זאבי-מחשבים: לחברה בקשיים דרוש מפרק מוכר

פרשת מינויו של רוח אלכס הלמן כמפרק זמני של זאבי-מחשבים לצדו של יורם טורבוביץ' חושפת את דרך התנהלותה של תעשיית הפירוקים המשגשגת מיהי קבוצת עורכי הדין הגורפת את פירות המיתון, ואיך אפשר להצטרף

בתחילת השבוע ניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב צו למינוי מפרק זמני לחברת זאבי-מחשבים. בחירת המפרק שיזכה בתיק לא היתה פשוטה, בשל ריבוי הצדדים המעורבים בו.

בנק דיסקונט ביקש למנות כמפרק זמני לחברה את עו"ד מנחם אברמוביץ' ממשרד המבורגר-עברון, שהגיש את בקשת הפירוק בשם הבנק. הצעת דיסקונט נתקלה בהתנגדות יתר הבנקים הנושים (הפועלים והבינלאומי), שביקשו למנות את עו"ד יורם דנצינגר. זאת מאחר שחשבו כי עו"ד אברמוביץ' מזוהה מדי עם דיסקונט.

אלא שהתברר כי גם עם עו"ד דנצינגר היתה בעיה. חלק מהצדדים בתיק חשבו שהוא מזוהה מדי עם הבנק הבינלאומי. הנוסחה הגואלת נמצאה כאשר הועלה שמו של עו"ד יורם טורבוביץ', שהיה מקובל על כל הבנקים, כולל בנק הפועלים.

לאחר שהושגה הסכמה, ביקשו הבנקים את אישורה של השופטת ורדה אלשייך, אולם השופטת לא נעתרה למבוקשם בקלות. אין ספק שטורבוביץ' בעל כישורים ידועים, אבל מה ניסיונו בפירוק חברות, ביקשה השופטת לדעת.

בנק דיסקונט מיהר להבהיר לבית המשפט כי מדובר בעורך דין מוכשר, ששימש כממונה על ההגבלים העיסקיים וכמנכ"ל דסק"ש. אולם ברור לכול כי רקורד מרשים לאו דווקא מצמיח מפרק מוצלח. אחרי הכול הוא זקוק למשרד עורכי דין שיגבה אותו במנגנון תמיכה נרחב ולפנות על כל צעד ושעל לבית המשפט.

בנק דיסקונט הבהיר כי עיקר תפקידו של טורבוביץ' יתמצה באיתור ויצירת קשר עם רוכשים פוטנציאליים לנכסי זאבי-מחשבים. זאת מאחר שרוב האחזקות של החברה מומשו כבר.

בצעד יוצא דופן החליטה השופטת אלשייך למנות לצד טורבוביץ' גם את רו"ח אלכס הלמן בתור מפרק זמני לחברה. להלמן, לשעבר נשיא לשכת רואי חשבון, ניסיון בפירוק חברות.

אלשייך החליטה על המינוי מאחר שסברה שייתכן שבמהלך הפירוק יתווספו למפרק הזמני תפקידים נוספים מעבר למציאת רוכש לחברה. מבדיקה שערך ידיעות אחרונות עולה כי אף צד לא העלה בשום שלב שהוא את שמו של רו"ח הילמן לתפקיד, וזו היתה החלטה בלעדית של בית המשפט. מדובר בצעד נדיר, שהרי ברוב המכריע של הבקשות בית המשפט לא קובע מינוי, שאיש לא ביקש אותו.

מינוי המפרק הזמני לחברת זאבי-מחשבים מהווה דוגמה לדרך התנהלותה של תעשיית פירוקי החברות, המשגשגת בימים אלה של מיתון. בשנת 2002 פורקו בישראל 441 חברות לעומת 49 חברות בשנת 1979 ו-206 בשנת 90.

המספרים הגדולים משקפים את המיתון המעמיק במשק וגם לא מעט טרגדיות אישיות. מאחורי כל חברה שמתפרקת יש עשרות עובדים מפוטרים ובעלי שליטה שרואים את מפעל חייהם יורד לטמיון. מן הצד האחר, מספק כל פירוק שפע של עבודה לעו"ד או רו"ח שמקבל את תפקיד המפרק.

המשבר הכלכלי שפוקד את המשק בשנים האחרונות היווה קרש קפיצה אדיר למשרדים המתמחים בפירוקים והקפאות הליכים. רבים מהשותפים באותם משרדים מספרים, שלא לציטוט, על פריחה חסרת תקדים של עיסקיהם. כל חברה שנקלעת לקשיים תורמת לשגשוג המשרד.

תעשיית הפירוקים מתנקזת במיוחד לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שבו מוגשות רובן המכריע. בראש האימפריה עומדת "שופטת הפירוקים", ורדה אלשייך, שחולשת באופן כמעט בלעדי על כל הליכי הפירוק המשמעותיים.

כל עורך דין שמחשיב את עצמו יודע כי רצוי לו לקבל מינוי באחת החברות המתפרקות כדי להיכנס לרשימה (הבלתי כתובה) של עורכי דין שנחשבים "מובילים" בתחום המשפט הכלכלי, ומוכרים לשופטת אלשייך. ברשימה מככבים שמות כמו רו"ח צבי יוכמן (נאמן תבל), עו"ד אלקס הרטמן (כונס מניות בזק של זאבי), רו"ח יהודה ברלב (הבנק למסחר) ועו"ד פנחס רובין (רוגוזין). תמונותיהם מופיעות כמעט בכל יום

 

במדורי הכלכלה, העיתונות עוקבת אחרי פעילותם וכתוצאה מכך הם מיתגו עצמם כדמויות מרכזיות בתחום המשפטי-כלכלי. מדובר בברנז'ה מצומצמת, שחבריה מכירים זה את זה וממליצים זה על זה. לעורך דין מתחיל קשה להיכנס לקבוצה זו.

אולם מאחורי הזוהר והפרסום, קבלת מינוי כמפרק פירושה עבודה קשה, המצריכה גיבוי מלא של צוות משרדי נרחב כדי לעמוד במטלות התפקיד. מרגע המינוי, המפרק הזמני מחליף למעשה את דירקטוריון החברה, ומטרתו היא להשתלט על החברה ולתפוס את נכסיה. במקביל עליו להחליט האם להמשיך להפעיל את החברה כעסק חי או לחילופין להביא לחיסולה ולמכור את נכסיה.

לאורך כל הדרך המפרק נדרש ליידע את בית המשפט על כל צעד שהוא מבצע וכן לבקש מבית המשפט אישור על כל פעולה שהוא מבקש לבצע בחברה. לפיכך יש חשיבות מהותית לעובדה שמאחוריו יש צוות משרדי שיכול להגיש לבית המשפט בקשות שונות ולנהל את החברה.

שכרו של המפרק הוא פונקציה של איכות תפקודו. הוא נגזר משכר ניהול שוטף, המתקבל כאחוזים מתקבולי הכנסה, ושכר מימוש של נכסים שהמפרק הצליח לממש. אם המפרק מכר נכסים עד 50 אלף שקל הוא יקבל 20%, על 500 אלף שקל נוספים הוא יקבל כ-10% ובעבור 2.5 מיליון שקל נוספים 5%. כלומר, מפרק שמקבל חברה בעלת נכסים מרובים הניתנים למימוש ייצא נשכר. בנוסף יכול בית המשפט להחליט לשלם למפרק תוספת בגין מאמץ. הסכומים שמקבל המפרק על עבודתו יכולים להגיע למאות אלפי שקלים.