לא לקבור את זה בבית

אלימות מינית בקרב ילדים נפוצה בהרבה משחושבים. מאות מקרים אמנם מטופלים, אבל מספר גדול בהרבה אינו נחשף. המרכז למניעה ולטיפול באלימות מינית בקרב ילדים מנסה לחסוך את הסבל המיותר גם מאלפי הקרבנות העתידיים.

"אם לא עוצרים תוקפנות מינית כשהיא נחשפת מגיל צעיר, המצב מחמיר ומספר הקרבנות גדל", אומרת מנהלת המרכז למניעה ולטיפול באלימות מינית בקרב ילדים, ד"ר טליה אתגר. "ידוע שבעבירות מין של מתבגרים יש פן של התמכרות והסלמה גם מבחינת התדירות והעוצמה". המרכז, אותו מנהלת אתגר, נפתח לפני כשנה וחצי על-ידי עמותת על"ם למען נוער במצוקה לאחר שהתברר שלא קיימת שום מסגרת לטיפול בילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית, שתקפו מינית.

עד אז כמעט שלא התייחסו בציבור לקיומה של תופעת תוקפנות מינית בקרב ילדים. הנטייה היתה לייחס התנהגויות מיניות של ילדים למשחק ושובבות, אבל לא לאלימות מינית. מאז נפתח המרכז טופלו בו 70 מקרים ותלויות ועומדות 30 פניות שהתקבלו באמצעות עובדים סוציאליים , הורים, שכנים ופקידי סעד ערניים.

אתגר: "הרעיון המרכזי הוא לעצור את זה מוקדם ככל האפשר , לעזור לילד ולמנוע קרבנות עתידיים. אנחנו מעוניינים להציל את הילדים הללו ואת הקרבנות וצריך לזכור שמדובר בתופעה רחבה מאוד משחושבים. מדובר במאות מקרים של אלימות מינית בקרב ילדים מדי שנה, וזה רק קצה הקרחון. מקרים רבים מאוד אחרים אינם נחשפים וכמובן אינם מטופלים".

 

למה?

 

"בחברה הישראלית עדיין ישנה נטייה להסתיר את התופעה ואף להתעלם ממנה למרות שידוע כי ללא התערבות מכוונת עלולה להיות החמרה. מחקרים מלמדים שמגיל ההתבגרות עד הבגרות גדל מספר התקיפות פי 55, אם לא מטפלים בבעיה בזמן. אנחנו מדברים על הצלתם של אלפי קרבנות עתידיים. בארץ יש יותר מודעות לקרבנות. יותר קל להתחבר עם מי שנפגע ולא עם התוקף, כיוון שלא פשוט לדבר על מין. אנשים גם שואלים איך ילדים מסוגלים בכלל לעשות דברים כאלה".

 

גם ילדי הגן סובלים

 

מתברר כי תופעת אלימות מינית קיימת גם בקרב ילדי גני הילדים. גם בנות תוקפות מינית, אבל מספרן מועט יחסית לבנים ומצטמצם ככל שהן מתבגרות. מחקרים מצביעים על כך שהתופעה מקיפה את כל השכבות והמעמדות, ללא שום קשר לרמת ההשכלה, מקום המגורים והמצב הכלכלי. חלק לא מבוטל מהתוקפים, מתברר במהלך הטיפול, היו בעצמם קרבנות לתקיפה מינית, ואחרים היו חשופים לסרטים פורנוגרפיים או קרבנות לאלימות מסוג אחר. ילדים אחרים דיווחו שפשוט נעים להם לגעת באיברי מין של אחרים.

אתגר: "בשלב הראשון, כאשר מגיע למרכז ילד שתקף מינית, או שמזהים אצלו סימנים מוקדמים, אנחנו מבצעים הערכת מסוכנות כדי לבדוק עד כמה הילד מסוכן באופן שהוא עלול לעשות זאת שוב. בהתאם לרמת המסוכנות אנחנו קובעים תוכנית טיפולית, בעיקר בקבוצות. יש גם כאלה שמקבלים טיפול פרטני או משפחתי".

הגבול בין התנהגות מינית, המעידה על תוקפנות, לבין התנהגות מינית הנובעת מחוסר מודעות לעיתים אינו ברור להורים. "אחת האמהות סיפרה לנו שהבן שלה נוהג לגעת באיבר המין שלו בנוכחות כולם", סיפרה אתגר. "שאלנו אותה האם היא אמרה לו פעם משהו על כך שצריך להפסיק. אם הוא מפסיק, אני אומרת להם, העניין נגמר, אבל אם למרות זאת הוא ממשיך, תפנו אלינו.

אלה מסרים שצריכים להיות ברורים בדיוק כמו שילד יודע שלא מכניסים אצבע לשקע חשמל ולא עושים דבר אסור אחר. "כשהורים פונים אלינו, אני שואלת במקרים מסוימים האם הם מקיימים יחסי מין ומשאירים את הדלת פתוחה , מה שמסביר את ההתנהגות המינית של הילד. הורים שואלים האם התנהגות כזו היא נורמלית, ואנחנו מסבירים להם מתי זה כן ומתי זה לא".

 

בהתחלה הם מנסים להכחיש

 

לדבריה של ד"ר אתגר, כל מקרה נבחן לגופו, אבל כל דבר שפוגע באחר, לא מכבד אותו ונעשה בכפייה – בעייתי ומדליק נורית אדומה. במקרים קיצוניים מדובר בהחדרת חפצים לאיברי מין של אחרים, הפשטת בגדים בכוח והצקות שונות. אתגר מציינת, כי הילדים התוקפים מודעים היטב למעשיהם ומבינים שעשו מעשה שלא ייעשה, אבל מנסים בתחילה להכחיש או למזער את עבירת המין באופן מתוחכם. לדבריה, ילד בן שש שטופל במרכז נהג לגעת באיברי מין של אחרים ועשה זאת כביכול במקרה.

מורה שהבחינה שמדובר בפעילות שיטתית, דיווחה מיד לגורמים המתאימים, והילד הופנה למרכז. בימים אלה נפתח במרכז "קו חם" לתמיכה ולייעוץ טלפוני בנושא התנהגויות מיניות חריגות של ילדים. הורים מתלבטים ואנשי מקצוע יוכלו לקבל ייעוץ והכוונה בשאלות הנוגעות להתנהגות ילדיהם.

מפעילי הקו החם במרכז מציינים כי הוא נועד, בין השאר, לאפשר לציבור הרחב לבחון באופן דיסקרטי ובעזרת אנשי מקצוע , התנהגויות מיניות חריגות בקרב ילדים ולסייע לילדים המותקפים והתוקפים. הקו אנונימי, והמטלפנים אינם צריכים להזדהות כשהם פונים (טל' הקו הפתוח – 6477898 - 03).