תשלומים לחברות תקשורת: לא במזומן

ביצוע תשלומים לחברות התקשורת, הכבלים והאינטרנט אפשרי כיום באמצעות הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי בלבד. לא לכל הצרכנים זה מתאים ויש גם סכנות

לאחרונה התנתה בזק את רכישתו של קו טלפון ראשון בביצוע של הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי. דרישה זו קוממה את המועצה הישראלית לצרכנות וכן את רשות ההסתדרות לצרכנות, שטענו שזכותו של הצרכן לבחור את אמצעי התשלום הנוחים לו. הנוהל החדש גורם לצרכנים שאין באפשרותם לספק את הדרישה לוותר על השירות הבסיסי והחיוני הזה, קבלו יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, יעל ארן וגלית אבישי. לא יכולים להתנות קו חדש בתשלום בהוראת קבע, טוענת מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד בתיה מילר.

תשובת בזק לארגוני הצרכנים הסתמכה על כך שמדובר בנוהג מסחרי המקובל בענף התקשורת, וכראיה הובאו חברות הסלולר, שגם הן מעמידות בפני לקוחותיהן אותן אפשרויות תשלום. עמדת בזק מובאת במכתב שכתבה סמנכ"ל לשיווק ומכירות, פנינה שנהב, למועצה הישראלית לצרכנות: "במציאות הכלכלית השוררת כיום", כותבת שנהב, "מוסר התשלומים נמוך וסכומי החובות הבלתי נפרעים של מנויי החברה גבוהים באופן משמעותי. זכותה וחובתה להבטיח פירעון חובות המנויים היא כוח המציאות".

לא בטוח שמישהו זוכר, אבל פעם שילמנו חשבונות בכסף, במזומן. כיום יותר ויותר גופים מתנים את ההצטרפות אליהם או ההנאה משירותיהם בתשלום באמצעות הוראת קבע או כרטיס אשראי. ביצוע תשלום באמצעות צ'ק, שובר ומזומן שהיו מקובלים בעבר - מחוץ לתחום. ייתכן שמדובר בתולדה של מוסר תשלומים ירוד אבל גם בעצלות של גופים שונים המתעלמים מצרכים של צרכנים מסוימים. למשל, צעירים שעדיין אינם משתכרים על בסיס קבוע ואינם יכולים לחתום על הוראת קבע ומובטלים המתקיימים מהבטחת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי ומחזיקים חשבון יחיד בבנק הדואר כדי לחסוך בהוצאות. בשני ארגוני הצרכנים הצטברו תלונות של צרכנים חלשים המרגישים מקופחים בגלל גזירה זו.

 

רשימת המחייבים ארוכה

 

מי מחייב קבלת שירותים בתשלום בהוראת קבע או בכרטיס אשראי? הרשימה ארוכה. נתחיל בחברות הסלולר - בסלקום מציעים להשתמש בטוקמן במסלול פרי-פייד למי שאין ביכולתו להשתמש בהוראת קבע או לשלם בכרטיס אשראי. מכשיר הטוקמן מאפשר רכישת כרטיס חיוג במזומן ולשוחח עד שהכרטיס נגמר, אבל משתמשיו אינם יכולים ליהנות מהמבצעים של חברות הסלולר. גם מנויי פרטנר יכולים לשלם בהוראות קבע או בכרטיסי אשראי בלבד. וכך גם דינם של מנויי הלוויין, חברות הכבלים, שירותי האינטרנט וחברות הטלפון הבינלאומיות.

מעט חברות מסכימות לוותר על הוראת הקבע, אבל זאת בתנאים מגבילים וקשים. בנטוויז'ן לדוגמה, מאפשרים חלופה: לשלם את כל הסכום לשנה מראש בהעברה בנקאית. בערוצי זהב אפשר לשלם בצ'ק לחצי שנה מראש אבל רק למנויים האנלוגיים. במתב מי שיש לו בעיה עם הבנק יכול לשלם בצ'ק אבל לא באופן קבוע.

האם זה חוקי? ככל הנראה כן, אומרים במועצה הישראלית לצרכנות, אם כי די מכעיס. המועצה מעוניינת לשנות את המצב. בעקבות מקרה בזק פנתה עו"ד מילר למשרד מבקר המדינה בבקשה לבדוק את הנושא, אך עד היום לא נענתה.

מהן הסכנות? בטפסים רבים של הוראות קבע של הבנק המתקבלות מספקי השירותים אין מקום להגבלת הסכום. בדרך זאת אין לבנקים דרך לעקוב אחרי השינויים בחיובים. הספק עלול להשתמש בפרצה זו לרעה ולהגדיל את סכום החיוב מבלי שהצרכן יהיה מודע לכך. בעיה נוספת היא זיוף הוראות הקבע. צעירים ועוברי אורח תמימים רבים חותמים לנציגי חברות, בעיקר במרכזים מסחריים, על דפים ריקים או בעלי מידע הסוואתי, כאשר מתחת לדף התמים מסתתר דף עם אישור חיוב בהוראת קבע. הבנקים מעבירים ביניהם רשימות של החברות המועדות לזיופים אלו. אבל גם תחקיר שפרסמנו ופעילות המועצה הישראלית לצרכנות לא הביאו לשינוי בפועל. נסיונות להניא את בנק ישראל ליזום תיקון לחוק שיחייב את הבנקים בפיקוח הדוק עלו עד היום בתוהו.

כמה זה עולה? דוברי הבנקים שאליהם פנינו ציינו שהרשאת החשבון אינה עולה כסף ועלות ביטולה היא 5 שקלים.

איך מבטלים? בשיחת טלפון, בפקס ודרך מסופי המידע של הבנקים. עו"ד מילר מסבירה שלמרות הכל עדיין עדיפה הוראת הקבע של הבנק על פני כרטיס האשראי. והסיבה: בהוראת קבע הצדדים הם הלקוח, שנותן את ההוראות לחיוב או לביטול, והבנק. בתשלום באמצעות כרטיס אשראי הופך הלקוח לתלוי בספק השירות. חברת האשראי מתנה פעמים רבות את הביטול בהסכמת הספק, והשגתו לא תמיד אפשרית.