומשמח. מאפה בצק עלים עם תרד וגבינה בולגרית היה פריך מהסוג המתפוצץ בפה. חבל רק שהוא היה קצת שמנוני מדי. המנה לוותה בפרחי ברוקולי וברוטב רוקפור, אבל אלה לא ממש תרמו או קלקלו. י' אהבה במיוחד את הסביצ'ה בייבי דניס, שהוגש בשמן זית, לימון מלח ים ועירית, ושיבחה את החמצמצות העדינה של המנה.

גם בעיקריות הצלחנו לדגום רק שלוש מתוך המבחר הגדוש (המנות נדיבות במיוחד). לא ויתרנו כמובן על יודל'ה, המנה המיתולוגית של גיליז, שלמרבה השמחה ירדה אף היא לשפלה. ובתרגום לעברית: יודל'ה זאת מנה הקרויה על שם איש הטלוויזיה יהודה ביטון והיא מורכבת מנתחי סינטה ופילה שרבצו ברוטב שמנת. הנתחים היו עסיסיים, נימוחים ועשויים כהלכה, והם לוו בשעועית ירוקה וגרטן תפוחי אדמה, שווים אף הם.

החתום מעלה נהנה גם מהמבורגר פילה בקר: הוא הוגש בצורה מפתה וחמודה – שישה תינוקות המבורגר שנחו על פיסות מאפה ועגבניות. לא רק הלוק היה מפתה, אלא שטעמם היה סקסי ומהנה. חברתי לסעודה הפגינה פחות התלהבות: י', שמאמינה שסטייק צריך להיאכל כשהוא רייר לגמרי, גורסת שהמבורגר דווקא צריך להיות מוגש וול-דאן, וזה שלפנינו היה עשוי פחות מדי לטעמה.

פסטה פירות ים עם שרימפס, קלמארי ודגים היתה עשירה במרכיביה (ואף מענגת). גם הרוטב היה עשיר. טיפה יותר מדי. וזה המקום להעיר לאנשי גיליז – נא להירגע קצת עם הרטבים ולעדן אותם. הרטבים העשירים, הכבדים, הסמיכים שלכם אולי התאימו לאוויר הרים צלול כיין של ירושלים, אבל לא הולמים את חוף הים התל-אביבי המיוזע ושטוף השמש (במיוחד הם לא מתאימים לארוחת הצהרים).

במונית שגררה אותנו בחזרה לעבודה הבנו שלא דיברנו עוד על אהבה . ממש באותו רגע שלף נהג המונית המסוקס קופסה שבה שכנה טבעת מוזהבת, אותה קנה כמתנת אהבה לחברתו, ותהה מה דעתנו עליה. שמחנו שהנהג שלנו חברמ'ן ורומנטיקן, אבל אז הוא קלקל הכל ומיהר לשתף אותנו בדעות הפוליטיות שלו. מזל שזה קרה בדיוק כשהגנו ליעדנו: איחלנו לו הצלחה באהבתו וחמקנו מהתעמתות אידיאולוגית.

 

"גיליז", נמל תל-אביב הישן. טל. 6057777-03.

 

מחיר העסקית: 75 שקל.

מטבח: בשרי(עם פזילה לדגה ולשרצים).

שעות: א'-ה': 12:00-17:00

חניה: בשפע (במרחבי הנמל), אך בתשלום.

ציון בסולם 1-10: 8.5 (גם בזכות הנוף המושלם והקהל היפה).