קיצוץ שכר הבכירים יחסוך למדינה 60 מיליון ש' בשנה

האוצר רוצה לקצץ גם בשכר הבכירים במגזר הציבורי, אולם הקיצוץ תלוי בהסכמתם של חלק מהם, כמו נשיא המדינה והשרים. נתניהו ביקש מהשרים לתת דוגמה אישית ולקצץ בשכרם

גד ליאור ונורית פלתר עודכן: 27.03.03, 08:20

הורדת שכר הבכירים במגזר הציבורי תחסוך למשק כ-60 מיליון שקל בשנה. שר האוצר, בנימין נתניהו, מבקש לבצע קיצוץ בשכר בעלי התפקידים הבכירים, אולם הדבר תלוי בהסכמת חלק מהבכירים, כמו נשיא המדינה והשרים. מבדיקת ידיעות אחרונות עולה, כי אם תיושם הצעת האוצר, יופחת שכר הבכירים באלפי שקלים בחודש.

לפי התוכנית הכלכלית, שאושרה שלשום בממשלה, יבוצע הקיצוץ בשכר עובדי המגזר הציבורי בשיטת המדרגות: עד לשכר הממוצע במשק, 7,100 שקל לחודש, הפחתה של 6.5% מהשכר. לשכר בגובה של עד פעמיים השכר הממוצע, 14,200 שקל, יופחתו 11% מהשכר. לשכר של שלוש פעמים השכר הממוצע, 21,300 שקל, יופחתו 16% מהשכר, ומשכר של שלוש פעמים השכר הממוצע - יופחתו 21% מהשכר.

אם תיושם ההחלטה גם על בכירי המגזר הציבורי, יפסיד נשיא המדינה בכל חודש 6,896 שקל משכרו, העומד כיום על 42,815 שקל לחודש, ומשכורתו תקטן ל-35,918 שקל בחודש. ראש הממשלה יפסיד 5,523.88 שקל וישתכר רק 30,754 שקל לחודש, לעומת 36,278 שקל כיום.

חשוב לציין, כי הפחתת שכר הבכירים, אם אכן תצא אל הפועל, תביא להפחתות שכר גם לכל אלה ששכרם צמוד לשכרם של הבכירים. לדוגמה: משכורתו של סמנכ"ל במשרד ממשלתי צמודה למשכורת המנכ"ל - כשהסמנכ"ל מקבל 85% משכר המנכ"ל. גם משכורת של ראש אגף צמודה לשכר המנכ"ל, ומשכורתו של המשנה לנגיד בנק ישראל צמודה למשכורת הנגיד.

שר האוצר הודיע שלשום בישיבת הממשלה, כי הוא בוחן אפשרות לקבוע בחוק, כי שכר המנכ"לים בשירות הציבורי ובכל תאגיד ציבורי יהיה השכר הגבוה ביותר באותו גוף ציבורי. עובדים באותו מוסד, רשות או משרד ממשלתי לא יוכלו לקבל שכר גבוה יותר מזה של המנכ"ל.

עוד אמר נתניהו בישיבת הממשלה, כי הוא קורא לשרים לתת דוגמה אישית ולהודיע ראשונים על הסכמתם לקצץ בשכרם.

 
פורסם לראשונה