תקשורת מגויסת

הידיעה שעל שיבר המידע בזמן אזעקת אמת תשב דוברת צה"ל באופן בלעדי היא סיבה טובה מאוד להיכנס ללחץ. גם גיוס עיתונאים לשורות דובר צה"ל הוא לא דבר מרגיע

הפקעת שידורי הטלוויזיה בכל הערוצים על-ידי פיקוד העורף במקרה של אזעקת אמת נעשית לכאורה לטובת אזרחי מדינת ישראל, אך מעוררת שאלות קשות בכל הנוגע לקשר המסוכן שבין התקשורת לכוחות הצבא והממשל. מעבר לזה, הקלות הבלתי נסבלת של חסימת המידע מעוררת מחשבות נוגות על התפיסה הכוללת של הממשל הישראלי ורשויות הצבא, שיוצאים מתוך נקודת הנחה כי ראוי שהם יהיו אלה שיחשבו עבור הציבור הישראלי ויפעילו אותו.

בפיקוד העורף מאמינים שהזמן הזה - 15 דקות מרגע הישמע האזעקה - הוא הכרחי למתן מידע שיסייע לאזרחי ישראל להגן על עצמם. פתרונות אחרים שהוצעו לצה"ל על-ידי ערוצי הטלוויזיה השונים נדחו מסיבות שונות.

האמת צריכה להיאמר: חסימת אמצעי התקשורת הזרים מעניקה תחושה של ניסיון למידור מידע, כשהסיבה אינה בהכרח טובתם האמיתית של האזרחים. פגיעה בחופש המידע במדינות המערב נחשבת לפגיעה בזכות יסוד, אבל היסודות אצלנו כנראה רקובים, ומכבסת המילים שהולידה מושגים כמו "ביטחון המדינה" ממשיכה לכבס ולייצר מושגים חדשים כמו "איחוד שידורים", שמשמעותו כיוון הדעת למחשבה אחידה ממקור מידע יחיד ובעל אג'נדה משלו.

ישראל, 55 שנה לאחר הקמתה, היא מדינה שמתנהלת עדיין באמצעות תקנות לשעת חירום, ושמנהיגיה מאמינים במידור מידע ובחסימתו. אחת הדוגמאות היא מה שהתרחש במחנה הפליטים ג'נין במבצע "חומת מגן", כאשר כוחות הצבא ודובר צה"ל חסמו הרמטית את הגישה לשטח לתקשורת הישראלית והזרה במשך ימים ארוכים.

השאלה שצריכה להישאל היא האם קברניטי מדינת ישראל מאמינים שהציבור אינו יודע להבחין בין עיקר לטפל ובין אמת לשקר, או שהם פשוט מעוניינים להשפיע על דעותיו. הידיעה שעל שיבר המידע בזמן אמת תשב דוברת צה"ל, רות ירון, באופן בלעדי, היא סיבה טובה מאוד להיכנס ללחץ, הרבה יותר מכל איום קונבנציונלי או לא-קונבנציונלי מעיראק.

ובאותו עניין: בימים האחרונים החל גיוס מסיבי של עיתונאים לפיקוד העורף - עובדה נוספת שמצביעה על התפיסה המעוותת של השלטון את התקשורת. גיוס עיתונאים לתפקידי דוברות בתקופת מלחמה מטשטש את הגבולות המטושטשים ממילא שבין דיווח עיתונאי אמין לבין "שידורים מטעם", ומעמידה את המגויסים במצב של ניגוד אינטרסים. מכיוון שבישראל הכתבים הצבאיים ניזונים בעיקר מהמערכת שאותה הם מסקרים, הם הופכים לא פעם לכלי שרת בידי צה"ל. גיוס עיתונאים לתפקידי דוברות יהפוך אותם, ירצו או לא ירצו, ל"עיתונאים מגויסים", ולא נטולי פניות כנדרש.

דווקא בזמנים קשים, תפקידה של העיתונות להמשיך לדווח מהשטח, להמשיך ולהביא את המידע האקטואלי, המדויק והרלוונטי, ולא להיטמע במסדרונות הממשל. כמו שזה נראה כרגע, אזרחי מדינת ישראל הופכים לשבויי המלחמה של פיקוד העורף, ובמצב שכזה עולה הרצון לחפש מקלט מדיני במקומות אחרים, שבהם עדיין מאמינים ביכולתו של האדם לבחור באופן אישי במה שהוא מאמין שטוב בשבילו.