אם חשבתם לייבא לארץ מכונית ביבוא אישי ולהיעזר בחברות ומשרדים שעסקו ביבוא אישי, אבל בקנה מידה מסחרי - כנראה שתצטרכו לוותר על הרעיון. בהרכב של 3 שופטים, מצא, ריבלין וגרוניס, דחה בג"ץ עתירה שהוגשה נגד שר האוצר, המכס ויבואני הרכב כלמוביל (מרצדס), קמור רכב (ב.מ.וו) ומאיר (וולוו) במטרה לשנות את שיטת החישוב של שווי המכוניות המיובאות לארץ ביבוא אישי לצרכי מס, ולחשב את ערכן לפי מחירון היבואן הרשמי הישראלי, או לפי החשבונית שימציא היבואן האישי על מחיר רכישת הרכב בחו"ל.
כיום מחושבים המסים לפי המחירון הרישמי של היצרן בחו"ל, שהוא מחירון גבוה בעשרות אחוזים מהמחיר שבו נמכרות המכוניות ליבואנים הרשמיים הישראלים. התוצאה היא שהיבוא האישי מחוייב במסים גבוהים בהרבה מאלה המוטלים על מכוניות שמביא היבואן הרישמי, וכתוצאה מכך, גם אם ביבוא אישי ניתן לרכוש מכוניות בחול במחירים נמוכים, הופך המס את היבוא האישי לייקר מאוד ולבלתי-כדאי.
העתירה לבג"ץ של היבואנים האישיים היא סיפור ישן שהתחיל עוד ב-2000, כשהמכס החליט לשנות את שיטת חישוב המס על יבוא אישי של רכב, ובמקום לחשב את המסים לפי מחיר המכונית ליבואנים הרשמיים בארץ - אלא לפי מחירון היצרן הרשמי לדילרים שלו במדינת ייצור הרכב. מחירונים אלה גבוהים משמעותית מהמחיר שבו נמכרות המכוניות ליבואנים הרישמיים בישראל, וזה גרם לייקור של עשרות אחוזים במחיר היבוא האישי. עוד קבע המכס כי הוא יכיר בחשבונית המעידה על המחיר שבו נרכשה המכונית ביבוא אישי רק אם הפער בינה לבין המחירון הרישמי של היצרן אינו עולה על 5%. אם הפער היה מעל 5%, חושב המחיר לפי מחיר מחירון היצרן הרישמי. התיקון הביא להגשת בג"ץ נגד המכס.
במכס קיבלו רגליים קרות מהעתירה והוחלט לתקן את שיטת החישוב על-פי המלצות ועדה מיוחדת. הוועדה המליצה להכיר בחשבונית, גם אם הסטייה היא של עד 10% ממחירון היצרן, או יותר. עוד הוחלט שברכב שגילו עד שנה, יהיה פחת של 20% ממחיר המחירון הרישמי ורכב בן שנתיים יקבל פחת של עוד 10% מהמחירון הרישמי.
ההקלות לא שינו משמעותית את המצב וחלק מהיבואנים פנו לבג"ץ. הם ביקשו לתקן את העתירה המקורית שהוגשה נגד שיטת החישוב הראשונית ולהמשיך באותם טיעונים על אפלייה בחישוב גם לגבי השיטה החדשה.
בג"ץ החליט בתחילת החודש לדחות את העתירה. המשמעות המעשית של ההחלטה הוא מתן גושפנקא רישמית להפסקת היבוא האישי. גם כך כבר אין יבוא אישי של מכוניות לאנשים פרטיים. נתוני המכס מורים אמנם על יבוא של כמה מאות מכוניות, אבל אלה הן מכוניות שיובאו עבור דיפלומטים או עולים שהביאו איתם את מכוניותיהם. אם ב-2000 הגיעו לארץ 1,235 מכוניות (כולל של דיפלומטים ועולים) כשרובן היו מכוניות שיבואו עבור ישראלים ביבוא אישי, ב-2002 יובאו לארץ כ-600 כלי-רכב ביבוא אישי, מהם 227 של דיפלומטים. רוב המכוניות האחרות יובאו כנראה על-ידי עולים שהביאו עמם את רכבם. מתווכי היבוא האישי טוענים כי באמצעות המתווכים הגיעו לארץ בשנה האחרונה לכל היותר 20 מכוניות. הסיבה: היבוא האישי הפך יקר מאוד.
הנהנים העיקריים יהיו כמובן יבואני הרכב הרישמיים, שהצליחו לחסל תחרות (לא ממש חוקית, משום שאין הכרה ביבואנים אישיים לרכב). אחד היבואנים האישיים אמר כי אם אני רוצה לייבא לארץ אפילו פורד מונדיאו ביבוא אישי ומצליח לרכוש אותה בחו"ל במחיר זול, היא תעלה בארץ לפחות 150 אלף שקל, לעומת 138 אלף שקל - מחירה אצל היבואן הרישמי. אז מי ירצה ביבוא אישי? ב.מ.וו 735, למשל, תעלה ביבוא אישי 140 אלף שקל יותר ממחירה אצל היצרן.
המצב מגוחך במיוחד לגבי מכוניות משומשות. אפשר לקנות בחו"ל מכונית בת שנתיים במחיר של 50% ממחיר מכונית חדשה. אבל, המכס מכיר בפחת של 30% בלבד ממחיר המחירון הרישמי של היצרן. המפסידים הם כמובן האזרחים, שיאלצו לשלם את מחיר היבואן.
המשרדים העוסקים ביבוא אישי שלחו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, עם העתק לנציבות השוק האירופי, שבו הם דורשים התערבותו כדי למנוע אפלייה בשיטת חישוב המסים בין היבוא המסחרי ליבוא האישי, המנוגדת לאמנה שחתמה ישראל עם השוק.