השופט לוין פרש והזהיר: "רב הזלזול בחוק"

ראשי מערכת המשפט הגיעו הבוקר לטקס פרידה מהמשנה לנשיא ביה"מ העליון, השופט שלמה לוין, שפרש מתפקידו. "קצרה ידו של המשפט לשנות אורחות התנהגות בלתי נאותות", אמר השופט בנאום הפרידה. "עיקר הנטל הוא על החינוך ועל קיומה של עבודת שטח"

אפרת וייס עודכן: 20.02.03, 12:02

"המשפט אינו חזות הכל, ואין הוא מסוגל לתקן את כל נגעי החברה. קצרה ידו של המשפט לשנות אורחות התנהגות בלתי נאותות שהשתרשו. אין להתייאש מלהמשיך במלאכה אך עיקר הנטל הוא על החינוך, החל מגיל צעיר, ועל קיומה של עבודת שטח, וחבל שבעניין זה נמצאים אנו בפיגור רב", כך אמר הבוקר (ה') המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט שלמה לוין, שפרש לגימלאות.

צמרת מערכת המשפט, כולל היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ושופטי בית המשפט העליון, השתתפו היום בטקס הפרידה מהשופט לוין.

קרוב ל-37 שנים כיהן לוין כשופט. את דרכו החל בבית משפט השלום בתל אביב, בשנת 1966, ולבית המשפט העליון הגיע ב-1980.

 

השופט לוין: להיות שופט הוא הדבר הנפלא ביותר

 

"מה משמעות הדבר להיות שופט? להיות שופט הוא לחיות כל חייך בכלוב של זכוכית, ולשקול בכל פעם מה ראוי לעשות ומה ראוי לומר, ומה לא", אמר השופט בנאום הפרידה. "להיות שופט זה לעבוד ללא הפוגה, מבוקר ועד ערב, כשהעבודה אינה נפסקת, גם בשעות הלילה, ואתה מתעורר בבוקר, והנה נמצא לך הפתרון. להיות שופט הוא לאמץ כלל משפטי לעומת צדק קונקרטי, ולברר אם אפשר לגשר ביניהם. להיות שופט זה להיות נתון להתקפות וגידופים של אנשים שלא קראו את פסקי הדין שלך, שאינם מבינים מה כתבת, ושאין לך יכולת להשיב להם. להיות שופט זה להיות חשוף לאיומים, גם פיזיים, וללמוד 'לצפצף' ולהחליט רק מה שאתה חושב נכון וראוי. להיות שופט הוא הדבר הנפלא ביותר".

השופט לוין אמר כי התדמית של השופטים בציבור מוטעית. "בחלק מדברי הביקורת שנשמעו כלפי הרשות השופטת, נאמר שלא ראוי להפקיד את מלאכת השפיטה בידי בני 'האליטות', המתוארים כטיפוסים אמורפיים וצנועים, הרחוקים מרוחות השעה ומהלכי הרוח שבציבור. חולק אני לחלוטין על תיאור זה. בכל השנים בהן ישבתי על כס המשפט, הייתי גאה להשתייך לאליטה השיפוטית, והייתי גאה על שניתן לי לתרום, ולו במעט, חוליה אחת בשרשרת השיפוט שהתחילה לפנינו ותמשך לעד".

השופט לוין התייחס גם לנושא בית המשפט בשלטון החוק ואמר: "חש אני שבשנים האחרונות מתרחב הפער בין הקביעות ההצהרתיות שבפסיקה, לבין מה שמתרחש בשטח, ובכך יש מקום לדאגה. ככל שהפער בין הכלל המשפטי והמעשה הולך ומתרחב, רב הזלזול בחוק, ונפתח פתח לשחיתות. הסכנה היא גדולה וידו של בית המשפט קצרה מלהושיע".

 

הנשיא ברק נפרד: תפס את הקריטי

 

"שלמה תפס מיד את הקריטי, ובנה על כך את פסק דינו הקצר והתמציתי", אמר נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, בטקס הפרידה. "פסק דין שאין בו אות מיותרת, שאין בו הלכה שאינה נוגעת לעניין, ושיש בו פתרון נכון מבחינה משפטית, חברתית, כלכלית ואנושית. הוא רגיש לזכויות הפרט בכלל ולכבוד האדם ולשיוויונו בפרט".

בסיום דבריו אמר השופט ברק: "את כס השיפוט עוזב היום אחד מהחשובים שבשופטי ישראל. מי שהכניס בפסיקתו של בית המשפט העליון יסודות חשובים של ביטחון והמשכיות, מי שגילם באישיותו את המודל הראוי של השופט, שלמה ראה בשפיטה לא רק משרה ותפקיד אלא צורת חיים שיש בה ייעוד. ייעודה הוא בעשיית צדק. אני – אחיך הבכור ואחיך הצעיר – לוחץ את ידך. יפה עשית".

 
פורסם לראשונה