רכבות הרים בארה"ב

הן מפחידות, מסוכנות וגורמות לנו לצרוח בבהלה, אבל אפילו הרופאים ממליצים לקחת מדי פעם סיבוב ברכבת הרים. ניצן בוחר את 10 הרכבות המוצלחות ביותר בארצות הברית. תחזיקו חזק ולהתראות בצרחות

היא מפחידה ודי מסוכנת. אין לנו שום שליטה עליה והיא גורמת לנו לצרוח. ובכל זאת, כשאנחנו מסיימים את המפגש הקצר איתה, אנחנו כמעט תמיד רצים לסוף התור (הארוך מאוד), כדי לפגוש אותה שוב. זוהי רכבת ההרים.

המקור של רכבות ההרים הוא במזחלות השלג הרוסיות שהחלו לצוץ במאה ה-16, בעיקר בסנט-פטרבורג. האנשים היו מטפסים על מגדלי עץ בגובה 30 מטר ומשם מחליקים במזחלות בזוויות חדות. בשלב מאוחר יותר הוסיפו הצרפתים גלגלים למתקן ואפילו יצרו לופים במסלול. בסוף המאה ה-19 בנה לה-מרקוס תומפסון את רכבת ההרים הראשונה בארצות הברית, ושם החלה ההיסטריה.

נכון, זה מפחיד. אבל אצל המכורים הפחד נוטש את הגוף עם תחילת המסע ומשאיר מקום רק לצרחות הנאה. זה כמו חבית עמוסה באדרנלין, שבשניות מתפוצצת ומספקת מנות גדולות של ריגושים. ילדים מטורפים על רכבות הרים, צוחקים על המבוגרים הרבים שמפחדים, ורק מחכים לרגע בו יגיעו לגובה המינימלי המותר (בדרך-כלל 1.20 מ') כדי לצאת לדהירה.

אי אפשר להתכחש לכך, שעם כל אמצעי הבטיחות הקפדניים קורות תאונות ברכבות הרים. זה יכול להיגמר בכאב ראש חזק, בפציעות שונות וחלילה במוות. אבל מנהלי הפארקים מציגים את הסטטיסטיקות שמצביעות בבירור: לחצות את הכביש ולרכוב על אופניים זה הרבה יותר מסוכן וקטלני. יש רופאים שדווקא מאוד מפרגנים לנושא רכבות ההרים, ומסבירים כי דהירה ברכבת הרים יוצרת הרבה מתח - אבל מתח חיובי.

ביפן ובאירופה (בעיקר באנגליה) תמצאו הרבה רכבות הרים איכותיות, אבל המלכה הבלתי מעורערת בנושא היא ארצות הברית. מג'יק קינגדום באורלנדו ודיסנילנד בקליפורניה הם הכי פופולריים, אבל תקשיבו לנו - הפארקים האיכותיים ביותר לאוהבי האדרנלין הם הפארקים של six flags שפזורים במקומות רבים בארצות הברית (אלה שבקליפורניה ובניו-ג'רזי מצויינים), ואי ההרפתקאות באורלנדו.

רכבת הרים טובה צריכה להיבנות כמו ספר טוב: פתיחה חזקה, המשך מרתק וסוף מדהים. הנה העשר הכי מוצלחות כיום בארצות הברית. להתראות בצרחות.

 

1. גוליית: Six flags magic mountain, קליפורניה. זמן הדהירה: שלוש דקות

 

מגובה שישה מטרים התחלתי לצנוח וחשבתי רק על דבר אחד: האם הראש שלי יימעך על הקרקע המתקרבת במהירות לא הגיונית? התשובה, אגב, היא לא. רכבת מהירה, אכזרית ועמוסה בפניות שטניות. הסביבה הטרופית החביבה מקלה קצת על ההמתנה (בימים עמוסים מגיעה לשעתיים פלוס). מקדימה תראו הכי טוב את הנוף, מאחורה תרגישו טוב את הסיבובים. כבר בנפילה הראשונה תרגישו שהראש מתפוצץ. כוח ה-G בחלק מהדהירה עצום ומי שעם ידיים למטה יתקשה להרים אותן ולנופף. מי שבקטע ייהנה מאוד, מי שלא - יסבול.

 

2. העורב: הולידיי וורלד, אינדיאנה. זמן: דקה ו-40 שניות

 

הרכבת מפורסמת בעיקר בנסיעות הלילה שלה דרך היערות האפלים ומחזקת את ההנחה שהגודל לא קובע. המסלול לא ארוך, אבל התענוג עצום בזכות החשיכה, הכוכבים, הרוחות והצלילים שרק רכבת הרים מעץ יכולה לספק. פריקים מכל העולם מדרגים אותה באופן מסורתי כאחת מרכבות העץ הטובות בתבל.

עיתונאי משיקגו כתב עליה: "כמה היא מפחידה? אתה מרגיש שהשטן תופס אותך ברגל ומושך בכוח לכיוון הגיהנום".

 

3. גוסטריידר: Knott's berry farm, קליפורניה. זמן: שתי דקות וחצי

 

כאן צורחים ממש עד השניה האחרונה. מסלול עץ מרהיב של 1,200 מ', בו אתם מאבדים לגמרי את התחושה היכן אתם נמצאים. כדאי להתיישב בקרונות הראשונים או האחרונים, שם הנסיעה מטלטלת אתכם גופנית ונפשית. הרכבת מהירה ומפתיעה, ואין כמעט שלב בו היא מאטה. בניגוד לרכבות בהן יש צניחה אחת משמעותית, בגוסטריידר הצניחות רבות ומטורפות ונותנות לך הרגשה שאתה עף.

 

4. סופרמן: Six flags, ניו אינגלנד. זמן: שתי דקות וחצי

 

נבנתה כדי להדהים את הגוף האנושי. הרכבת מגיעה לגובה 63 מטר ומספקת נוף נהדר של נהר קונטיקט. תסתכלו על השמיים (תרגישו מאוד קרוב אליהם) ותשאלו את עצמכם: זו ציפור? זה מטוס? לא! זו צניחה אדירה בזווית של 70 מעלות ובמהירות 130 קמ"ש לתוך מנהרה. לפני שתספיקו להתאושש יגיעו לופים של 360 מעלות ועוד כמה נפילות מאסיביות ומהנות.

 

5. כוח מילניום: Cedar point, אוהיו. זמן: שתי דקות ו-20 שניות

 

מפלצת הפלדה הזו, שנבנתה בהשקעה של 25 מיליון דולר, היא הרכבת הראשונה בעולם שהשתמשה במעלית שלוקחת את הנוסעים בזווית של 45 מעלות לפסגת המבנה. עם פתיחתה שברה הרכבת עשרה שיאי עולם של מהירויות ועוד. הנסיעה תיקח אתכם לזוויות מעוותות במהירות 150 קמ"ש והיא גם חוצה לגונה יפה. הנוף מלמעלה מרהיב, אבל אין לכם הרבה זמן להעריך אותו. עוד מעט אתם נופלים, ובגדול.

 

6. ניטרו: Six flags great adventure, ניו ג'רזי. זמן: שלוש דקות ו-50 שניות

 

רכבת ההרים הגדולה בפארק הזה מגיעה לגובה 23 קומות ולמהירות 130 קמ"ש. שבע עליות תלולות ונפילות דרמטיות, בהן תרגישו כמו פצצה ששוחררה ממטוס, מספקות הרבה זמן אוויר - כשהנוסע מתרומם מכסאו בגלל גרביטציה שלילית. הרכיבה הראשונה הכי טובה כי אין לכם מושג מה עומד לקרות. הניטרו נחשבת לאטרקציה הכי איכותית בענף בחוף המזרחי בארצות הברית.

 

7. הענק המדהים: אי ההרפתקאות, אורלנדו. זמן: שתי דקות ו-15 שניות

 

כמו להטיס F16. לחוות כדי להאמין. ב-incredible hulk אתם נכנסים לתעלת שיגור, כל האורות מהבהבים ואז אתם מרגישים טיל בישבן. מ-0 ל-65 קמ"ש בשתי שניות, בדרך לשבעה היפוכים וצניחות. איך ההרגשה? כמו לצפות בסרט שמריצים אותו נורא מהר. אל תתפלאו אם תרגישו בלק-אאוט לכמה שניות. מפחיד ומרגש. טיפ: התור לקרוניות הקדמיות במפלצת הירוקה הזו הרבה יותר ארוך. בסוף תנסו לחייך, כי מצלמים אתכם.

 

8. החיה: קינגס איילנד, אוהיו. זמן: שלוש דקות ו-40 שניות

 

רכבת ההרים מעץ הכי ארוכה בעולם - יותר משני ק"מ מסלול - נבחרה עי USA TODAY כרכבת הקלאסית (פועלת מ-1979) הטובה בכל הזמנים. כשנפתחה זו היתה רכבת ההרים הכי גבוהה, הכי מהירה והכי ארוכה. אז עכשיו היא רק הכי ארוכה, אבל עדיין סופר-מהנה. מי שיושב בהתחלה ממש מרגיש שהוא נטרף עי חיית ענק. הנסיעה מאוד ארוכה ואתם לא יכולים לצפות מה יקרה, כי היא מתפתלת בתוך יער עבות. בפארק נמצאת גם הרכבת "בנו של החיה", אבל לכו על המקורית. כאן, אולי יותר מבכל רכבת הרים אחרת, נוצרת האשליה שאו-טו-טו היא יורדת מהפסים. אין בה פחד מטורף שירחיק את המבוגרים, לכן מכל הגילאים עומדים כאן בתור לקלאסיקה האמיתית הזאת.

 

9. איקס: Six flags magic mountain, קליפורניה. זמן: שתי דקות

 

רכבת אקסטרים שנועדה לשבור את החוקים. בהתחלה כשראו את התוכניות שלה אמרו שזה לא יעבוד, שאי אפשר להנדס אותה, שזה מתכון בטוח לבחילות. מבחוץ היא לא הכי מרשימה בעולם, אבל שלא יעבדו עליכם. זו רכבת הרים מטורפת. מגובה 18 קומות אתם מוזמנים לפרוש כנפיים ולעוף, או לצרוח מפחד. סביר להניח שהלב קצת יכעס על הדפיקות המואצות שאתם גורמים לו. נחשבת לרכבת מאוד משוכללת, שהמשוגעים לדבר חיכו בכליון עיניים לפתיחתה.

 

10. ציקלון: קוני איילנד, ברוקלין. זמן: דקה ו-50 שניות

 

נכון, יש הרבה יותר משוכללות ממנה ובטח יותר חדשות, אבל עדיין הרכיבה בציקלון היא מדהימה, מרגשת ומאוד נוסטלגית. רעש הגלגלים החורקים חזק יותר אפילו מהצעקות. רכבת העץ הזו נוסדה ב-1929 והפכה לסמל גדול במקום, כמעט כמו גשר ברוקלין. בגלל שהמסלול שלה לא ארוך, היא מרבה בנפילות חדות ופניות מפתיעות שיסדרו לכם מחדש את החלקים הפנימיים בגוף.