דון קישוט

בראד קרלטון מ"צעירים חסרי מנוח" הוא חלומן של המוני מעריצות. אתי איתן זכתה לשבת לצד דון דיאמונט, המגלם אותו, במסיבה למעריצי הסידרה ושוחחה איתו על יהדותו, על משפחתו ועל הביקור שהוא חייב לעשות בארץ

הוא חתיך הורס, כוכב טלוויזיה מצליח ויש לו המוני מעריצות, אבל התהילה לא עלתה לו לראש. כשמשוחחים עם דון דיאמונט, מתרשמים ששתי התכונות הבולטות ביותר שלו הן פשטות וחביבות. יום לאחר שפגשתי אותו באולפני "סי.בי.אס" בלוס אנג'לס, שם מצולמת "צעירים חסרי מנוח", בה הוא מגלם את בראד קרלטון, בילינו יחד במסיבה שנערכה למעריצי הסידרה.

וכך מצאתי את עצמי יושבת מצידו האחד, כשמצידו השני איילין דייווידסון היפהפייה (כריסטן ב"ימי חיינו" לשעבר, ואשלי החדשה-ישנה ב"צעירים חסרי מנוח"), והוא מצחיק את שתינו בלי הפסקה. עשרות נשים ממתינות בתור לקבל ממנו חתימה וצילום משותף, כמה מהן לא מתאפקות ומצמידות לו נשיקה, והוא נענה ברצון ומחייך אל כולן. "הכי הרבה אני אוהב לצחוק, ושתדעי לך שאני גם בחור מצחיק", הוא אומר לי. "זה מפתיע אנשים שלא מכירים אותי, כנראה בגלל הדמות שאני מגלם. גם כשהייתי ילד הייתי תמיד עושה כל מיני חיקויים".

את תפקיד בראד, הגנן של משפחת אבוט ב"צעירים חסרי מנוח", הוא התחיל לשחק במאי 1985. מאוחר יותר כבש את הבנות לבית אבוט והתברג היטב בעולם העסקים. הוא עזב ב-1996, אחרי 11 שנה. "לא בגלל שסבלתי או משהו, אבל הייתי חייב לעשות קצת הפסקה. רציתי לנסות דברים אחרים", הוא מסביר. אחרי שלוש שנות היעדרות חזר (זה קורה כעת סוף סוף אצלנו בארץ), והתקבל בחמימות גדולה על ידי צוות ההפקה והשחקנים. "זה מאוד ריגש אותי", הוא אומר.

דיאמונט, 40 (נולד ב-31 בדצמבר 62'), בעל המראה האקזוטי-לטיני, הוא יהודי. "את יודעת, המשפחה שלי חצי מגרמניה וחצי מרוסיה ולטביה", הוא מספר. הוא היה נשוי לרייצ'ל עד לאחרונה (וכבר מאורס לאחרת) ויחד הם גידלו ארבעה בנים: לורן, 11, וסשה, 8 (שלה), ואלכסנדר, 5, ולוקה, שנתיים וחצי (של שניהם).

ב-84' שיחק בסידרה "ימי חיינו". ב-1990 נבחר על ידי המגזין "פיפל" לאחד מ-50 האנשים הכי יפים. אחר כך דיגמן, ואף הצטלם לעמודי האמצע של הירחון "פלייגירל" (אבל כיסה את מה שצריך...). רבים מחבריו הם אלה שלמד איתם בתיכון, "והם יגידו לך שלא השתניתי". חבר טוב שלו הוא פיטר ברגמן (ג'ק מ"צעירים חסרי מנוח"), למרות "יריבותם" המתמשכת על המסך. אך הוא בעיקר מרבה לבלות עם משפחתו.

 

- אז מה בעצם עשית בתקופה שעזבת את הסידרה?

 

"שיחקתי בסרט 'הרפתקאותיו של מרקו פולו' (שהוקרן בשידורי "יס"), הופעתי בסרט טלוויזיה לצידם של ג'ורג' סי. סקוט, אלי שידי וג'ורג' קלוני ובסרט טלוויזיה שצולם בקנדה לערוץ המשפחה עם קורבין ברנסון וג'ואן ואן ארק ("נוטס לנדינג"), הייתי שחקן אורח בשלושה פרקים של 'משמר המפרץ', ובסך הכל הייתי מאוד עסוק".

 

- אתה מעדיף לשחק בסרטים?

 

"לא, אני מעדיף סדרות יומיות, כי זו עבודה בשעות סדירות ולא מוזרות ואתה יכול לנהל חיים נורמליים".

 

- נעים לך שבצח"מ אתה גם אובייקט מיני?

 

"אני לא רואה את עצמי כך, אבל אם זו הדרך שבה הצופים רואים אותי, אז זה בסדר".

 

- מה אתה אוהב בבראד? אתה דומה לו?

 

"אני אוהב כל מה שקשור אליו, וחכי שתראי אותו כשהוא חוזר אחרי שלוש שנים, עם רצון עז לנקום. הוא הרבה יותר קשוח מכפי שהיה בעבר. הוא בחור מאוד רציני שחנוט בחליפה רוב הזמן, ואותי נדיר שתראי בחליפה. וחוץ מזה, אני הרבה יותר טמבל ממנו...".

 

- עם מי אתה אוהב לעבוד במיוחד ואילו סצינות חביבות עליך?

 

"מלודי תומס סקוט (ניקי) ואני עובדים יפה מאוד יחד, היא כייפית. הסצינות שאני הכי אוהב הן אלה שבהן אני מתעמת עם ג'ק (פיטר ברגמן) וויקטור (אריק בריידן). אני מת על סצינות הריב, אבל גם אוהב מאוד את הסצינות הרומנטיות".

 

- אתה מעורב רומנטית בסידרה עם איילין דייווידסון (אשלי), שהיתה חברה שלך בתחילת שנות ה-90.

 

"איילין היא האשלי האוריגינלית, הכי טובה ונהדרת שהיתה אי פעם, ומה זה שמחתי כשהיא חזרה לסידרה! נכון שיצאנו יחד שלוש שנים, אבל נשארנו חברים טובים, ולכן גם כל כך קל לנו לשחק יחד".

 

- כולם רוצים לגלם את ויקטור ניומן, גם אתה?

 

"לא. אני מוצא שבראד די דומה לוויקטור. הוא קשוח וחזק בדיוק כמוהו, ואל תשכחי שגם מאוד עשיר".

 

- מתי התחלת לשחק?

 

"בגיל 19 דיגמנתי. סוכן שחקנים ראה את התמונות שלי, יצר איתי קשר ושלח אותי לאודישנים. התחלתי לשחק בסרט, אבל לא סיימו אותו בגלל בעיות תקציב. אחר כך שיחקתי ב'ימי חיינו', ולאחר תשעה חודשים פוטרתי. הכי מצחיק היה שבאותו שבוע בו פוטרתי, נבחרתי ל'שחקן המבטיח ביותר של הסדרות היומיות'. ואז הצטרפתי ל'צעירים חסרי מנוח'".

 

- אופרות סבון חינוכיות בעיניך?

 

"אני חושב שכל דבר שעושה טוב לאנשים, מעניק להם בידור ולא פוגע באף אחד, הוא טוב. הצפייה באופרת סבון מהווה בריחה מחיי היום יום. לגבי השאלה אם הן חינוכיות, תלוי איזו סידרה. אצלנו, למשל, טופלו נושאים חשובים כמו איידס או התעללות בנשים".

 

- מה דעתך על ניתוחים פלסטיים, היית עושה?

 

"אני חושב שזה נהדר. אם אנשים אינם שמחים עם המראה שלהם, הם יכולים לעשות משהו בקשר לזה. אני שברתי את האף פעמיים ונזקקתי לניתוח. אם ארגיש בעתיד שאני כבר לא נראה במיטבי וזקוק לקצת עזרה, אולי אעשה זאת. בינתיים אני עושה המון כושר, שוחה, רוכב על אופניים, משחק כדורסל".

 

- היית פעם בישראל?

 

"לא ובחיי שאין לי שום תירוץ. אני מת לנסוע לשם, ואני מקווה שתוך שנה שנתיים אהיה שם. בטוח".

 

- אז בוא תגיד משהו לבנות ישראל.

 

"אני מקווה שאתן נהנות מ'צעירים חסרי מנוח'. אני מקווה שאתן נהנות מהעבודה שלי, שולח נשיקות לכ-ו-ל-ן, ומצפה בקוצר רוח להגיע לבקר".

כשאנחנו נפרדים, הוא מפגין את הידע שלו בעברית. "שלום! מה נשמע? ברוך אתה...". מצחיק, כבר אמרנו?