שיעור מולדת

תהיתם מי היה בוקי בן יגלי? ידעתם על שם איזה הסכם קראו לדרך השלום? מה מסתתר מאחורי ראשי התיבות צהלת"י? עיריית תל אביב מוציאה מדריך חדש, עם הסברים לשמות הרחובות בעיר. כולל הסיפור המלא מאחורי סימטה אלמונית

עיריית תל אביב תוציא בקרוב את "מדריך הרחובות של תל אביב יפו". המדריך יכולל את כל הרחובות בתל אביב, לצד מפות שבהן יוכלו התושבים למצוא את המיקום המדויק של הרחובות. לצד כל רחוב יופיע הסבר לגבי שמו, וכך יוכלו תושבי העיר לפתור מספר שאלות מציקות כמו מי הוא בוקי בן יגלי, מדוע קיים ברמת אביב רחוב על שם פילוסוף הודי, ומה זה בכלל אשתורי הפרחי.

חברת מועצת העיר ויו"ר הוועדה להנצחת שמות בעיריית תל אביב, עו"ד מיקי מזר, מספרת כי "הכנת הספר ערכה למעלה משנתיים. בשלב הראשון הוא יחולק לחברי מועצת העיר בהווה ובעבר. בעתיד יבדקו אפשרויות ההפצה והמכירה של הספר בין תושבי העיר".

 

על שום מה? דוגמאות מהמדריך:

 

 

 

אלבז נתן (שכונת התקוה)

 

חייל צה"ל שקפץ על רימון כדי להציל את חבריו ליחידה ממוות בטוח, נהרג וזכה על כך לעיטור מופת מהרמטכ"ל.

 

סימטאות אלמונית ופלונית (יוצאות מרחוב קינג ג'ורג')

 

שתי סימטאות שנבנו על ידי מאיר גצל שפירא, שרכש קרקעות בתל אביב. שפירא רצה להעניק את שמו לאחת משתי הסימטאות אלא שראש העירייה דאז, מאיר דיזינגוף, סירב, ומאחר שלא הגיעו לידי הסכמה (ויש אומרים שאפילו רבו), החליט שפירא כי הן לא ייקראו על שם אף אדם.

 

אשתורי הפרחי (מתחם בזל)

 

רב וחוקר ארץ ישראל שעלה לארץ ב-1312. ספרו "כפתור ופרח" נחשב לראשון בספרי המחקר על הארץ.

 

בארי (ליד איכולוב)

 

שמו העברי של ברל כצנלסון, מראשי תנועת העבודה, מייסד ועורך היומון "דבר". בתל אביב קיימים הרחובות כצנלסון וקצנלסון, ולכן נקרא הרחוב בשמו הפחות מוכר של ברל.

 

בוקי בן יגלי (אזור בוגרשוב)

 

שם העט של ד"ר יהודה לייב קצנלסון, רופא, חוקר והעורך הראשי של האנציקלופדיה היהודית-רוסית.

 

בן ציון (אזור הבימה)

 

שם העט של הסופר שמחה אלתר גוטמן, שהיה אביו של הסופר והצייר נחום גוטמן (שגם על שמו יש רחוב בעיר).

 

הארבעה (אזור הסינמטק)

 

לזכר ארבעה חברי הגנה, שנפלו במהלך התקפה של הצבא הבריטי בשרונה (היום מחנה הקריה) בחורף 1946.

 

הפרדס (אזור העירייה)

 

לזכר הפרדס היהודי הראשון שהקימו דוד דב פלמן ואשתו, שרה איטה, במקום שבו עומדת היום העירייה.

 

דרך השלום

 

על שם השאיפה לשלום - "בתולדות המין האנושי זו שאיפה נאצלת יותר מאשר מציאות".

 

התעודה האדומה (נמל יפו)

 

כינוי לאישור שהיה ניתן לתיירים שירדו מהספינה בנמל יפו תמורת דרכוניהם שהיו מופקדים אצל פקידי ההגירה. הדרכונים היו מופקדים כדי לוודא שהתיירים לא נשארים בארץ מעבר לשלושת חודשי השהייה שאושרו להם.

 

חיים ואלישע (אזור הבימה)

 

לזכרם של חיים נסקי ואלישע רודין, שני משוררים עבריינים שהמשיכו לכתוב שירה בעברית למרות הרדיפות מצד השלטון הרוסי.

 

טאגור (רמת אביב)

 

על שם רבינדרנאת טאגור, משורר ופילוסוף הודי שהביע אהדה לציונות. זוכה פרס נובל לספרות שכתב בבנגלית ותרגם חלק מיצירתו לאנגלית.

 

יהודה הימית (יפו)

 

כתובת על מטבע שהנפיקה הקיסרות הרומית לרגל הניצחון שנחלו אוניותיה על הצי של ממלכת יהודה בסוף ימי בית שני (70 לספירה).

 

כיכר מגן דוד (אלנבי-המלך ג'ורג')

 

שם הכיכר ניתן לה בגלל שמתנקזים אליה שישה רחובות, כמו מספר הפינות במגן דוד.

 

ציהתל"י (יפו)

 

ראשי תיבות של המילים הראשונות בשיר הגעגועים המפורסם של יהודה הלוי: "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך".

 

ק"ם (רמת החייל)

 

בגימטריה 140. על שם 140 מתנדבים ארצישראלים לצבא הבריטי, שטבעו במלחמת העולם השנייה בעקבות הפצצה של מטוסי חיל האוויר הגרמני.