איברי חייל שנהרג בתאונה הושתלו בגופם של שבעה

רב-סמל במילואים ניר פישר נפגע בסוף השבוע אנושות בהתהפכות ג'יפ צבאי בשומרון, ואתמול נפטר מפצעיו. איבריו, בהם לב, ריאות וכבד, הצילו את חייהם של אחרים. "לרגע לא התלבטנו", מספרת אמו

איברי צעיר, שהיה מעורב בתאונת דרכים ונפטר אתמול מפצעיו, הושתלו היום (ד') בגופם של שבעה אנשים. אצל רוב המושתלים, מדובר בהצלת חיים.

רב-סמל במילואים ניר פישר הובהל ביום שני בבוקר במצב אנוש לבית החולים "בלינסון" בפתח-תקווה, לאחר שנפגע בתאונת דרכים. ג'יפ ה"סופה" בו נסע במהלך פעילות מבצעית התהפך ליד ברוכים שבשומרון. בתאונה נהרג חייל נוסף, ושניים נפצעו.

אתמול נקבע מותו של פישר בבית החולים, וכאמור, הושתלו איבריו בגופם של שבעה אנשים שונים: ליבו הושתל בגופו של גבר בן 58 בבית החולים "תל השומר"; שתי ריאותיו בגופה של אישה בת 50 ב"בלינסון"; הכבד בגופו של נער בן 17 ב"הדסה"; כיליה אחת בנער בן 16 ב"שניידר"; לבלב וכיליה נוספת בבן 58 ב"איכילוב". בשני אנשים נוספים הושתלו הקרניות של ניר, ומאור העיניים הושב להם.

"לא הייתה כל התלבטות", מספרת תמי פישר, אמו של ניר. "היה לו כרטיס אד"י (כרטיס תרומת איברים), כרטיס שגם אנחנו מחזיקים בו, ועודדנו את התרומה. אנחנו העלנו את הנושא בעצמנו, כשישבנו עם הרופא והוא בישר לנו את מה שבישר". תמי מספרת כי היא ובעלה, מאיר, לא פגשו במשפחות המושתלים, שחיי חלק מהם ניצלו הודות לתרומת האיברים. "גם אין לנו עניין לפגוש אותם, לא כרגע. העניין היחידי שלנו הוא הצלת חיים", אמרה.

פישר היה אמור לסיים את שירות המילואים בעוד שבוע. "זו הרגשה טובה לדעת שנתת חיים למישהו", אומרת האם, "אבל זה לא מנחם. אני רק מקווה שהמעשה שלו ישמש דוגמא לאנשים אחרים".

 

"הוא יידע להעריך ולתת בחזרה"

 

לאחר שנה וחמישה חודשים בהם רותק ישראל חרוש למיטתו בבית החולים "תל השומר", וכ-10 שנים בהן סבל מספיקת לב נמוכה מאוד, הגיעה התרומה המיוחלת, וחרוש קיבל לב חדש. "תמיד אמרנו שאפילו בכלא יש את ה-30 דקות טיול בחצר", נזכרת דליה חרוש, אשתו של מושתל הלב, "אבל ישראל היה מחובר בצנתר ישירות ללב במשך כל התקופה הזו, כשהמקסימום היה כמה צעדים לפה ולשם".

ההשתלה הסתיימה בחמש ורבע לפנות בוקר, וחרוש עדיין מתאושש. "הרופאים אומרים ש-70% כבר מאחוריו", אומרת דליה, "אבל הוא עדיין נלחם, מלא בצינורות, כל הזמן עם העיניים פקוחות. מורפיום או לא - הוא חולש על הסביבה. הוא איש מיוחד, עם הרבה תעצומות נפש, אלא שהגוף שלו היה מצויד בלב מקולקל".

גם בני משפחתו של חרוש, שבעברו 25 שנות שירות צבאי בחיל המודיעין, קריירה כמדריך טיולים בעולם, מורה וראש מועצה, מחזיקים בכרטיסי אד"י, ונמנים על תומכי תרומות האיברים. לפני מספר חודשים אמור היה ישראל לקבל את ליבו של עודד וילק, מדריך לידיעת הארץ שנהרג בחברון, והמשפחה כולה נערכה להשתלה.

"כבר הורידו אותו לחדר הניתוחים", משחזרת דליה, "הרדימו אותו, גילחו אותו, חוץ מלפתוח לו את החזה כבר עשו הכל, אבל אז התברר שהלב לא היה טוב". התברר שניסיונות ההחיאה הרבים שנערכו לוילק, והתרופות שקיבל במהלכם, גרמו ללב לאבד מחיוניותו, וההשתלה בוטלה.

"זה נתן לנו המון כוח", אומרת דליה, "הבנו שהרופאים עושים הכל כדי להשאיר את הפצועים בחיים. ראינו על הלב את סימני הדרך, והבנו כמה נאבקו כדי להציל את חייו של עודד. אז הבנו שתרומת איברים נעשית רק כשבאמת אפסו הסיכויים להציל את התורם. חיים לא באים על חשבון חיים אחרים".

"הייתה לנו תקופה קשה, וקשה היה לעודד את הרוח", ממשיכה דליה. אבל אתמול קיבלנו, אני ושלוש הבנות שלנו, את ישראל - חבר, אבא ובעל - במתנה. גם מי שתורם מקבל המון. אני רוצה שמשפחתו של ניר תדע, שאת האיבר של בנה קיבל אדם יקר ואדיר, שיידע להעריך ולתת הרבה בחזרה".