בתערוכת יינות ישראל, שהסתיימה בימים אלו בבית הסקוטי ביפו, הופתעו המבקרים לגלות כי מוזג הטעימות בדוכן של יקבי רקאנטי הוא לא אחר מאשר לני רקאנטי, בעל השליטה ביקב. רקנאטי אינו מחמיץ הזדמנות לחוש מקרוב את תגובות הקהל וטעמו, וגם בתערוכות בחו"ל הוא לא מוותר על תפקיד המוזג שמאחורי הדלפק.
רקנאטי הוא מבעלי השליטה בקונצרן איי.די.בי, יחד עם בני דודיו לאון ואודי, ומשמש כיו"ר אילנות בטוחה ודירקטור באיי.די.בי ובדסק"ש. את היקב הקים לפני שנתיים, בהשקעה מוערכת של 25 מיליון שקל, יחד עם משפחת בן-ארי. אורי שקד, מפיץ היינות ובעל רשת חנויות דרך היין שהצטרף כשותף ליקב (17%) הציע כי היין יישא את השם רקאנטי. התווית המהודרת בזהב שעל הבקבוק משלימה את הרושם המלכותי.
"מרגע שהסכמתי שהיין יקרא על שמי, היה ברור לי שזה יוצר ציפיות גבוהות וכי אחריות רבה מוטלת עלי לאיכות המוצר ולקידומו", אומר רקנאטי.
לני נעזר בקשריו בעולם לקידום היקב, והתוצאה: 30% מתוצרת היקב מיועדים ליצוא ונמכרים בחנויות יוקרתיות בארה"ב וביפאן, באמצעות הסכם עם אחד מיבואני היינות הגדולים בארה"ב, שלני הכיר משנותיו כאספן יינות. כך יכולים גם אורחי מלון היאט בטוקיו ליהנות מיינות רקאנטי. מתברר שהצליל האיטלקי של השם תורם מאוד לקידום המכירות בחו"ל: על התווית האחורית של בקבוקי היצוא כתוב: "לאונרדו רקאנטי, ממשפחה בעלת שורשים באיטליה, מייצר יין איכותי בארץ העתיקה ישראל".
גם בארץ זכו היינות לביקורת מצוינת מפי מבקרי היין, ולאחרונה זכתה סדרת ה"רזרב" של היקב במדליות כסף וזהב בתחרות ייננים בכירים בצרפת. יין "שרדונה רזרב" של היקב זכה במדליית זהב בתחרות היוקרתית "לה סומלייה", שנערכה בישראל.
החשיפה של רקנאטי לעולם היין החלה עוד כשהיה ילד בזכות אביו, יעקב רקאנטי ז"ל, שגידל גפנים בחצר ביתו על הכרמל בחיפה וייצר יין לצרכים ביתיים. הוא זה שהנחיל את תרבות היין במשפחה. כבר כילד זכה לני לטעימות של יינות שהביא אביו ממסעותיו בחו"ל. שנים לאחר מכן הקים לני יקב משלו,
באזור תעשייה בעמק חפר ("רק בארץ, בגלל מגבלות של איכות סביבה, לא ניתן להקים כמו בחו"ל יקב בלב גבעות מוריקות ולהפכו לאתר תיירות, אלא צריך להקים אותו באזור תעשייה. זה טעות וזה חבל", מתלונן רקנאטי).
על הצלחת היקב העיב לאחרונה סכסוך בין השותפים: האחים בן ארי, שיסדו עם לני את היקב, הודיעו כי הם מציעים לרכוש את חלקו (47.5%). "לצערי, נוצרו חילוקי דעות כספיים", מסביר רקנאטי, "אבל עם רצון טוב מצד כולם אפשר לפתור הכל. אני לא אמכור בחיים את חלקי, ולשותפים לא תהיה ברירה אלא ללמוד להסתדר אחד עם השני.
בינתיים, מאיימים האחים בן-ארי בהגשת תביעה נגד רקאנטי, בטענה כי נכשל בגיוס אשראי בנקאי ליקב. מתברר כי לני ושותפו שקד העדיפו להזרים ליקב מכספם הפרטי, ובכך דולל חלקם של האחים, שהעדיפו כמובן כי ההזרמה תתבצע מאשראי בנקאי יקר שייקח היקב. עד כה הושקעו ביקב 25 מיליון שקל,
ויש לזכור כי רקאנטי הוא בעל אורך נשימה כספי לא מבוטל: רק לאחרונה מכרה משפחת רקאנטי את אחזקותיה בבנק המשפחתי בשוויץ בעבור מאות מיליוני דולרים. בנוסף, עיסקת איי.די.בי (לני מחזיק 4% ממניות הקונצרן) אמורה לשלשל לכיסם של הרקנאטים ושותפיהם סכום של 430 מיליון דולר.
על-פי הסכם המכירה בין דנקנר לרקנאטים נקבע, כי המועד הסופי להשלמת העיסקה הוא סוף חודש מארס, כלומר תחילת השבוע הקרוב. נכון להיום, עדיין לא ברור אם לדנקנר - שכבר דרש וקיבל הפחתת מחיר לפני מספר חודשים - יש את המימון הנדרש בכדי לרכוש את השליטה בקונצרן. בחודשים הארוכים בהם מתנהל המו"מ, צנח מחיר מניית איי.די.בי בעשרות אחוזים: כתוצאה מכך, דרש הבנק מדנקנר עוד בטחונות כנגד המימון שהוא מקצה לו לצורך הרכישה.
לא נוריד שוב את המחיר
שלושה ימים לפני המועד האחרון להשלמת עיסקת המכירה, מתברר שנוחי עדיין מנסה להוריד מחיר?
"אני רוצה להאמין שלמרות הכל, איש השנה יעמוד מאחורי חתימתו וישלים את העיסקה במחיר שסוכם. אני לא מבין את הסגנון ואת התרבות העיסקית של אנשים שחתמו על הסכמים שאף אחד לא הכריח אותם לחתום, ופתאום רוצים לשנות את התנאים. לא ברור לי למה אחרי שנחתם ונקבע מחיר, באים פתאום בבקשה לשנות אותו. פעם אחת התחשבנו בבקשה והורדנו את המחיר, אבל לא נעשה זאת יותר, גם אם הדבר כרוך בפיצוץ העיסקה. איך יכול להיות שערב חתימת העיסקה יוצאים כל מיני שליחים בבקשה להוריד מחיר, ופתאום יש כל מיני ברבורים בעיתונות על שינוי נוסף במחיר? זה לא מקובל במדינה תרבותית. אם אין לך כסף, אל תחתום. למי שיש בעיות מימון, שיביא כסף מהבית.
"בניגוד לפרסומים, מועד העיסקה לא נדחה עד אחרי המלחמה: הסכמנו לדחיה רק במקרה שישראל תיגרר למלחמה, מה שלא קרה עד כה. על כן, המועד הקובע הוא יום ראשון הקרוב".
יש טענות שהמחיר עדיין גבוה מדיי. הרי הפער בין המחיר שנקבע לאיי.די.בי במסגרת העיסקה לבין מחיר המנייה של הקונצרן גדל בהתמדה.
"איי.די.בי נמצאת כבר שנתיים במצב של אי ודאות, שגורם לקונצרן נזק אדיר. לא עוסקים בפיתוח בדברים שמתבקשים, כמו ביטול המטות שיכול היה כבר מזמן להתבצע, מנהלי החברות בקונצרן שרויים בחוסר ודאות והקונצרן משותק. זאת היה טעות לתת לנוחי להתערב בהחלטות עוד לפני שקיבל את השליטה לידיו, אך עדיין מדובר בחברת ההשקעות הגדולה במשק, שמחזיקה חברות מובילות מהטובות בתחומן, ולכן מחיר הקונצרן בבורסה אינו משקף ואינו מדד לכלום. את איי.די.בי לא רוכשים בשביל סיבוב מהיר.
"אני מאמין שאם באמת רוצים לבצע עיסקה, יבצעו אותה בכל מחיר כי מדובר בעיסקה מצויינת. אני מאמין שנוחי היה רוצה לקנות את איי.די.בי. אולי אם היה חושב מראש שזה גדול עליו, לא היה ניגש לעניין. אני עדיין מקווה שאתבדה, אבל אם אתה לא מכבד את חתימתך על ההסכם המקורי, למה שאעשה איתך עוד הסכם על מחיר חדש? איי.די.בי שווה הרבה יותר מערכה הנוכחי, ומי שרוכש אותה עושה עיסקה מצויינת".
מה יקרה אם העיסקה תתפוצץ ?
"אם העיסקה תתפוצץ, נוריד מההפרק את נושא המכירה ונפסיק כל מגע עם קונה פוטנציאלי. אנחנו נשביח את החברה ונחכה לזמנים טובים יותר. לאון הודיע שהוא פורש באפריל, ואנחנו נכנס את השותפים ונחליט על מנכ"ל חדש ויו"ר חדש, והפעם שניהם יהיו חיצוניים. צריך לזכור, שהעיתוי היום למכירה אינו אידיאלי: ההחלטה למכור התגבשה לפני שנתיים מסיבות משפחתיות בלבד. אנחנו דור שלישי, וכל אחד רוצה ללכת לעיסוקיו לפני שהיחסים בינינו ישתבשו, כפי שקרה במשפחות אחרות. כרגע אנחנו ביחסים מצוינים ולא רצינו שנגיע למצב שהכל ישתבש ויהיה הרבה יותר קשה לפרק את החבילה".
גם העיסקה הקודמת למכירת איי.די.בי לקרדן התבטלה. יש לך מסקנות?
"הבעיה היא שתהליך קבלת האישורים הוא כל-כך ממושך, שהכל יכול לקרות. אם הרשויות והרגולטורים היו נדרשים לתת את אישורם בזמן קצוב, הכל היה בריא יותר".
מה אתה מאחל לנוחי, במקרה שהעיסקה לא תתבצע בסוף?
"אני מאחל לו שיתנחם בשיקום גנדן (חברה בבעלותו של דנקנר - נ.ז)".
האם תמשיך בתפקידך בקונצרן אם העיסקה לא תצא לפועל, או שתשקיע את כולך ביקב?
"עדיין לא החלטתי אם אמשיך בקונצרן. היקב הוא רק עיסוק חלקי, אבל אני מקווה להרחיב אותו ולרכוש גם יקב בחו"ל. בנוסף, אני רוצה להרחיב את עיסוקי כמשקיע בחברות, בעיקר בתחום ההיי-טק. אני הייתי בין המשקיעים הראשונים באופטיבייס, ומכרתי את אחזקותי בה ברווח גדול. בנוסף, השקעתי גם בחברת ויקון ומימשתי ברווח, ולאחרונה נכנסתי עם קרן פימי להשקעה בחברת ליפמן".
אפשר להרוויח מיקב?
"אפשר, תוך מספר שנים, אך עד אז נדרש אורך נשימה כספי גדול מאוד. יקב דורש המון הון חוזר, בגלל הזמן הממושך שלוקח לייצר את היין. למעשה, משכיבים הון לשנתיים: כל זמן שהיקב צומח צריך להשקיע. אנחנו נגיע למיליון בקבוקים תוך 5-4 שנים".