מצב חירום בשוק התאורה

תחקיר ידיעות אחרונות חושף: פנסי תאורת חירום ניידים הנמכרים ברשתות מסוכנים לשימוש, לא תקינים ולא עברו את אישור מכון התקנים. סכנת התחשמלות בדרך לחדר האטום

מצב תאורות החירום הניידות בחנויות עושה חושך בעיניים. יבואנים וסוחרים וגם רשתות, כמו אייס והום-סנטר, מצפצפים על החוק ומוכרים תאורות חירום שלא עברו בדיקות של מכון התקנים ושעלולים לסכן את הציבור.

4 מבין 5 תאורות החירום שבדקנו עלולות לחשמל ולגרום לדליקה. אחת מהמנורות שנבדקו הוגדרה כמסוכנת מאוד ובמהלך בדיקתה על-ידי מנהל מעבדת חשמל ואלקטרוניקה במכון התקנים, צבי אגוזי - התלהט השנאי עד שנשרף ועשה חור במנורה. בעקבות תחקיר ידיעות אחרונות הורידה הום-סנטר מהמדפים את הדגם המסוכן וגם מרשת אייס נמסר שהמנורה תורד מהמדפים אם ימצאו שאכן אינה עומדת בתקן.

כרבע מהמשפחות בישראל רכשו בחודש האחרון תאורות חירום או פנסים שישמשו אותם במלחמה הצפויה. אין ספק שהצרכנים ששילמו במיטב כספם לא היו מודעים להפקרות השוררת בתחום. פשוט קטסטרופה מה שעשו פה, מתאר את המצב, אגוזי ממכון התקנים. בשל הביקוש האדיר הוציאו כנראה סחורה מלפני הרבה שנים, דברים שאף פעם לא נמכרו בארץ. את רוב היצרנים האלו אנחנו בכלל לא מכירים, הוא מוסיף.

מרשת אייס מוסרים ששוק גופי התאורה הנטענים הינו שוק עונתי המגיע לשיאו בתקופת החורף. היקף המכירות נאמד בכ-20 מיליון שקל ומדובר במאות אלפי גופי תאורה הנמכרים בשנה רגילה. עקב התראות המלחמה ההולכות וגוברות במהלך החודשים האחרונים גדל הביקוש לגופי תאורה וחל גידול משמעותי של 50% במכירת גופי התאורה הנטענים לסוגיהם.

 

לא עברו בדיקה

 

הנורות הניידות הנמכרות בחנויות על תקן של תאורת חירום, ואשר הביקוש להן עולה בדרך כלל בעונת החורף, כשעולה הסיכוי להפסקות חשמל הפכו השנה, כאמור, להיסטריה. למעשה, לא מדובר בתאורת חירום אמיתית. המושג תאורת חירום מתייחס לתאורה שמקובל להצמיד לקירות בתי קולנוע ובמוסדות ציבור, סמוך ליציאות ולפתחים. תאורה זאת מיועדת להאיר את המסלולים לפינוי אנשים בשעת חירום והתקן בנוגע אליה מחמיר הרבה יותר.

אלא מדובר במה שנהוג לכנות תאורה נטענת, שהתקן לגביה ליברלי יותר. התקן לגבי התאורה הניידת לא מגדיר כמה שעות צריכה לפעול מנורה כזו. בשתיים מבין המנורות, שנבדקו אכן לא מצאנו כלל הבטחה של משך פעולת המנורה. אגב, 2 מבין ה-3, שכן הבטיחו זמן פעולה, דלקו פחות זמן מהמובטח. השיא שמור למנורה בשם דיינסטי המיובאת מסין, שדלקה חצי שעה בלבד, במקום 4 השעות המובטחות.

יחד עם זאת, גם תאורה נטענת נקראת גוף תאורה ועל-פי החוק כל דגם צריך לקבל אישור של מכון התקנים וכל משלוח צריך לעבור בדיקה מדגמית. כאשר מדובר במנורה המיוצרת בארץ, מכיון שהתקן בנושא הוא תקן רשמי, הממונה על התקינה אחראי, שהיצרנים ייצרו על-פי תקן והוא יכול לאסוף, לבדוק מנורות ולתבוע יצרנים, שחרגו מהתקן.

כל המנורות, שנבדקו על ידינו באמצעות מכון חותם, בהנהלת עדה לבנון, מיובאות מסין. אף אחת מהן לא קיבלה את אישור מכון התקנים. 4 מן המנורות כלל לא נבדקו, מסביר אגוזי מכון התקנים. במקרה של המנורה החמישית מתוצרת מיטצושי, שיובאה מסין, נשלח אבטיפוס לבדיקה במכון.

ליבואן נמסר שהמנורה, בצורתה הנוכחית, עלולה לחשמל והוא נדרש להחליף את התקע. אבל משלוחים של המנורה לא אושרו ואתם קניתם אותה בגירסה שמעולם לא היינו מאשרים ליבוא אומר אגוזי.

איך יתכן שהמנורות האלו נכנסו לארץ ולא הושמדו בנמלים, גם אם מדובר בסטוקים ישנים? איך יתכן שחנויות מכובדות כולל רשתות כמו אייס והום-סנטר מוכרות מנורות העלולות לסכן את הצרכנים בלי לדרוש תעודת בדיקה של מכון התקנים? אם רשתות השיווק היו טורחות ומבקשות תעודת בדיקה של מכון התקנים, היו מבינות מיד שמדובר במוצרים בעייתיים, מדגיש צבי אגוזי. כי היבואנים לא היו יכולים להנפיק להם כאלו. לא לשכוח גם שהתקן רשמי ומחייב גם את הסוחרים למכור מוצרים המתאימים לתקן. אינני יכול להסביר איך נכנסו המנורות האלו לארץ. הוא מודה.

 

איך נעשתה הבדיקה

 

לבקשת ידיעות אחרונות ביקרה עדה לבנון, מנכ"ל מכון חותם, ב-5 חנויות וביקשה בכל אחת מהן תאורת חירום לקניה. המוצרים, שהוגשו לה הובאו לבדיקת במכון התקנים. רק מנורה אחת, ודווקא הזולה ביותר עמדה בפועל במבחני התקן. אם כי, לדברי אגוזי, גם היא לא עברה את בדיקות המעבדה כנדרש לפני אישור כניסת המשלוח לארץ.

במעבדת החשמל והאלקטרוניקה של מכון התקנים עברו המנורות שורה של בדיקות. ראשית, בדקו את בטיחותן ב-3 בדיקות נפרדות. נבדק השנאי המצוי בכל תאורת חירום ואשר מוריד את המתח כדי לטעון את המצברים בזמן שיש חשמל. שנאי בלתי תקין, מסביר אגוזי, עלול בין השאר להתחמם כל כך בתנאי תקלה, עד שהוא יכול להמיס את הפלסטיק ולגרום לכוויה אצל המשתמש. בבדיקה השנייה נבדקה ההגנה מפני הלם חשמלי - כלומר התחשמלות. ונבדק גם הבידוד בין כבל הזינה המחבר בין התקע למכשיר ואשר חייב להכיל שתי שכבות בידוד למניעת התחשמלות במקרה של תקלה.

אחר כך מדדו כמה זמן פעלו המנורות ולבסוף את עצמת האור. כי הרי לא די שהמנורה דולקת אלא יש להבטיח שבעת חירום היא תאיר בעוצמה מספקת שתאפשר, כמובן, לנוע ואפילו לקרוא. עוצמת התאורה הולכת ויורדת כמובן ככל שהמנורה דולקת זמן רב יותר.

חשוב לציין שרמת תאורות החירום הנמכרות בישראל ירדה בצורה דרמטית בשנים האחרונות מאז החל היבוא הסיני להציף את החנויות ולחסל כמעט לחלוטין את התוצרת הישראלית בתחום. כבר לפני ארבע שנים בדקנו תאורות חירום ונעשה לנו חושך בעיניים. בעיקר בגלל הביצועים הירודים. הפעם, כאמור הן גם מסוכנות. לא צריך מלחמה כשהסכנה טמונה במנורה.

 

תגובות

 

מרשת אייס מסרו שהנושא נמצא בבדיקה ובמידה ויימצא שהמנורה איננה עומדת בתקן היא תורד מהמדפים. סמנכ"ל המסחר מהום-סנטר, יובל לובנשטיין, אמר שהרשת עובדת אל מול ספקים ויבואנים המצהירים, שכל מוצריהם הנמכרים ברשת עומדים בדרישות מכון התקנים. מתוך 35 אלף מוצרי תאורת חירום, שנמכרו בחודש וחצי האחרונים רק כ-200 הם מוצרי הדגם הנדון. אנו מתייחסים לממצאי ידיעות אחרונות כתקלה חמורה, הדגם האמור הורד מיידית מהמדפים ויצא מהמכירה. לקוחות שרכשו את הדגם האמור יוכלו לגשת לסניף בו קנו אותו ולקבל את כספם חזרה.

זוהר דגה מנהל הנדסה בסמיקום לקסיס, שהתאורה מתוצרת סיאק שהם מייבא הוגדרה על-ידי המעבדה כעלולה לחשמל, אומר שהתאורה הניידת שנבדקה מטעמכם במכון התקנים הגיעה מספק חדש בכמות קטנה של 300 יחידות בלבד. בעקבות שיחתנו ניתנה הוראה לעצור את שיווק המוצר ולאסוף את הסחורה מהחנויות על מנת לבדוק את מסקנות הבדיקה. שמשון דקל מסנסנטר היה המום מהתוצאות וטען שמעולם לא בדקנו אם מוצרים שמכרנו עברו בדיקות כאלו. יש לי כאלף מוצרים, האם אקרא לכל אחד ואבקש תעודת מכון תקנים? זה לא מתפקידנו. יחד עם זאת הודיע דקל כי יוריד מהמדפים את תאורות החירום מדגם זה, שנותרו בחנותו ויפסיק את מכירתן. גם איציק קיילס מחשמל מוטיפיורי, שהודה לנו על שהערנו את תשומת ליבו, משוכנע כי אין זה מתפקידו של הסוחר לבדוק על כל פריט ופריט אם עבר בדיקה של מכון התקנים. בינתיים עד לבירורים נוספים נוריד את המוצר קודם כל מהמדפים ונפסיק למכור אותו.