פייבמנט היא היסטוריה

אחרי ההודעה על הפסקת פעילות הלהקה, סטיבן מאלקמוס מ"פייבמנט" מודיע שזה הסוף

התהייה האם פייבמנט היא להקת הרוק הטובה בעולם עלתה כמעט בכל ביקורת שפורסמה על אחד מאלבומי הלהקה במגזינים של חו"ל. סיכוי סביר שכן, יגידו מעריציה - קהל הולך וגדל של חובבי לו-פיי פנאטיים - וידגימו בעזרת קטעים מחמשת אלבומי האולפן של הלהקה. החודש התבשרנו כי פייבמנט לא תחזור להקליט או להופיע ביחד, וזו הזדמנות מצערת אך טובה לסיכום דרך של אחד מהרכבי הרוק החשובים והמשפיעים ביותר של שנות התשעים.

כדי להיתלות באילנות גבוהים אצטט כאן כמה מהתיאורים ומהמחמאות שהודבקו ללהקה על ידי מבקרים בתקופות שונות: "אלבום הבכורה הטוב ביותר בעידן הרוק הפוסטמודרני", "חן מחוספס", "רעש, אמנות ויופי", "יכולת כתיבה שקשה לעמוד בפניה ועבודת גיטרות קנטרנית", "אגדת לו-פיי", "מלכי האינדי-רוק", "טקסטים פלאיים", "מקום ראשון ב-200 הגדולים של 97'", "אסתטיקה מזוקקת", "פייבמנט הצילה את הרוק מטריפ הופ". וזו רק ההתחלה.

למרות מיקומה המיוחד על התפר בין אינדי למיינסטרים, חברי פייבמנט התעקשו לשמור על הזהות האינדית של הלהקה. הם סירבו להתראיין למגזינים מסויימים, לא אימצו גינוני כוכבים (הם נוהגים לסחוב את ציוד ההופעות שלהם בעצמם), ויתרו על הצעות מפתות מחברות תקליטים גדולות והקפידו להוציא תקליטים בעלויות מזעריות.

סטיבן מאלקמוס היה הכותב הראשי בפייבמנט. ההגדרה הרווחת לשיריו היא "מילים ביזאריות ומבנים לא רגילים". אכן, הטקסטים שלו ילדותיים ומצחיקים ברוב הפעמים, אבל לפעמים הם מכילים הרבה זעם וביקורת (אלה מופנים לפעמים ללהקות אחרות דוגמת הסמשינג פאמפקינז). מבקר המוזיקה של מגזין "רולינג סטון" אמר על מאלקמוס כי הוא "נע בין ציניות לכנות, בין סארקזם לרצינות". העטיפות של אלבומי הלהקה - לכאורה מרושלות מאוד, אבל במבט שני ניכרת ההשקעה - הן לרוב קולאז' של גזירי נייר ורישומים מוזרים: מבולגנות, צבעוניות, מצחיקות וחכמות. לא במקרה, תיאור העטיפות של פייבמנט הולם גם את המוזיקה ואת הטקסטים שלה.

 

קצת היסטוריה

 

פייבמנט (כלומר, מדרכה) הוקמה בקליפורניה ב-89' על ידי סטיבן מאלקמוס (גיטרה, שירה), סקוט קאנברג (גיטרה, שירה) וגארי יאנג (תופים). בסוף אותה שנה הוציאו במהדורה מצומצמת תוצרת ראשונה: EP בשם “Slay Tracks: (1933-1969)” שהיו חתומים עליו במיסתוריות "ס.מ והמדרגות הלולייניות" ("ספיירל סטיירס" הוא כינויו של קאנברג). עותק של התקליטון התגלגל לידיו של השדרן הבריטי ג'ון פיל שהשמיע אותו בתכניתו ב-BBC. בשנת 90' הוחתמה השלישייה בלייבל "דראג סיטי", וב-91' הצטרף מארק איבולד בבאס.

ב-91' קיים ההרכב את הופעותיו הראשונות, כשבוב נסטנוביץ' מחליף את יאנג לעתים קרובות, והחלו ההקלטות של השירים שיהוו מאוחר יותר את אלבום הבכורה, "סלאנטד אנד אנצ'נטד" (נטוי ומוקסם, בתרגום חופשי). "סלאנטד" יצא שנה מאוחר יותר בחברת מטאדור, עמה חתמה הלהקה בלחיצת יד. התנהגותו הלבבית של יאנג בהופעות הלהקה כללה הצגות על הבמה, התרועעות עם הקהל, חלוקת סלט בכניסה וצריכה מאסיבית של אלכוהול, ולא היתה מקובלת על חברי הלהקה. לבקשת החברים עזב יאנג ב-93' והוחלף על ידי סטיב ווסט. גירסה אחרת טוענת שנטייתה של הלהקה לוותר על הצליל המחוספס שלה גרמה ליאנג לעזוב.

 

הדרך לצמרת

 

צליל הלהקה אכן "התנקה" לאחר עזיבתו של המתופף הסורר. “Crooked Rain, Crooked Rain" (גשם עקום, גשם עקום – שוב, בתרגום חופשי) בישר את פריצתה הגדולה של פייבמנט. טוב, הם לא הפכו ל-U2, אבל פתאום שמעם יצא למרחקים. וגם היה להם להיט! “Cut Your Hair" כבש את המצעדים הנכונים, ועל אף שלא סיפק פריצה מסחרית ענקית, הוא הגדיל במידה משמעותית את קהל המעריצים של פייבמנט. נימה אישית: זה אלבום גדול, ויש בו עוד הרבה שירים שכדאי להכיר, כמו זה שנושא את השם "גן עדן הוא משאית".

במקביל לפייבמנט המשיך מאלקמוס להקליט עם "הסילבר ג'וז" (היהודים הכסופים, כי הם יהודים), שלישייה שהקים עם חברים מהקולג' בערך בתקופה שפייבמנט התחילה לקרום עור וגידים. ב"סילבר ג'וז" תיפקד מאלקמוס בעיקר כנגן גיטרה, בעוד דיוויד ברמן היה הכותב הראשי והזמר.

ב-95' יצא אלבומה השלישי של פייבמנט, “Wowee Zowee" (אל תנסו לתרגם), שהוקלט בממפיס. אלבום זה, שנחשב לאישי ולחושפני מבין אלבומי פייבמנט, זיכה את הלהקה בביקור ב"טונייט שואו" של רשת NBC. ב-97' יצא “Brighten the Corners" (פה באמת לא נחוץ תרגום, ואם כן, תשיגו מילון) שהניב כמה להיטים יחסיים כמו "סטריאו" ו"שיידי ליין". באותה שנה יצא גם "בלר" של להקת בלר, שסימן כיוון מוזיקלי חדש עבור הלהקה הבריטית. בשל הידידות השוררת בין מאלקמוס לבין דיימון אלברן נטען בזמנו כי השינוי שעברה בלר נובע ישירות מנסיונה להישמע כמו פייבמנט. חתיכת מחמאה, מה?

ב-99' יצא האלבום האחרון, "טרור טווילייט" (דמדומי אימה, או משהו כזה), שנחשב למבשר הבגרות וההשלמה בחיי החברים, ולדברי כמה מבקרים "ביטא מודעות עמוקה למורשת הרוק האמריקאי". באלבום ניגן ג'וני גרינווד מרדיוהד במפוחית, והשיר המצליח מתוכו היה "לירוק על זר".

 

אז מה קרה?

 

במהלך הופעה באנגליה בסוף 99' הודיע מאלקמוס כי זוהי הופעתה האחרונה של פייבמנט. הוא שלף זוג אזיקים ואמר לקהל ההמום, "זה מסמל את התחושה של להיות בלהקה". בראיון לסוניקנט.קום אמר אז קאנברג כי החברים לוקחים חופש של כשנתיים. "אחרי עשר שנות פעילות משותפת עלינו לבחון מחדש מה זאת אומרת להיות חבר בלהקה", אמר. חברת התקליטים מטאדור הכחישה את השמועות על פירוק, ואילו דובר הלהקה הוציא הודעה כי חברי הלהקה פורשים לפרק זמן לא ידוע על מנת "להקים משפחות, להפליג מסביב לעולם, להיכנס לתעשיית המחשבים, לרקוד ולקבל קצת תשומת לב". בהודעה שפורסמה באתר הרשמי של פייבמנט (שמו: "פייבמנטלהקתהרוק.קום"), נאמר כי אחרי שנה אינטנסיבית של הופעות החברים זקוקים למנוחה. "הם יחזרו לפני שתשימו לב", נאמר שם. היום האתר סגור.

קאנברג מתעתד להוציא אלבום סולו. "יש לי המון שירים שלא יכולתי לבצע במסגרת פייבמנט", אמר. גארי יאנג, שמאז עזב את הלהקה עובד כממציא, מנגן באלבום החדש של קאנברג, המשוכנע כי ימי השתייה של המתופף הקשיש מאחוריו. בגליון נובמבר האחרון של מגזין "ספין" סיפר מאלקמוס בגאווה על להקתו החדשה, "הג'יקס" (The Jicks). "פייבמנט היא היסטוריה", אמר.