"לאקאן" מאת אלן ואנייה, שיוצא בימים אלה בהוצאת "רסלינג", מציג באופן כרונולוגי ומתודי את יצירתו של לאקאן: האם לאקאן היה אחד מגדולי ההוגים של זמננו, אשר החשיב את המחשבה כמחלה? האם היה אידיאולוג או גורו, שגרר אחריו צעירים רבים? שרלטן המנצל את ההמונים תוך כדי שימוש במסורת הפילוסופית? או אולי סוריאליסט?
"אני הוא זה אשר קרא את פרויד", כך העיד על עצמו לאקאן ב-1966 בעת פרסום "כתבים". הוא ביקש להשיב את האנליטיקאים לכתבי פרויד, לאחר שאלה התיימרו לבטלו, ולמעשה המציא מחדש את הפסיכואנליזה עבור הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה. מטרת הספר אינה להציג את דמותו של לאקאן, אלא להציג את העקרונות לאורך דרכו.
אלן ואנייה הוא פסיכיאטר, פסיכואנליסט ומרצה בכיר באוניברסיטת דניס דידרו. פירסם, בין השאר, את "הלקסיקון הפסיכואנליטי" ו"אלמנטים במבוא לפסיכואנליזה".