לרוץ למיון, ולהתחיל לחכות

החורף הוא עונת השיא של פניות ילדים לחדרי מיון. סוקרי המרכז למחקרים צרכניים בילו שעות ארוכות בחדרי מיון לילדים בשישה בתי-חולים ובדקו את זמני ההמתנה, הצפיפות, הניקיון והיחס של הצוות. הבעיה הבולטת: עומס והמתנה ממושכת

מדי שנה מגיעים אחד מכל ארבעה ילדים בישראל לחדר מיון, או בשמו העדכני: המחלקה לרפואה דחופה. שיא הפניות הוא בחורף. הבעיה הגדולה ביותר שבה נתקלים ההורים והילדים, מעבר לבעיה הבריאותית עצמה כמובן, היא ההמתנה הממושכת.

אמנם אף אחד מהממתינים בארץ לא שבר עדיין את השיא העולמי שנרשם בבריטניה - המתנה של 77 שעות (!) בחדר המיון, אבל בארבעה מבין שישה חדרי מיון שנבדקו על-ידי סוקרי המרכז למחקרים צרכניים, ביוזמת "ידיעות אחרונות", המתינו ההורים שלוש-ארבע שעות בממוצע.

בחלק נכבד מהמקרים הסיבה להמתנה היתה מחסור בצוות. בבית-החולים שניידר בפתח-תקוה קורס חדר המיון תחת זרם הפונים, הגבוה פי-שלושה מהמספר שעל-פיו תוכנן. חדר המיון נבנה ל-18,000-15,000 פניות בשנה, ומטפל בפועל זה כשנתיים בכ-50,000 פונים בשנה. בחודשי החורף עולה הקצב ל-5,000-4,500 פניות בחודש. "כשפתחנו אמרו שנהיה פיל לבן, שלא יגיעו אלינו, ועכשיו אנחנו עוסקים בתכנון הכפלת המיון, במקביל להגדלת בית-החולים", אומר ד"ר יחזקאל וייסמן, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בשניידר.

לחדר הרפואה הדחופה של בית-החולים מאיר בכפר-סבא מגיעים מדי שנה 21,000 ילדים, והוא משרת את אוכלוסיית השרון הצעירה ועתירת הילדים, אבל מספר המיטות בו הוא כמחצית בהשוואה לחדר המיון של בית-החולים דנה (הצמוד לאיכילוב בתל-אביב), המשרת את אוכלוסיית תל-אביב המזדקנת ומספר הפונים אליו יורד משנה לשנה. ב-2001 פנו לחדר המיון של דנה 24,000 ילדים, והשנה - 19,000, ירידה של 8.3%.

למרות זאת, בבית-החולים דנה התארך משך הטיפול הכולל במיון, מאחר שחדר הרנטגן, שאליו היה צורך להגיע כדי לבצע צילום, היה סגור במהלך הלילה שבו נערכה הביקורת.

ההורים עם התינוקות והילדים החולים נאלצו לעבור למתחם הרנטגן של איכילוב, בבניין נפרד. לשם הם נאלצו להגיע בהליכה קצרה יחסית של עשר דקות, בחוץ בתנאי מזג אוויר קשים, או בהליכה דרך מנהרה מקורה - המכפילה את משך הדרך. על כך נוספה המתנה של כחצי שעה לסניטר בשני הכיוונים (בדרך לאיכילוב ובחזרה לדנה).

וזו לא רק בעיה של דנה. בדרך-כלל מחייבים חוקי בתי-החולים שמעבר של מטופל ממחלקה למחלקה או לצילום ייעשה בליווי סניטר. פעם אחר פעם נאלצים המטופלים בחדרי המיון להמתין כחצי שעה בממוצע עד בוא הסניטר, וכך גם בחזרתם למחלקה. הסיבה: אין מספיק סניטרים בשעות העומס.

בעיה נוספת שבה נתקלו הסוקרים שוב ושוב, מעבר לצפיפות בחדרי המיון, היתה המתנה ממושכת לרופא, כחצי שעה בממוצע. בנוסף, רק בשניים מחדרי המיון שנבדקו, שניידר וסורוקה, הבחינו הסוקרים באחות טריאז'. זוהי אחות ממיינת, המאבחנת את הבעיה העיקרית ממנה סובל הילד ומפנה אותו לרופא הרלוונטי. אין צורך, למשל, שרופא ילדים יראה ילד שהגיע למיון בגלל חתך עמוק וממילא אמור להיות מטופל בידי כירורג. סינון נכון ומהיר מבטיח טיפול מהיר יותר ומשחרר את רופא הילדים לטפל בבעיות של ילדים אחרים המתאימים לטיפולו.