הפלות פחות מסוכנות

במרכז הרפואי מאיר מיושמת שיטה משופרת לביצוע גרידות – ההליך נערך בהכוונת מכשיר אולטרסאונד, שמאפשר לרופא לדייק במלאכתו ומפחית את הסיכונים לאישה. "לא המצאתי את הגלגל, רק שכללתי אותו", אומר מפתח השיטה, פרופ' רוני טפר, מנהל יחידת האולטרסאונד במחלקת נשים ויולדות במאיר

אריאלה אילון פורסם: 10.03.03, 16:22

שכלול בתחום הכירורגיה ברפואת נשים: גרידה (הפלה) בהכוונת מכשיר אולטרסאונד, דבר שמפחית במידה משמעותית את הסיכונים שהאישה חשופה להם ומקצר את משך הפעולה. את השיטה פיתח פרופ' רוני טפר, מנהל יחידת האולטרסאונד במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. בינתיים השיטה מיושמת רק במאיר, אך בקרוב היא תהפוך להליך כירורגי שגרתי במרכזים רפואיים נוספים בארץ ובעולם.

פרופ' טפר: "גרידה היא פעולה שמטרתה לנקות את חלל הרחם מרקמה של חומר הריוני או של רירית הרחם, או כזו שגדלה בצורה בלתי תקינה וחשודה, כמו במקרים של גידול, שרירן או פוליפ.

"הגרידה מתבצעת בחדר ניתוח, בהרדמה מקומית או כללית, ובמהלכה חושף המנתח את צוואר הרחם. אחרי חיטוי הנרתיק מבוצעת הרחבת הצוואר, כדי לאפשר למכשיר הניתוח להגיע לחלל הרחם. כל פעולת הגרידה מנוהלת למעשה 'על עיוור' ועל פי חוש המישוש של הרופא, דבר שמסביר חלק מהסיבוכים שנוצרים, אם לא את רובם".

לפי השיטה שפיתח פרופ' טפר, הרופא משתמש במהלך הגרידה במתמר אולטרסאונד נרתיקי, שמשדר וקולט גלי קול. "בעקבות ההתנסויות המקצועיות שלי", הוא מסביר, "הגעתי למסקנה שעדיף שהמנתח שמבצע את הליך הגרידה יהיה גם זה שמשתמש במתמר האולטרסאונד, דבר המאפשר לו שליטה מלאה על אופן ביצוע הפעולה".

המנתח רואה על המסך את חלל הרחם, הרקמה שהוא אמור להוציא משם ומיקום המכשיר שבאמצעותו מתבצעת הפעולה. "השימוש במתמר הנרתיקי", אומר פרופ' טפר, "מאפשר הצגת תמונה באיכות גבוהה, דבר שמאפשר לרופא התמצאות מרבית".

 

סיבוכים כתוצאה מהפלות

 

מדי שנה מתבצעות בישראל כ-22 אלף הפלות, המהוות 37% מכלל ההריונות; 15% מההריונות מסתיימים בהפלה טבעית, ו-22% בהפלה יזומה. ברחבי העולם מתבצעות כ-70 מיליון הפלות בשנה. ל-3%-6% מההפלות נלווים סיבוכים.

"הסיבוכים השכיחים קורים בהפלות שמתבצעות בין השבוע השביעי ל-12 להריון", מסביר פרופ' טפר. "ככל שגיל ההריון עולה, הסיכון לסיבוכים עולה. סיבוך מיידי מתבטא בנזק כירורגי כתוצאה מפגיעה בדופן הרחם וחירורו במהלך ההפלה. סיבוך אפשרי נוסף הוא השארת חלק מהחומר ההריוני בחלל הרחם, דבר שגורם לדימום ואף לחום ומצריך הפלה חוזרת מיד, שסיכוייה לסיבוכים גדולים משל ההפלה הראשונה. סיבוכים לטווח ארוך יכולים להתבטא בפגיעה בפוריות".

רוב הגרידות מתבצעות, כאמור, כשהרופא אינו רואה את חלל הרחם ומבצע את ההליך על סמך מישוש. "הפלה מתבצעת בעולם בהכוונת מכשיר אולטרסאונד רק במקרים מסובכים כמו רחם מוגדל או שרירני", אומר פרופ' טפר. ההכוונה נעשית במקרה זה בידי רופא אחר או טכנאי, שמחזיקים את המתמר על בטן האישה בשעה שהמנתח מבצע את הפעולה הכירורגית.

"לשיטה הזו יש מגבלות", מסביר פרופ' טפר. "יש חוסר תיאום בין פעולות שני הרופאים, שכן המתמר מכוון אותו. רק מבקר בנוסף, את הרופא פעולת ולא מתמר האולטרסאונד על הבטן מאפשרת תמונה באיכות ירודה, לעומת התמונה המתקבלת במתמר שמוחדר לנרתיק".

לפי השיטה החדשה, המנתח מכוון את עצמו בדייקנות ומתביית על הרקמה שצריכה להיות מָצאת מחלל הרחם, וכל זה בזכות התמונה המדויקת שמופיעה על הצג שלפניו.

"לא המצאתי את הגלגל, רק שכללתי אותו", מסביר פרופ' טפר. "שדרגתי דבר קיים לרמה של הפחתת סיכונים ניכרת, וזה כבר רווח ענק למטופלת. השימוש במתמר אולטרסאונד ואגינלי לפני ההפלה ובמהלכה נותן למנתח שליטה מלאה ומאפשר לו לכוון את עצמו בדייקנות ולמנוע מהאישה סיבוכים".

המכשיר, שכאמור פותח בישראל, מיוצר בשבדיה ובגרמניה, שם הרכיבו חלקים לקיבוע המתמר במכשיר כירורגי, שבאמצעותו מתבצעת ההפלה. המכשיר זכה לאישורי מינהל המזון והתרופות האמריקאי ( FDA ) ומשרד הבריאות בישראל. עד כה הוא נוסה בהצלחה על נשים רבות במרכז הרפואי מאיר.

 

"הרופא חורר את דופן הרחם שלי"

 

"אני מאושרת מהבשורה שהפלות ייעשו תחת פיקוח ובקרה, אבל בשבילי זה מאוחר", אומרת בעצב ורדה, אם לשתיים, שסבלה מסיבוכים עקב הפלה לא מוצלחת ועברה כריתת רחם.

"אחרי שתי הבנות רציתי באופן טבעי בן", היא מספרת. "נכנסתי להריון, הרגשתי טוב והמשכתי לתפקד כרגיל. באמצע החודש השלישי היו לי בעיות בלחץ הדם ודיממתי. הרופא ציווה עלי לנוח, אבל הדימום נמשך. נסעתי לבית החולים, ושם עשו לי גרידה להשלמת ההפלה הטבעית.

"כשהתעוררתי, עמדו לצד המיטה שלי בעלי, אמא שלי, חברות ואישה שהציגה את עצמה כעובדת סוציאלית. היא סיפרה לי בעדינות שנוצרה בעיה, שהדימום סיכן את חיי, ולכן נאלצו לכרות לי את הרחם.

"רק חודשים אחר כך התברר לי שהרופא חורר את דופן הרחם שלי. דיממתי כמעט למוות, והרחם נכרת כפעולת הצלה. להישאר בגיל 34 בלי רחם בגלל הפלה לא מוצלחת זו חוויה נוראית, והכעס מלווה אותי עד היום. אבל אני שמחה בשביל נשים אחרות, שיעברו את הסיוט הזה בהשגחה ובפיקוח שמקנה השיטה החדשה".