המבחן של לופוליאנסקי

אם תשמור על צביונה של בירה ציונית, שחילונים ימשיכו לבלות במועדוניה בלילות שבת וחרדיה ימשיכו לקיים בה מצוות באין מפריע – תצליח בתפקידך

חלק גדול מהירושלמים נכנסו לבונקר כבר מזמן. בשביל זה לא צריך מלחמה בעיראק. לחילונים בבירת הארץ די בגידול העצום של האוכלוסייה החרדית בעיר הקודש ליצור פאניקה לשמה. עכשיו נוספה לכך העובדה שבפעם הראשונה יש לירושלים ראש עירייה חרדי. אמנם בינתיים, יאמרו המרגיעים, העניין הוא זמני, אך לאור התמונה הדמוגרפית בירושלים, הזמניות הזאת תהפוך כנראה תוך זמן קצר לעניין של קבע.

ה-ראיה: 76,133 היה מספרם של תלמידי החינוך החרדי בירושלים בשנה שעברה. בחינוך הממלכתי למדו רק 39,489 תלמידים ובחינוך הממלכתי-דתי עוד 23,956 תלמידים. אגב, בחינוך הערבי – הלא ציוני, בדומה לחרדי – למדו 33,200 תלמידים. לכך מצטרפות הבנייה של עשרות ישיבות ויותר מ-50 מקוואות בעשור האחרון ופתיחת שני תריסרי חנויות "גלאט כושר" ברחבי העיר. במקביל לכך, מדי שנה מאיימת העירייה לסגור ולצמצם את מעט הכיתות לתלמידים המחוננים בעיר, בניית היכל הכדורסל נדחית עוד ועוד, ומוסדות חילוניים נסגרים בזה אחר זה. "אין תקציב", יסבירו תמיד בעירייה.

לא סוד הוא שירושלים "נאבקת", די בהצלחה, על אליפות העוני בישראל. בינתיים בני-ברק מנצחת, אולם יודעי חשבון כבר מצאו כי בתוך שנתיים שלוש – עם המשך המגמות הנוכחיות – לא יהיו לבירה שום מתחרים. ועכשיו, כאמור, יש ראש עירייה חרדי, שמי יודע מה יוסיף ויעולל לחילוני ירושלים.

אני חילוני, ומכיר את אורי לופוליאנסקי. אפילו היטב. רק לפני שבועות אחדים הציג בפני את 7 קומותיו של בניין "יד שרה" בעיר. את כל המפעל הרפואי הנעלה הזה המציא, יזם, בנה והקים איש אחד: אורי לופוליאנסקי. אם כך ימציא ויבנה את ירושלים – הלוואי שמינויו יאריך ימים. ואני מכיר עוד פן אחד של לופוליאנסקי: כיבוד כל אדם, יהיו דתו, אמונתו ודעותיו אשר יהיו. מעולם לא תקף חילונים במילים בוטות, בניגוד לאחדים מעמיתיו במועצת העיר. מעולם לא תבע לסגור רחובות בשבת ולשבש את חיי החילונים בבירה. "צריך לגשר על הפערים, לכבד איש את זולתו", הסביר למי שרק הסכים לשמוע.

אורי לופוליאנסקי, עכשיו מתחיל המבחן האמיתי שלך. אם תצליח לשמור על צביונה של בירה ציונית, שחילונים ימשיכו לבלות במועדוניה בלילות שבת וחרדיה ימשיכו לקיים בה מצוות באין מפריע – תצליח בתפקידך. רק אם תשכיל לא לטעות שוב, כפי שקרה ב-1998, כאשר הכשלת את הקמת הקואליציה מקיר אל קיר, יחד עם אורנן יקותיאלי המנוח, ורשימתו החילונית – תצליח לשמור על ירושלים מאוחדת לפחות בין חרדיה לחילוניה. רק אם תשמור על סטטוס-קוו הגיוני – גם כאשר יהיה לחרדים רוב מוצק במועצת העיר, ולא תנצל הצבעה אחת או שתיים לדעת החילונים – לא תיכשל. אם תדע אפילו לפנק את חילוני העיר, אולי תציל אותה ממוות.

כי אם תימשך נדידת החילונים לשפלה – ירושלים לא תהיה אלופת הארץ בעוני לנצח. היא פשוט לא תהיה עיר הנצח. ובטח לא בירת המדינה הציונית.