סדאם מתכונן לאפשרות של "תמות נפשי עם פלישתים"

שליט עיראק יודע שתזוזת משגרים עכשיו עלולה להיחשף, אבל אם ימתין אולי לא יוכל להוציא אותם כלל מהמחסנים. הוא צריך להחליט אם לשגר את הטילים בתחילת המלחמה, ואז לא יוכל לעצור יותר את מהלכה, או להמתין שגבו יהיה צמוד לקיר, ולהסתכן שעד אז כולם יושמדו. דילמה מסוכנת

הדיווח של הרשתות הזרות בדבר הצבת סוללות טילי סקאד בטווח פגיעה בישראל סביר מבחינת ההיגיון שמדריך את סדאם חוסיין. הוא מעריך שנשאר בערך עוד שבוע עד למלחמה, אך הוא לא יודע בוודאות מתי היא תתחיל. ברגע שתיפתח אש אמריקנית, שום משאית לא תוכל להסתובב בשטח בלי להיפגע ולכן הסיכוי היחיד שלו להעביר משגרים וטילים למערב המדינה הוא כעת.

בצעד בו נוקט סדאם כעת יש סיכון מסויים מבחינתו, שכן התזוזה של המשגרים עשויה להיחשף. עם זאת, לאמריקנים אין הוכחות חד משמעיות לגבי קיומן של סוללות כאלה. הידיעות שפורסמו לא יסייעו להם לזרז את אישור התקיפה במועצת הביטחון או להעביר הצעת החלטה חדשה. עד שאין להם צילום של משגר או של טיל, אף אחד לא ישתכנע שאכן הם קיימים.

 

אופציית שמשון הגיבור

 

אם סדאם ישגר טילים לעבר ישראל בתחילת המלחמה, ואפילו אם מדובר בטילים בעלי ראש נפץ קונבנציונלי, הוא מוותר בכך לגמרי על האופציה לעצור את המלחמה. כדי לעצור את המלחמה הוא יידרש לשדר בכלי התקשורת העולמיים תמונות של ילדים הרוגים, גופות של נשים וזקנים. אז דעת הקהל תשתכנע שיש להפסיקה.

אבל סדאם יכול לשדר תמונות כאלה גם לאחר שהוא בעצמו יפציץ גן ילדים. אם הוא ישגר טילים לעבר ישראל הוא לא יוכל לבחור באופציה של הצגת העם העיראקי כקורבן.

אם הוא ייכשל בהצגת עצמו כקורבן, יגיע הרגע בו הוא ידע שבא קיצו. במצב כזה, טילים לעבר ישראל דווקא יועילו לו. אך הדילמה שלו לא מסתיימת בכך, כי ייתכן שברגע שהוא יחליט שגבו אל הקיר, כבר לא ישארו לו טילים.

סדאם חייב אם כן להכריע: האם ללחוץ על הכפתורים כבר בתחילת המלחמה או לחכות עד הרגע האחרון, ולהסתכן באובדן הנשק. בכל מקרה הוא מכין לעצמו את אופציית שמשון הגיבור: "תמות נפשי עם פלישתים".