"'המורדים' זו המציאות"

מה הבעיה שלכם עם "המורדים"? יאיר דורי, מפיק הסידרה, לא מבין. "אפשר לחשוב שמדובר בפורנו קשה", הוא מתגונן. בכלל, לדעתו "המורדים" היא סידרה מלאה ערכים חינוכיים וכוונות טובות. "לא רואים שום דבר מעבר למה שרואים ב'בברלי הילס 90120'". נועם שגב מדבר עם דורי על הסידרה, הבלגאן, הנוסחה, הכסף הגדול

יאיר דורי, המפיק הישראלי של "המורדים", משחק בתקשורת הישראלית של השבועות האחרונים את תפקיד "האיש הרע". חבורת הנערים והנערות בפנימייה זוכה לקיתונות ביקורת מצד כל העולם: העיתונות, המועצה לשלום הילד, הרשות השנייה, מועצת שידורי הכבלים והלווין, משרד החינוך, והרשימה נמשכת. ולמרות הביקורת: "המורדים" הם להיט. רק לאחרונה נחתם עם "וורנר קונסיומר", חברה בת של "האחים וורנר", הסכם לשיווק מרצ'נדייז בהיקף משוער של מיליוני דולרים בשנה. אז הביקורת צולפת? דורי לא מתרגש, הוא כבר עבר דברים קשים מאלה. את השבי המצרי, למשל. מה גם שהוא אוחז בנימוקים מסודרים לעמדותיו. הנה הסבר קצר לאופן שבו טיפס דורי לעמדת הכוח בארגנטינה, ואז הוא צולף בטענות הביקורת אחת לאחת.

 

- הפקת תכנים שונים בישראל ("המוסד", "לגעת באושר"), וייבאת טלנובלות זרות. איך בוצעה קפיצת המדרגה בחו"ל – ממפיץ למפיק?

 

"בדצמבר 2001, כשהחל המשבר בארגנטינה, הבנתי שנוצרו תנאים מצוינים להתחיל להפיק בחו"ל ולהיכנס בדלת שתמיד היתה די סגורה – יש שם עשרים מקומיים שמתחלקים בעוגה הזאת. בגלל המשבר, הכסף נהיה מצרך מבוקש, ויכולתי להתחיל להפיק בסכומים נמוכים בהרבה ממה שהייתי צריך קודם. הטלנובלה הראשונה הייתה 'היורש', ובינתיים גם הכרתי את יוצרת 'קטנטנות' כריס מורנה, התיידדנו באופן אישי והחלטנו שיש מקום לשיתוף פעולה. מאוד האמנתי בה. הרומן התחיל וכשהיא הציעה לי להיכנס ל'המורדים', אז עוד לא היה לתכנית שם. חשבתי שמדובר בשלאגר, והחלטתי להיות שם. ההשקעה הכספית היתה כבדה עלי - בכדי ליצור קטלוג, או להצטרף לקטלוגים קיימים של תוכן, צריך להשקיע כסף רב ובמספר פרויקטים – אז החלטנו לצרף את 'מפל תקשורת' של תמי מוזס, נדב פלטי ו'אפריקה ישראל'. הכוונה היא להפיק ולבנות קטלוג, ולצאת לעולם למכירה".

 

- אתה טייקון תקשורת?

 

"אני לא מחלק לעצמי תארים. אנחנו בהחלט משפיעים מאוד על התקשורת בארץ, אני רואה את עצמי מדי יום בעיתון. זה יוצר מודעות לאחריות הקיימת בגלל ההשפעה הרבה".

 

- רוב הגורמים דווקא מבקרים את מידת האחריות שלך, ומעלים טענות כנגד "המורדים".

 

"אני כל הזמן שומע טענות לפיהן 'המורדים' קלקלו את הנוער המצוין שלנו, ואני מנסה להסביר שאם הנוער היה מקולקל, אז הוא היה מקולקל עוד לפני שהמורדים עלתה לאוויר. אנחנו יודעים היטב שגם לפני עליית הסדרה היו קרבות במועדונים, סכינים, רציחות, כתות שמתעללות בחיות. לא ייחסו את זה לשום דבר כי לא היה למה, עכשיו טוענים שזה בגלל המורדים. זה קל למצוא אשם. הרצפה אשמה שאני לא יודע לרקוד. אולי נבדוק מה הסיבה שאנחנו לא יודעים לרקוד, ונלמד לרקוד, ואז לא נצטרך להאשים אף אחד. בשביל להאשים את עצמנו צריך בגרות, רצינות. אני מפיק ולכן אני סובייקיטיבי, אבל יש לי את המוניטין שלי, יש לי ילדים ונכדים, ויש לי איזושהי היסטוריה של התנהגות אכפתית ומוסרית (דורי, צנחן, השתתף במלחמת ההתשה, הוחזק בשבי המצרי וחזר לישראל - נ.ש). אני לא אהיה זה שיזלזל ויפגע בחינוך הילדים".

 

- על-פי פרסומים בעיתונות, יש ילדים שמחקים התנהגויות ספציפיות מתוך הסדרה. למשל מכים, מאיימים ומשאירים פתקים מ"המסדר".

 

"אותם ילדים היו מכים את החברים שלהם גם אם לא היו 'המורדים' – זה בא מהבית. נתוני הרייטינג מראים שמאות-אלפי ילדים צופים בסדרה, ורוב הילדים לא משאיר פתקים ומכה ילדים אחרים. מי שיעמיק ברקע של הילדים המכים יגלה שיש, כנראה, סיבות אחרות. אבל עכשיו אפשר להלביש את זה על 'המורדים'. זה קל יותר מלמצוא את הבעיה. יש לי נכד בן 6 שרצה לקפוץ מהחלון, ואנחנו גרים בקומה ה- 18, בגלל שהוא ראה 'ספיידרמן'. אז לא להראות להם? לסגור את הטלוויזיה? אני לא אומר שילדים צריכים לראות הכל, אבל בטח לא צריך למנוע מהם לראות את הסדרה – זו המציאות. לא רואים שם דבר מעבר למה שרואים ב'בברלי הילס 90120' – אין מין, אין סקס, יש אלימות במידה קטנה – בארץ היו קוראים לזה פושטקים".

 

- טענות אחרות התייחסו לצילומי תקריב של איברי גוף נשיים, למשל.

 

"לפעמים אני לא מודע לחוקי המוסר שלנו. אני לא יודע למה מתכוונים. שמו בקלוז-אפ איזשהו מה של ילדה יפה? הראו לה את המחשוף? לא ראו שום דבר פורנוגרפי, לא היה שום דבר מעבר למה שרואים בתכניות משפחתיות או בדודו טופז. שמישהו יצביע בבקשה על משהו מסוים – בסדרה לא הולכים בבגדים תחתונים ואין התעלסויות. שום דבר חוץ מנשיקה. אז ילדים בני 16 מתנשקים. גילינו את זה לנוער. זה מה שמעוות את מוח הילדים וגורם להם להכות? אז עכשיו יש את 'המורדים' – הם אשמים בכל".

 

- אז ממה נובעת הביקורת?

 

"ד"ר קדמן, יו"ר האגודה לשלום הילד, מדבר על 'המורדים' ומדבריו אני יכול להבין שהוא לא ראה פרק אחד. זה נראה לי לא רציני. להגיד שצריך לצנזר בגלל שיש הרבה תלונות וכתבות, זו צביעות והתחסדות. אני אומר את זה בלי לנסות להיות תקיף או פרובוקטיבי. אני נגד לסלף עובדות, נגד השרלטנות, נגד השטחיות – מי שרוצה, שיעשה עבודה עיתונאית, שיבדוק, שיחקור, שיצפה, שיסביר. אבל לדבר באופן כללי על זה שבגלל 'המורדים' הכו את הילד הזה? זה שטחי ולא רציני. אני התחנכתי במדינה שבה נותנים לך לצאת מהמעלית. בארץ אף אחד לא נותן לצאת מהמעלית או קם בפני אישה מבוגרת באוטובוס. אני לא מתיימר להצביע על כל ליקויי החינוך, אבל הליקויים האלה לא נוצרו בגלל 'המורדים'. להיפך, הסדרה מביאה לדיון כל מיני נושאים – היחס לשונה, למין, סמים - ובזכות השפעתה על הנוער, אף יכולה לתקן".

 

- דוגמה מפורטת, בבקשה.

 

"אני העליתי בסדרה את נושא היהדות. אני מזכיר שהסדרה משודרת בארגנטינה, ושם יהדות זה עניין שונה לחלוטין. כמו שבארץ יש את העולה החדש – את הרוסי, או האתיופי. השונה. רציתי להעלות לדיון את היחס של החברה אל השונה שבתוכה. אז בארץ אמרו שזו אנטישמיות. על מה הם ביססו את זה? אני הרי אחראי ל'אנטישמיות' הזאת. בהמשך הסדרה, החבר האנטישמי מוכן לקבל את הדם של היהודי, והוא מבין שמדובר באדם כמוהו. במקביל, היהודי מתחיל להתגאות ביהדותו – ואני יודע מה זה להיות יהודי ולא לדעת מה זה אומר, עד שאתה מפתח את התודעה ואת הזהות שלך. זה נושא רציני מאוד, הייתי צריך להתעלם ממנו? זה נועד בשביל הגויים. אף אחד לא ראה את זה, כי לא התעמקו. הסדרה מספקת אפשרויות רבות לחנך את הגויים".

 

- אז הכל בסדר?

 

"הסדרה מלווה על ידי אנשי מקצוע פדגוגיים, אבל אם יבואו אלי עם ביקורת עניינית, אני אשמח לשמוע. אם יבוא איש מקצוע, יעמיק בנושא, ילמד אותו, יקים ועדה, יראה עשרים פרקים, יקיים דיונים – אני מוכן לקבל את דעתו ולצרף אותו. היתרון הגדול בהיותי מפיק הוא בכך שאני יכול לשנות. אני אשב עם כריס מורנה ואשנה. אני רוצה להגיד שבסדרה יש גם דברים חיוביים שלא מובלטים מספיק, כי אין פרגון: הסדרה חושפת את הילדים לעולם נטול מלחמות, אלא דרמות אחרות. הילדים לומדים שפה חדשה. יש הורים שלא ראו פרק אחד, אבל בגלל העליהום הציבורי אוסרים על צפייה בסדרה. אפשר לחשוב שמדובר בפורנו-קשה".

 

- ממה נובע היחס המזלזל שמופנה לעתים כלפי הטלנובלות? התייחסות לז'אנר כנחות?

 

"זה נובע מכך שחלק מהאנשים מתיימרים להיות מחנכי-העולם. בחברת ההפקה אנחנו חושבים מה טוב לרוב הציבור, וזו הסיבה שאנחנו מצליחים. ז'אנר נחות? זה היה גם הרבה לפנינו, כששייקספיר כתב את 'רומיאו ויוליה' – זו טלנובלה. זו קלאסיקה, ספרות, אבל גם טלנובלה: שתי המשפחות, הקרב, יוליה, הטרגדיה וכל מה שמסביב. מדובר בז'אנר ככל ז'אנר – יש מי שאוהב אותו, יש מי שלא. אפשר לעשות אותו כמו שצריך, ואפשר לעשות סדרה גרועה. הרי מה הפרמטרים להגיד שזה נחות: יצפאן זה נחות? 'זינזאנה' זה נחות? דודו טופז? אתה מוכר בידור – כשאתה מצליח אתה מוכר מה שהרוב רוצה. במידה מסוימת זו התנשאות להגיד שמדובר בז'אנר נחות".

 

- מתי הבנת לראשונה את עוצמת הז'אנר?

 

"אם אני צריך להצביע על איזושהי נקודה, זה היה כשהבאנו לארץ את אנדריאה דל-בוקה ב'אנטונלה', נדמה לי שזה היה בשנת 95'. אז הבנתי את העוצמה – את להיטות האנשים שאוהבים את הז'אנר. הבנתי שיש עוד הרבה מה לעשות, אבל הגרעין קיים. סליחה על החריגה מהצניעות, אבל אני חושב שהיה לי חזון שאמר שמדובר בחומר רלוונטי שידבר לקהל רחב, במציאות שלנו".

 

- מה הופך טלנובלה לטובה?

 

"קודם כל תסריט. צריך לקחת כותב טוב, לא להתפשר ולמצוא את הסיפור הנכון. בלי זה שום דבר לא הולך. אחר כך שחקנים ראשיים – יש מספר קטן של מפורסמים שמוכרים את הסדרה. בעולם משתתפים שחקנים מצוינים שמככבים בהפקות קולנוע ותיאטרון, וגם בארץ נלך לכיוון הזה. לא צריך להיות דוגמנית או חבר'ה שלא למדו משחק – זה נגמר. אחר כך יש את בעלי המקצוע והפקה מושקעת. כששמים בפריים-טיים טלנובלה שעומדת בכל הפרמטרים הללו – סיפור טוב, שחקנים ופרודקשן-ווליו – אין ספק שהיא תצליח".

 

- אתה מעורב בהפקת שלוש הטלנובלות הישראליות: מה אתה יכול לספר על האבולוציה שלהן?

 

'לגעת באושר' היא הטלנובלה העברית הראשונה וכזאת היא תישאר. כבודה במקומה מונח ולא נדבר עליה במושגים של יותר או פחות טובה. אני אומר על עצמי שאני טיפש עם ניסיון, אז על שותפיי אני אומר שאנחנו חכמים עם ניסיון. כל דבר שאנחנו עושים עכשיו הוא אפגרייד. 'משחק החיים' תהיה הטלונבלה המוצלחת ביותר משלושתן, אבל פחות מוצלחת מהרביעית והחמישית. זו המטרה".

 

- יש סדרה, מחזמר, דיסקים, DVD, הסכם מרצ'נדייז עם "וורנר". מה אתה יכול לספר על היקפים כספייים?

 

"אתה רואה שאני מחייך? טוב לי בחיים. תאמין לי שגם מס הכנסה מחייך. אני מחייך מפני שאנחנו נמצאים בעשייה טובה עם אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות - העולם לפנינו, והתוצאות מדהימות"