מקום טוב באמצע

סצינות האהבה של אייל שכטר ואורית שר ב"אמצע הסרט", שיוקרן השבוע במסגרת "סרטים מכאן", כל כך משכנעות, עד שנדמה כי הכימיה ביניהם נמשכת גם מחוץ למסך. "אנחנו לא לוקחים את הסרט הביתה", מרגיע שכטר

כשתראו על המירקע את אורית שר ואייל שכטר, צמד אוהבים לוהט, תתקשו להאמין שהם לא הכירו עד שנפגשו מול המצלמה. סיפור האהבה הבלתי אפשרית ביניהם הוא אחד מהשניים שמאכלסים את "אמצע הסרט" של אבי כהן, שיוקרן בערוץ הסרטים במסגרת הפרויקט "סרטים מכאן" (יום ו' 22.03).

ירמי (שכטר) הוא טיפוס חולני, דכאוני ורגיש, נשוי ואב לילדה, בורגני בכל רמ"ח איבריו. נתי (שר) מגדלת צמחים וכלב, וזיווג בין הכלבים שלו ושלה מביא למפגש ביניהם ולרומן שסופו טרגי. את גיבורי הרומן השני מגלמים יעלה רם ויואב בר-לב. החבר'ה בסביבה הם איתן לונדר (עידו), אורי הוכמן (אשר) וערן איווניר (אייל).

"עשיתי את האודישן מול שתי בחורות", מספר שכטר, "ואז זימנו אותי לאודישן מול אורית. בתסריט כתבו שנתי בחורה שמנמנה, ואז היא מגיעה עם שמלת כתפיות והיה ברור ששמנמנה היא ממש לא". שר: "כבר כמעט סיימו את הליהוק, אבל הסוכנת שלי, זהר יעקובסון, התעקשה שאגיע. בדיעבד הסתבר שלמדתי מונולוג שלא הייתי צריכה ללמוד".

שכטר: "היא קיבלה מונולוג שלי היה לוקח ללמוד אותו בערך שבוע, נעלמה לרבע שעה וחזרה. איך שהיא יצאה מהאודישן היה ברור שזאת נתי".

שר: "אייל היה כל כך ירמי, הוא היה במצב תועה-מבולבל בדיוק כמו שכתוב בתסריט, שהוא פשוט עזר לי באודישן".

 

- איך התחברת לדמות שלה?

 

"מה שעיניין אותי אצלה אלה השלווה, הרוגע, המבט בעיניים. היא ממש שונה ממני. אני תמיד רצה, מוטרדת, נמצאת כל הזמן בספיד, ופתאום הייתי צריכה לעצור. נהניתי לבנות דמות שמקשיבה וקולטת בלי לדבר הרבה. היה לי כיף לקחת אותה הביתה, הייתי מגיעה כולי באווירת חממה, פרחים, צמחים. החיבור הטוב שהיה לי עם ירמי בסרט, עם אייל השחקן, נבע לדעתי מאותו מקום. כל הסרט הוא מתרוצץ עם החבורה, אבל איתי הוא היה בשקט".

 

- אתם מצלמים סצינות רומנטיות ואחר כך את חוזרת הביתה, לחבר. איך ההרגשה?

 

"יש משפט שלקוח מעולם המשחק, 'כשאקדח יורה, הוא לא הורג'. כשאתה מתחבר לדמות, אתה יוצא מעצמך ונכנס לתוכה. זו לא אורית שמנשקת ומחבקת. מצד שני, בתכל'ס השפתיים שלך נגעו במישהו אחר, וזה לא כל כך מגניב. אנשים לפעמים אומרים לי: 'איזה כיף לך, בסרט הזה התנשקת עם זה, בסרט ההוא עם זה, החיים שלך דבש'. ואז בבית שואלים אותי, 'אז מה עשית בעבודה?'... זה לא פשוט להתאפס ולחזור אל החיים האמיתיים, אבל כשיש לך מציאות טובה בבית כמו עודד, החבר שלי, הכל מסתדר. הוא היחיד שמצליח להחזיר אותי בשניות למציאות שלנו, לאורית שהוא מכיר ואוהב".

 

- אייל, ירמי נשוי, בורגני. טיפוס הפוך ממך, לא?

 

"אני לא בטוח שהוא כל כך שונה מהדמות שלי בחיים. נכון שהוא נשוי, אב לילדה ומנהל עסק, אבל בסופו של דבר מה שקורה לו, קורה להרבה אנשים שחווים את משבר גיל הארבעים. הוא פשוט לא מאושר. אנשים שהתחושה הזאת מכה בהם, לא משתחררים ממנה בקלות. או שהם משלימים עם עצמם, או שהם הופכים את החיים שלהם ומתגרשים. אז זה לא משנה אם הוא לא חי כמוני. אני מתחבר לתחושת הבדידות שלו ולחיפוש אחרי האושר".

 

- ומשבר גיל הארבעים?

 

"אני חווה אותו מגיל עשרים. אולי בגלל זה היה לי קל להתמודד עם הדמות".

 

- איך מפגינים רומנטיקה מעל המסך עם שחקנית שלא הכרת קודם?

 

"זה מה שנקרא כימיה בין אנשים. כשאתה אומר טקסט לבן אדם שאין לך כימיה איתו, זה מורגש. אם אתה מתחבר אליו, הטקסט מקבל את המשמעות האמיתית שלו".

 

- ואז, אחרי סצינות רומנטיות, אתה חוזר הביתה, אל הבדידות?

 

"אני לא לוקח איתי את הסרט הביתה. זה כמו אנשים שאני פוגש כשאני יוצא לברים: יש לי איתם כימיה מצוינת, אבל זה לא עובר את גבולות הבר. אותו דבר בסרט. אני מגיע לסט, יש שם שחקנים ושחקניות, ולמרות כימיה מצוינת בין כולם, זה מתחיל ונגמר שם".

הרומן של ירמי ונתי מלווה, כאמור, בצמד כלבים. שכטר: "הבחירה שלהם היתה מאוד לא נכונה. היו לי סצינות בהן הייתי צריך להיות רגוע ומחייך, פוסע ברחוב, ופתאום הרגשתי שנקרעת לי היד מהמקום. הכלבים רצו כל הזמן ללכת לבעלים שלהם, שהיו על הסט. לאורית, לעומת זאת, היה פתרון יצירתי איך להרגיע את הכלבים".

שר: "היתה לי סצינה שאני נותנת לכלבה שלי לאכול מילקשייק של אבקה דיאטטית, ומיותר לציין שהיא לא התייחסה לזה. הוצאתי את כל הפסטרמות מהסנדוויצ'ים על הסט, שמתי בכיסים וכל פעם זרקתי לכלבים חתיכות. זה היה די מתיש, גם לזכור את הטקסט, גם ללקק גלידה וגם לשחק".

 

- אייל, בארבע השנים מאז "בסמה מוצ'ו" נעלמת מהמסכים. איך ההרגשה לחזור?

 

"מלחיץ אותי להיות בהקרנות בכורה של סרטים שלי, אז פשוט לא הלכתי להקרנת הבכורה. ביקשתי שישלחו לי את הסרט בווידאו וראיתי אותו עם ידידה. יכולתי לראות את עצמי בלי לקלל כל שנייה איזה פדיחות אני עושה. זה היה כיף. אנשים שראו את הסרט בהקרנה המיוחדת בסינמטק, נתנו מחמאות ואמרו שהרגישו את הכימיה הטובה בינינו".

 

- אז למה בעצם נעלמת?

 

"זה לא שלא היו לי הצעות, במיוחד אחרי 'לנגד עיניים מערביות', אבל שיחקתי אותה אליטיסט, שום דבר לא נראה לי. בדיעבד הבנתי שהייתי בסוג של פאניקה והעדפתי להסתתר במקום הקטן שלי. הסוכנת שלי, פרי כפרי, היתה מתקשרת, מנסה לשלוח אותי לאודישנים, וכל הזמן סירבתי. היא התייאשה ממני, עד שלא מזמן הגעתי למסקנה שמספיק עם השטויות. ואז הגיע 'אמצע הסרט'".

החרדה והעמידה בלחצים מעסיקות מאוד את שכטר ושר. היא הגיעה לראיון היישר מלימודים למבחני הסמסטר בחוג למשפטים וכלכלה במרכז הבינתחומי. הוא הגיע מהעבודה כעורך באתר האינטרנט Ynet. שר: "המשחק כבש אותי, אבל יש בלימודים איזו מסגרת ששומרת לך על השפיות, עולם אחר, חברים מחוץ לתחום המשחק. חוץ מזה התחלתי ללמוד פיתוח קול אצל חדווה מלר, אליה הגעתי בהמלצתו של אייל, ויש לי חומרים מוסיקליים שאני רוצה לעבוד עליהם. ככל שאני מפתחת את עצמי כאדם, יש לי יותר מה לתת לדמויות שאני מגלמת".

שכטר: "העבודה ב-Ynet מהווה את האיזון בשבילי. אני יודע שאם היא לא היתה לי, הנפילות שבאות אחרי שמסתיימים פרויקטים במשחק היו לוקחות אותי למקומות רעים. חוץ מזה אני עסוק בהופעות, הקמתי הרכב ואני מופיע עם שירי אלבום הסולו שלי, 'פעם אחרונה שאני ככה'. אני גם מתחיל לעבוד על התקליט הבא".

 

- ומה עם פרסומות?

 

שר: "אני הולכת לאודישנים רק כשמבקשים אותי. באופן עקרוני זה ממש לא בשבילי. הכל תמיד מאוד סודי וערטילאי, ואני טיפוס שצריך לדעת בדיוק מה רוצים ממנו. אולי אני איטית מדי לדברים האלה".

 

- יש על הפרק ענייני טלוויזיה?

 

"הייתי תקופה קצרה ב'סקר הסקס הגדול', ומבחינתי זו היתה בחירה לא נכונה. היו כל מיני דיבורים והצעות מערוץ 10 שלא יצאו לפועל, אבל הכל פתוח".

שכטר:" קיבלתי עכשיו תפקיד ב'משחק החיים'. אני לא יכול לדבר עליו כרגע, אבל זה משהו קטן שמתאים לי בדיוק. אני דווקא הולך לאודישנים לפרסומות, עדיין לא יצא מזה כלום, אבל מי יודע. עד 2010 בטח אקבל איזה פרסומת, משהו על אולקוס, ויאגרה, אהיה בדיוק בגיל המתאים...".

 

כרטיס ביקור

 

אורית שר, 28, נולדה וגדלה בתל מונד, חלמה מילדות להיות שחקנית ולמדה בלט. אחרי הצבא החלה ללמוד בבית הספר למשחק של ניסן נתיב, פרשה בסוף השנה השלישית, נסעה לפירנצה לשנה וחזרה לארץ. היא חיה כמעט שנתיים עם איש עסקים צעיר. לצופי הקולנוע היא מוכרת ככלה של ליאור אשכנזי ב"חתונה מאוחרת". בסרטו החדש של דובר קוסשווילי, "מתנה משמיים", כבר זכתה בתפקיד רציני - כאשתו של אשכנזי. היא הופיעה גם בתפקיד קטן ב"חוכמת הבייגלה", סיימה בימים אלה להצטלם לסרטו החדש של ארנון צדוק, "להיות כוכב", ולצופי הטלוויזיה היא זכורה מכמה פרקים בהם ישבה על ספת "סקר הסקס הגדול", עד שהוחלפה באדווה מלמד.

אייל שכטר, 38 (גרוש מהעיתונאית ענת פישביין), התפרסם כסולן להקת "אבטיפוס" המנוחה, שיחק בדרמת הטלוויזיה "שבעה" של דינה צבי ריקליס, וכיכב בסרטים "לנגד עיניים מערביות" ו"בסמה מוצ'ו". שמו כיכב יותר מפעם אחת ברשימות הגברים היפים ביותר בארץ, ומקומוני תל אביב אהבו להכתיר אותו כאושיית לילה נחשקת.