מועצת מינהל מקרקעי ישראל החליטה אתמול (ג') להקטין זכויות החקלאים בקרקעות החקלאיות. המועצה שינתה שתיים משלוש החלטות המינהל בנושא שינוי ייעודן של הקרקעות החקלאיות וההרחבות בקיבוצים ובמושבים. מדובר בהחלטה 717 – בנייה לתעשייה ובהחלטה 737 – הרחבת יישובים. לא הוחלט בינתיים לגבי החלטה 727 – בנייה למגורים.
כזכור, נושא זה נידון בבג"ץ בעקבות עתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית, ובאוגוסט אשתקד ביטל בג"ץ את החלטות המינהל בנושא בקובעו כי הן בלתי-סבירות, וכי דרושה רפורמה במדיניות הפשרת הקרקעות, שתשמור על השוויון בין המגזרים השונים במדינה.
בנובמבר אשתקד הממשלה אימצה הממשלה שתיים מתוך שלוש המלצות של ועדת מילגרום לגבי השינויים בהחלטות המינהל, עקב הגשת עתירת הקשת. שתי ההחלטות שאומצו היו 717 ו-737. לגבי החלטה 727 הוחלט לשוב ולדון בנושא לאחר עבודת מטה.
תעסוקה והרחבות
בעניין הרחבות היישובים, החליטה מועצת המינהל, כי חקלאים ישלמו 91% מערך הקרקע באזור המרכז (במקום 66% עד כה), באזורי עדיפות לאומית יינתנו ההנחות המקובלות. במרכז הארץ יהיה שטח המגרשים 350 מ"ר, ביישובי עדיפות לאומית ובקו התפר וביישובי רמת הגולן עד 500 מ"ר, ובקו העימות, רמת הנגב והערבה עד 1,000 מ"ר.
השטח שיוקצה לתעסוקה ביישוב חקלאי במרכז הארץ יהיה עד 75 דונם (ברוטו). באזור עדיפות לאומית ב' וביישובי קו התפר עד 100 דונם ובאזור עדיפות א', בקו העימות וברמת הגולן - עד 150 דונם. דמי השימוש השנתיים במרכז הארץ יהיו 4.5% משווי הקרקע לשימוש חורג ו-2.5% באזור עדיפות ב' ובמרחב התפר. בקו העימות לא יהיו דמי שימוש.
"החלטה ששוברת את האיזון"
דובר התנועה הקיבוצית, עופר קול, מסר בתגובה, כי החלטת המינהל "מעמידה בספק את קיומם של היישובים בפריפריה. בדרך זו, בה לא יתאפשר למתיישבים בפריפריה להתפרנס הם יאלצו לקום ולינטוש את היישובים ולנדוד בחיפוש אחר מקורות פרנסה אחרים".
מנכ"ל ברית פיקוח, ירון רייכמן, אמר בתגובה כי החלטת המינהל תיגרום לעצירת ההרחבות מחוסר כדאיות כלכלית. לדבריו, ההחלטה יוצרת אפליה בלתי נסבלת בין חברי המושבים והקיבוצים לבין העירוניים המחזיקים בקרקע מוחכרת ובין החלטות שהתקבלו ביחס לפיצוי ערבים ובדואים עבור הקרקעות. "מינהל מקרקעי ישראל השאיר על כנן את ההחלטות 864, 873 ו-874 המעניקות הטבות מפליגות לתושבים הבדואים והערבים, עד כדי קבלת מלוא שווי הקרקע ללא כל תמורה", הוסיף רייכמן.
"המונופול נשאר בידי קבוצה קטנה"
איש הקשת הדמוקרטית, ד"ר סנדי קדר, אמר בתגובה, כי החלטת המינהל אינה מספקת משום שהמדינה נותנת שוב את המונופול על אדמותיה לקבוצה קטנה באוכלוסייה, קיבוצים ומושבים, שיוכלו לפתח אזורי מסחר והרחבת שכונות על חשבון הערים הגדולות ועיירות הפיתוח. לדבריו, בשעה שחוק הדיור הציבורי מוקפא ונוטלי משכנתאות מפונים מדירותיהם עקב אי יכולת לעמוד בהחזרים, רק סקטור אחד זוכה להתייחסות - הסקטור החקלאי. "יש לבצע רפורמה כוללת בנושא הקרקעות שתיקח בחשבון את כל צורכי האוכלוסייה ותקיים צדק חברתי", אמר קדר.