הגשמים הרבים ועליית מפלס הכנרת הפנו את תשומת הלב צפונה - אל הנחלים והפלגים, עד שכמעט ונשמטה מהזיכרון האפשרות הנפלאה של נסיעה דרומה.
השנה, שוכח הנגב שהוא מדבר, והמחזה יוצא דופן: פריחת האירוסים, הסביונים לצד הדרך דרומית לבאר שבע, מרבדי הקחוונים, ובעיקר הבקעות והגבעות הירוקות מעלים תמיהה ברורה - מדוע כולם עומדים בפקקים בדרך צפונה במקום לשנות כיוון ולהדרים?
מערד ועד ניצנה, ובכל רחבי הנגב הצפוני והמערבי, לאן שלא תגיעו - סיכויי האכזבה אפסיים. המרבדים הירוקים, מנוקדים בשלל צבעי פריחה, נמצאים מזרחית ומערבית לבאר שבע (במקומות דוגמת נחל עשן ונחל עולים), וגם מדרומה (למשל בנחל סכר ורמת חובב). "שיא הפריחה הוא בסְפר מדבר", אומר פרופ' אבי שמידע, מנהל רת"ם, מרכז המידע לצמחי ישראל. פרופ' שמידע מציין כי עיקר הגשמים ירדו בנגב הצפוני והמערבי, בעוד שבאיזור מצפה רמון והר הנגב, המצב הוא 'על הפנים'.
תל ערד: אירוס שחום וגביעונית ערבית
"הפריחה הכי יפה", אומר שמידע, "היא בבקעת ערד, ובתל ערד". הידוע מבין הפרחים שפורחים בו בעונה זו הוא האירוס השחום, אותו ניתן למצוא על הגבעה שמדרום לתל (ולמגרש החניה). את האירוס השחום, הזהה לאירוס הגלבוע, מלווה פריחה מגוונת מאוד (שימו לב לזמזומית עבת השיבולת - כתומה, גדולה ויפה). שמידע מסביר כי פריחת הנוריות (לא המתורבתות) במקום, שמקדימה את פריחתן בהרים דוגמת הרי ירושלים, מעידה על כך שפריחת האביב בעיצומה.
האזור כולו זכה לכמויות נאות של גשם והגבעות וצדי הדרך בכביש באר שבע - ערד נצבעו ירוק אחרי שנים ארוכות של צהוב. תל ערד נמצא כשבעה קילומטר מערבית לערד, מצפון לכביש שבין צומת שוקת לערד (כביש 31). התל היה מקום משכנן של ערים בתקופה הכנענית והישראלית, ואוהבי הארכיאולוגיה ימצאו בו עניין רב. לבאים מכיוון צומת להבים וצומת שוקת: יש לפנות שמאלה בצומת תל ערד.
אם ממשיכים מתל ערד צפונה, לכיוון רכס מעון וחוות יאיר, מימין, בשמורת הר עמשא, נמצא תל קריות. לדברי שמידע, בתל קריות פורחת עתה הגביעונית הערבית, זן מיוחד של גביעונית הלבנון שפריחתה שחורה כמעט, כעין היין. "לאמיצים אני ממליץ לעלות לרכס מעון", מוסיף שמידע.
הר קרן: אירוס הנגב וקחוון הנגב
אפשרות נוספת שמעלה פרופ' שמידע בפני המבקשים לראות מדבר פורח היא לנסוע לאיזור הר קרן. "הר קרן קיבל השנה כמויות יפות מאוד של גשם", אומר שמידע, "ויש לשם גישה חופשית מהכביש". נוסעים בכביש 40 לכיוון ניצנה, עוברים את אשלים ואת הפנייה שמאלה לחורבת שיבטה, ויש פניה ימינה לכיוון ההר. לפני ימים אחדים עוד נראו לצד הדרך, באזור חולות שונרה, אירוסי נגב כחולים ומרבדי לבן-צהוב של קחוון הנגב. זו גם העונה של כמהת השמשון, הגירסה המקומית של פטריות הכמהין יקרות הטעם והערך. מי שמחפש, ימצא אותן בין שורשי שיח ה'שמשון היושב'.
לירושלמים שלא רוצים לנסוע רחוק ממליץ שמידע על ביקור בחאן חתרור שבאיזור כפר אדומים (מצפון לכביש ירושלים יריחו, באיזור בו היה 'אוהל השומרוני הטוב') "מומלץ לעלות למצודה הצלבנית ההרוסה".
בגלל המצב, תביאו שק שינה
גם אם נדמה לעתים כי אין בנגב מקומות לינה שלא תחת כיפת השמיים, וכי מלון בדרום פירושו אילת, ניתן למצוא בחבל הארץ הגדול מקומות לינה לא מעטים, החל במלונות, דרך בתי הארחה בקיבוצים, צימרים במושבי הערבה, וכלה באפשרויות לינה מגוונות בתנאים אקולוגיים ושאר אפשריות לינה טבעיות. במקרה של אזעקת אמת, שווה לשקול שילוב של בריחה עם פריחה. אך מומלץ להצטייד בשק שינה: רבים ממקומות הלינה בארץ מכרו מראש את המיטות לימי המלחמה, כבר לפני חודשים אחדים, ומי שבא להתארח ללא קשר למלחמה עלול למצוא את עצמו מתבקש לעזוב. "זה משהו שרשום בתנאי ההזמנה" אומרים במרכז ההזמנות של רשת בתי ההארחה בקיבוצים.
"מהבוקר אני לא מפסיקה לקבל טלפונים", מספרת בטי מנור שבבעלותה ארבעה חדרי אירוח במושב חצבה שבערבה. מנור לא מכרה את המקום מראש למקרה של מלחמה. "לא נראה לי כל העניין הזה, ואני גם לא יודעת מי יבוא להתנחל לי פה", היא אומרת. למרות שיחות הטלפון הרבות, בינתיים מדובר בהתעניינות בלבד ולא בהזמנת חדרים. גם במלונות ערד אומרים כי טפטוף של מתעניינים התחיל עם התחממות העניינים בזירה הבינלאומית, אם כי בינתיים עוד אין פקקים בצומת שוקת.
למרות המצוקה האפשרית במקומות הלינה אסור לוותר האביב הזה על ביקור, אפילו חפוז, במדבר הפורח. על פי רוב, זה אפילו לא כרוך בפקקי תנועה בדרך חזרה!