בריאן פטריק ריגן, רב-סמל בחיל האוויר האמריקני, הורשע הלילה (ו') בניסיון למכור מידע מודיעיני לעיראק וסין. בית המשפט זיכה אותו מניסיון למכור מידע דומה ללוב. כעת יכריע חבר מושבעים האם ניתן לגזור עליו עונש מוות.
חבר המושבעים בבית משפט מחוזי בארה"ב הרשיע את ריגן גם באיסוף מידע ביטחוני, לאחר 24 שעות של דיונים שנפרשו על פני חמישה ימים. כעת יתכנס חבר המושבעים שוב לדון בשאלה האם הציע ריגן לעיראק מסמכים הנוגעים לנושאי נשק גרעיני, לוויינים צבאיים, מטוסי קרב ומערכות נשק אחרות של צבא ארה"ב. הדיונים יימשכו בשבוע הבא ואם יימצא אשם ניתן יהיה לגזור עליו עונש מוות. לנוכח המשבר עם עיראק, העיתוי של הכרעת הדין, קרוב לוודאי שאינו משחקו לטובתו של ריגן.
ריגן האזין להקראת ההרשעה בפנים חתומות. התובע במשפטו אמר לאחר היוודע דבר ההרשעות: "מר ריגן בגד במדינתו ומעל באמונם של האנשים והנשים ששירתו עימו. הוא הציב את אהבתו לכסף מעל אהבתו לאומתו. בוגדים שכמותו ראוי שיענשו על מעשיהם".
הכתובת הוסתרה בנעל
ריגן, בן 40 ואב לארבעה, נעצר באוגוסט 2001 בנמל התעופה דאלס ליד וושינגטון, כאשר עלה על טיסה לציריך, שווייץ. ברשותו היה באותה עת מידע מסווג על מיקומם של אתרי טילים עיראקיים וסיניים וסוגי הטילים שאוחסנו באתרים אלה. עוד היו ברשותו כתובות של שגרירויות עיראק וסין בשווייץ ואוסטריה. המידע הזה היה בפתק בארנקו וכן בפתק נוסף בנעלו הימנית.
את המידע השיג ריגן מתוקף עבודתו במרכז הבקרה של לווייני הריגול של ארה"ב. בתחילה עבד שם כחייל בחיל האוויר ומאוחר יותר כאזרח עבור חברת TRW, ספקית של משרד ההגנה האמריקני.
התגלגלות פרשת ריגן אינה שגרתית. מרבית מקרי הריגול אינם מגיעים כלל לדיון בבית המשפט מאחר שהממשלה מעדיפה שלא לחשוף מידע רגיש וסודי ומגיעה עם החשוד לעסקת טיעון שנחתמת בחשאי. פרט מפתיע נוסף הוא העובדה שהממשלה מבקשת לגזור על רייגן עונש מוות, למרות שהמידע הסודי מעולם לא הועבר לידי גורמים לא מורשים. בפרשות ריגול אחרות, חמורות אף יותר כגון פרשת רוברט הנסן, נגזר על המורשעים עונש של מאסר עולם. ג'וליוס ואתל רובינסון היו האמריקנים האחרונים שהוצאו להורג בעוון ריגול; זה היה בשנת 1953.
בוגד או שוגה באשליות
בעת שכתב מכתב לשליט עיראק, סדאם חוסיין, היה כרטיס האשראי של ריגן ביתרת חובה של 117 אלף דולר. במכתב הוא הציע לעיראקים מידע על לווייני ריגול שיוכלו לסייע להם להסתיר טילים נגד מטוסים. בתמורה הוא ביקש 13 מיליון דולר. המכתב נמצא במחשב האישי בביתו לאחר מעצרו. התובעים אמרו שבמחשב נמצא מכתב דומה שנשלח לשליט לוב, מועמד קאדפי. עוד אמרו התובעים שרייגן השתמש בגישה שהיתה לו למידע סודי, לרבות תמונות לוויין שצולמו מעל עיראק, ומידע על תוכניות הנשק הביולוגי של לוב. מומחים מטעם התביעה העידו שהמידע שהתכוון למסור היה מציב טייסים אמריקנים ובריטים בסיכון בעת שהיו מבצעים סיורים באזור האסור בטיסה בצפון ודרום עיראק. במהלך המשפט נקטה המדינה צעדים שונים שנועדו להסתיר את המידע הרגיש שנחשף. מסכים מיוחדים הקרינו את המידע הסודי לחברי חבר המושבעים אולם היושבים באולם לא יכולים היו לראות דבר.
סניגוריו אמרו שריגן אולי שגה באשליות של ריגול, אולם מעולם לא העתיק חומר משמעותי ולא היו לו כוונות רציניות למכור סודות. עורכת דינו כינתה את מעשיו "ילדותיים ולא מקצועיים". "אף אומה לא היתה רוצה להתעסק עם האיש הזה", אמרה במשפט. היא העלתה לדוכן העדים את סגנית תת-שר ההגנה האמריקני, הממונה על מדיניות האבטחה במשרד ההגנה, שאמרה שהמידע שהחזיק רייגן ברשותו לא היה בעל חשיבות. "המידע הזה היה פתוח לציבור", היא הוסיפה.
אלא שהתובעת במשפט השיבה נחרצות: "בריאן רייגן אינו פנטזיונר. הוא בוגד".