שף ניקולאי במערב הפרוע

הורים תמיד עושים בושות לילדים, אבל במיוחד בפורים כשהם ממציאים תחפושות מקוריות, דוקרות ומגרדות. שלושה מתכונים משוגעים לחג

בפורים, החג שבו ההורים שמים את הילדים שלהם ללעג ולקלס בקרב חבריהם, מתגלה לעולם עד כמה המבוגרים ממש לא מבינים מה הילדים רוצים, מה אופנתי ומה לא. ההורים שלי חיפשו תמיד משהו יצירתי, יפה ובלי אקדחים, שזה מסוכן. הם התעלמו באלגנטיות מהמשחק הקבוע בחדר המדרגות: לפוצץ מפתחות חלולים שמולאו באבקת ראשי גפרורים. מה שההורים לא יודעים – לא מסוכן, ואקדחי הפיקות היו מסוכנים. כך יצא שבארסנל התחפושות התודעתי-הסטורי שלי מונחות כמה וכמה תחפושות מקוריות יותר ומקוריות פחות:

בגן טרום-טרום-טרום חובה התחפשתי לליצן סאטן ירוק, עם זקן צמר גפן באורך מרשים למדי. בגן חובה הייתי רב אלוף שריונר, עם אותות מערכה, עיטורים וסיכות, והכומתה השחורה של אבא שלי. שנה אחר כך הייתי אינדיאני עם קשת תוצרת בית ואחר כך התחפשתי לאביר עם שריון פלסטיק, קסדה תואמת וטייץ לבן, שחזר הביתה מלוכלך בבוץ בדיוק כמו אבירי צרפת מאז'ינקור. שנה קודם, הייתי עץ. אתם עדיין נושמים?

מי שלא חופש לעץ לא יכול לתאר לעצמו את גודל האסון. אמא עטפה אותי בשק יוטה, בסיכות היא הצמידה עלי קרפ ירוקים ומעל כל זה, הניחה לי על הראש זר עלים. היוטה גירדה, הסיכות דקרו בכל צעד ושעל והבטיחו עמידה קפואה לכל אורך היום, הזר הוכתר כאסון חברתי.

האמת היא, שאמא לא ממש אשמה. בית הספר כפה עלי את התחפושת הזו, כי בהצגת פורים קיבלתי תפקיד של עץ. יחד עם עוד מסכן אחד, שעמד מבועת כמוני בצד השני של הבמה, ליחששנו שנינו את תפקיד חיינו: "ווווווּ...ששש... אנחנו עצי היערררר..."

- "קאובוי?" עד היום אני שומע את אבא מזדעק מהחדר השני, "למה לא תחשוב על משהו קצת יותר סביר ויצירתי?"

- "סביר?" חשבתי לעצמי. "יצירתי? אוי, הנה זה בא...".

- "יש לי רעיון. למה שלא תתחפש השנה לשף ניקולאי?" חייך אבא חיוך גדול ורחב. היו לו אי אילו עסקים עם ויטה, ונשארה אצלו מדליית קרטון גדולה ששימשה לצילומים של איזה קמפיין פרסום. שף ניקולאי היה מאוד באופנה, וכל בשלנית עבריה רצתה להדמות למייסד "תדמור" האגדי.

- "קאובוי!" שאגתי. "לכל הילדים האחרים יהיו אקדחי פיקות א-מי-תי-ים, ועם מה אני אסתובב? כף מרק? אני לא מוכן!"

- "למה אתה דואג?" שאל אבא, "תראה: יש כאן מדליה כמו מתחרות בישול, אני אשים אותה על סרט רחב, יהיה לך כובע טבחים גבוה ויפה שאמא שלך תעשה ומעיל לבן. תחפושת קלה ובלי סיכות."

האמת, שהמחשבה על תחפושת בלי סיכות בהחלט קרצה לי לרגע, אבל אז נזכרתי שאין שום סיבה שבתחפושת קאובוי יהיו סיכות. כן, אמרתי לעצמי, בהחלט אפשר קאובוי.

- "קאובוי!" עמדתי על שלי.

- "שף ניקולאי!" חזרה התשובה, "עם כובע ומדליה, וכף עץ, לא תרווד!" התפשרנו.

בסוף התחפשתי לטבח המדופלם של, לא פחות ולא יותר, שיירת קאובואים מהמערב הפרוע. היה לי כובע קאובואים, מעיל לבן ושפם. בגלל שהייתי טבח מדופלם, היתה לי מדליה תלויה על הצואר וכף עץ מרשימה. בגלל שהייתי במערב הפרוע היה לי, מתחת לחלוק הלבן, אקדח קפצונים, על כל צרה שלא תבוא.

לכבוד פורים, הנה מתכונים משוגעים קצת, שיהיה לנו משעשע.

 

טוויסט טמפורה

 

 

 

חומרים:

 

1/4 1 כוסות קמח מנופה

1 כפית מלח

1 כוס מים

1/3 כפית אבקת אפייה

5 חטיפי טוויסט

שמן לטיגון עמוק

 

הכנה:

 

1. מכינים את הבלילה על ידי ערבוב הקמח עם המלח והמים. לא מוסיפים את המים בבת אחת, אלא בהדרגה, עד שמגיעים לסמיכות הרצויה. מערבבים לבלילה חלקה, מכסים ומניחים לעמוד כחצי שעה. אז מוסיפים את אבקת האפיה ומערבבים שוב.

2. מחממים שמן ל-180 מעלות (למי שיש סיר טיגון זה פשוט. למי שאין, הרתיחה צריכה להיות בבועות קטנות יחסית).

3. טובלים ומצפים את הטוויסטים בבלילה ומאפשרים ליתרה לנזול. מטגנים בעדינות עד שהציפוי זהוב-חום ופריך. במקור המתכון הזה מיועד לחטיפי מארס ומקורו בדוכני 'פיש אנד צ'יפס'.

 

כדורי גלידה מטוגנים

 

 

 

חומרים (כמויות לפי הטעם ומספר האנשים):

 

קורנפלקס

גלידה קשה, קפואה היטב

ביצה טרופה

שמן לטיגון עמוק

 

הכנה:

 

1. מרסקים את הקורנפלקס לפרורים גסים יחסית (לא במרקם של פרורי לחם).

2. מניחים בצלחת עמוקה אחת את הפרורים, ובשניה את הביצה הטרופה.

3. בכף גלידה יוצרים כדורים מהגלידה ומגלגלים בקורנפלקס, בביצה, ומיד שוב בקורנפלקס. צריך לדאוג לכך שלא יהיו "חורים" בציפוי.

4. מקפיאים שוב, ל-24 שעות לפחות. הכדורים צריכים להיות בגודל כדורי פינג פונג לפחות.

5. מטגנים מעט כדורים בכל פעם, בשמן בחום של 180 מעלות, רותח אבל לא מבעבע בבועות גדולות, עד שהכדורים מזהיבים. מספיגים מעט את השמן ומגישים חם. אפשר להוסיף קינמון טחון לקורנפלקס או לביצה, וסוכר, אם רוצים.

אם לא רוצים לטגן את הגלידה אפשר לעשות כדורים מצופים בציפוי קצת שונה, ביחסים הבאים:

1 כפית חמאה

1 כף סוכר חום

מעט קינמון

1/2 כוס קורנפלקס (למדוד לפני שמרסקים)

 

הכנה:

 

ממיסים את החמאה עם הסוכר והקינמון, מוסיפים את הקורנפלקס המרוסקים ומגלגלים בזה כדורי גלידה לציפוי. מכסים ומקפיאים. מוציאים מהמקפיא כמה דקות לפני ההגשה. במקום הקינמון אפשר להשתמש בפרג טחון. זה הולך מצוין עם גלידת וניל.