חיים כפולים נהרסו ברגע

יומיים לפני שעמד לשוב לישראל, דרס רחמים ברנינקה למוות גבר צעיר בברוקלין. המשטרה טוענת שהוא נהג בזמן שכרות ומאשימה אותו בהריגה ברשלנות. מאז שנעצר ביצע ברנינקה 19 נסיונות התאבדות והוא ממאן לתקשר עם סביבתו. גזר דינו אמור להינתן בקרוב, אמו מבקשת שירצה את עונשו בארץ

מזל ברנינקה, אם לשישה ילדים המרותקת לכיסא גלגלים, הגיעה לניו יורק לפני כחודש בניסיון לחלץ את בנה, רחמים בן ה- 19, מהכלא. בתשעת החודשים האחרונים כלוא רחמים ברנינקה, שדרס למוות ברייקרס איילנד תושב ניו יורק בשם הרווארד מזריגוס. רחמים, שאמור היה לשוב לישראל יומיים לאחר התאונה, מצא עצמו במעצר, בשל רגע אחד של קלות דעת.

כתב האישום המקורי כלל עבירה של רצח מדרגה שנייה ודרישה לעונש של 25 שנות מאסר. בעיסקת הטיעון, שנחתמה בין התביעה לבין עורך דינו של ברנינקה, הומרה ההאשמה המקורית בעבירת הריגה, שנושאת עונש של בין 7 ל-21 שנות מאסר.

 

"אני לא יכול להמשיך ככה"

 

מזל, אמו של רחמים, מספרת שמהרגע שבו נעצר ביצע בנה כבר 19 נסיונות התאבדות. ברוב הפעמים ניסה ברנינקה לחתוך את הוורידים בסיוע חפצים שהזדמנו לידיו, בהם מברשת שיניים שהשחיז בסיוע סורגי החלון ומושבת פלסטיק של מנורת ניאון שפירק בבית החולים. לפני שלושה שבועות ניסה לתלות את עצמו באמצעות סדין בתאו ברייקרס איילנד, ורק עירנות השומרים הצילה את חייו ברגע האחרון.

ברנינקה, הנתון במצב נפשי קשה ומסרב לתקשר עם הסביבה, שלח לאמו מכתבים שוברי לב, בהם הביע את רצונו למות וביקש שתעזור לו לחזור הביתה. האם, שמרותקת לכיסא גלגלים בגלל מחלת ניוון שרירים בשלבים מתקדמים, ממתינה למתן גזר הדין. לבה נקרע, אבל אין בכוחה להושיע.

יוסי סייאס, מגיש הרדיו הפופולרי, הפך בחודשים האחרונים את הסיפור של רחמים ברנינקה לנושא קבוע בתוכנית שלו. מספר פעמים הוא העלה את האם לשידור כדי שתספר למאזיניו על הסבל שלה ושל בנה. באתר האינטרנט מיוחד, שהוקם למען רחמים ברנינקה, מופיעים המכתבים שכתב לאמו. באחד המכתבים האלה, מה- 21 בפברואר השנה, מספר רחמים שקשה לו להחזיק מעמד. "אמא, אני יודע שאת אומרת לי להיות חזק, אבל המצב הזה שובר אותי כל יום ורגע ודקה, ואני מבקש ממך עזרה כי אני לא יכול להמשיך ככה", הוא כותב. "אם את לא היית נמצאת, כבר מזמן הייתי קובר את עצמי באדמה ואני לא עושה את זה בגלל שתצטערי עלי. אמא, אם לא הייתי אוהב אותך ולא היית חשובה לי, מזמן הייתי עוצר לעצמי את החיים האלה. תגידי לי אמא, מה כבר אני יכול לעשות חוץ מלצעוק לעזרה שיקחו אותי מפה הביתה. אני יושב לילה לילה ובוכה כמו ילד קטן בן שלוש. אמא, אני יודע שאת עוברת משבר לא קטן ומרוב ההלם את אפילו לא יכולה להגיד את השם של המקום שאני נמצא בו. אני רוצה להגיד לך שאני מאד מתגעגע לכולם. אמא סליחה, אוהב אותך לנצח. ים של דמעות. רחמי".

 

"שיתאוורר קצת בחו"ל"

 

רחמים, הבכור בין שישה ילדים, סבל עוד בילדותו מ"היפר אקטיביות". מזל מספרת שמגיל צעיר הוא נאצל לקחת כדורי הרגעה. "הוא היה ילד טוב, עזר לי עם הילדים, והיה מרים אותי 15 מדרגות לבית, מה שגרם לו לפריצת דיסק

"בקיץ האחרון, כשכל החברים שלו התגייסו, הוא גילה שהצבא לא מקבל אותו ונפגע קשות. אמרתי לעצמי 'לפחות נשלח אותו לטיול, שיתאוורר קצת בחו"ל', ושלחתי אותו לדוד שלו בניו יורק".

ברנינקה בילה אצל הדוד בברוקלין כחודש. בלילה ה- 19 באפריל 2002, כיומיים לפני שעמד לחזור לישראל, הוא לקח את המכונית של הדוד שחנתה בחצר ויצא לסיבוב מבלי לבקש רשות. כמה שעות אחר כך, בדרך חזרה לבית בשכונת ביי רידג', נהג ברנינקה במהירות מופרזת. בצומת רחוב 100 והשדרה החמישית בברוקלין הוא דרס למוות את הווארד מזריגוס (28). מעוצמת התאונה המשיך רחמים לנהוג עוד שני בלוקים ללא שליטה עד שהתרסק עם המכונית לתוך קיר הבית של דודו. הוא הובהל בחוסר הכרה לבית החולים וקיבל טיפול בחתכים העמוקים ובחבטות שספג במצחו ובראשו.

כששבה אליו ההכרה גילה ברנינקה שהוא כבול באזיקים למיטה בבית החולים ושוטר יושב בסמוך ושומר עליו. רחמים ההמום התקשה לעכל את גודל האסון. בשבריר שנייה של חוסר מחשבה הוא הרג בן אדם והרס לעצמו את החיים. משרד התובע המחוזי של ברוקלין, שהתייחס למקרה בחומרה רבה, הגיש נגדו תביעה על רצח ודרש להטיל עליו מאסר ממושך.

מצבו הנפשי של רחמים הידרדר במהירות והוא אושפז במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים קינגס קאונטי. ז'ק שטיין, סטודנט ישראלי לפסיכיאטריה שעושה את ההתמחות שלו בבית החולים, פגש את ברנינקה במחלקה הפסיכיאטרית כעשרה ימים לאחר התאונה. הוא שוחח איתו ארוכות וניסע לסייע לו. שטיין, בן הקהילה האורתודוקסית מונקטאש בברוקלין, גייס תרומות במטרה לשכור לרחמים עורך דין.

בהמשך נשכרו שירותיו של עורך הדין מייקל וושור, שקבל עד כה 30 אלף דולר עבור הטיפול במקרה (הסכום היה עולה ל- 60 אלף דולר אם התביעה היתה מגיעה למשפט). לפני כחודש הצליח וושור להגיע לעיסקת טיעון עם התביעה, על פיה יורשע ברנינקה בהריגה וירצה עונש של בין שבע ל- 21 שנות מאסר. וושור המליץ למשפחה להסכים והסביר שאם התיק יגיע למשפט, עלול רחמים להישלח לתקופת מאסר ארוכה יותר.

 

"המשפחה שלנו גמורה"

 

בארבעת החודשים הראשונים למעצרו של ברנינקה חשש הדוד לספר לאם מה עלה בגורל בנה. בחושים האמהיים שלה הצליחה מזל לחלץ ממנו את הסוד ומיהרה לעלות על מטוס לניו יורק. היא חזרה לארץ לטפל במשפחתה, ולפני כחודש שבה לעיר כדי לנסות לסייע לבנה ולפעול לכך שירצה את עונש המאסר בארץ. הם שכרו את שירותיו של עורך דין נוסף, דרמן ווייט, שגם הוא הגיע למסקנה שעדיף להסכים לעיסקת הטיעון.

ווייט עדכן שעל פי תנאי העיסקה, מודה ברנינקה בסעיפים של הריגה מדרגה שנייה, בעזיבת מקום תאונה, ובסיכון חיי אדם. על העבירה הראשונה הוא אמור להיענש בחמש שנות מאסר, על השתיים האחרות בשנה כל אחת.

בקונסוליה הישראלית, שטיפלה במקרה, הסבירו שעל פי אמנת האג, יכול אסיר להגיש בקשה לרצות את עונשו בארץ המוצא שלו. לבקשה יש לצרף את הסכמת משרדי החוץ הישראלי והאמריקני, תהליך שיכול להתמשך מספר חודשים. בהתחשב במצבו הנפשי של רחמים, שצפוי להישלח אחרי מתן גזר הדין לבית חולים פסיכיאטרי, אולי יתמזל מזלה של המשפחה והתהליך יואץ.

"ממש רחמנות על האם הזאת, לראות אותה ככה", אומר שטיין. "אמא נקרעת לחתיכות, כואב לי הלב. היא נלחמת עליו כמו לביאה וזה גם מה שהמשיך לדחוף אותי לעזור להם. זה סיפור עצוב, וככל שרחמים יסתגל לרעיון שהוא עומד להפסיד כמה שנים מחייו בגלל המעשה הנמהר שעשה, ככה יש סיכוי שיחזיק מעמד".

"ביום חמישי שעבר הגעתי לבית המשפט אחרי שלושה חודשים שלא ראיתי את רחמים", מספרת האם. "הוא היה במצב נפשי על הפנים, הילד גמור. הוא קיבל כדורים וזריקות במחלקה הפסיכיאטרית של רייקרס איילנד וירד 50 פאונד במשקל. הוא לא מתקשר איתנו. כשראיתי ואתו בפעם הראשונה חשבתי שזה לא הבן שלי. ראיתי ילד מנופח, עם שיער ארוך שנראה כמו הומלס. לא הכרתי את הילד שלי.

"ביום רביעי חיכיתי שבע שעות לביקור. נכנסנו ל- 30 דקות והוא לא דיבר. הוא אמר, 'נמאס לי מהחיים'. אני, עם ניוון שרירים ואחרי אירוע מוחי, התחלתי לבכות. זה הפחיד אותי. הוא נמצא עם 64 אסירים, נרקומנים ורוצחים, רק יהודי אחד, פחד אימים", מספרת מזל. "בפעם הראשונה שביקרתי אותו כל עין שלו היתה כפולה. הם לא מספרים את האמת מה קורה שם. השוטרים מצלמים את החתכים, את המכות. בפעם האחרונה שניסה להתאבד מצאו אותו תלוי עם סדין. הצילו אותו בדקה התשעים. הילד חולה, כבר 12 חודשים הוא נמצא שם לבד ואין לו אף אחד בעולם. חייבים להעביר אותו לארץ.

"הוא כמו חול שבורח בין האצבעות ואת לא יכולה להחזיק. הוא מצייר ציורים של ילד בן שנתיים ובוכה כל הזמן. במכתבים הוא כותב לי שהוא לא רוצה לחיות, שהוא מצטער, מבקש סליחה. הילד גנוב, הוא צריך שיקום. הוא ילד מקסים שעבר בחיים שלו כל כך הרבה דברים קשים. הוא תמיד היה מכין לי ארוחת בוקר ומטפל באחים שלו. זה גיהנום אחד גדול. המשפחה גמורה לגמרי, אין לנו חיים. אבל אני אשאר פה עד שיגידו לי שהבן שלי חוזר לארץ ואם אצטרך גם אעשה שביתת רעב".

בדיון בבית המשפט פגשה מזל ברנינקה את בני משפחתו של הצעיר ההרוג. היא בהחלט מזדהה עם כאבם. "כואב הלב. רציתי לחבק אותם, לבקש סליחה", היא אומרת. "הוא היה בן 28, גם ילד, ילד שהלך מאמא שלו. אין כאב גדול מזה. אני רוצה לבכות אתם ביחד".

אבל מהר מאד היא חוזרת לכאב הפרטי שלה. "זה לא היה בכוונה, רק רגע של שטות, טעות של טיפש עשרה וגמרו. אנחנו פה לבד, נגמרו לנו כל המשאבים, אין לי איפה לגור ואין לי כסף להוצאות המחייה פה. יוסי סייאס מנסה לעזור, הוא שלח פקס לשר המשפטים אבל הם לא הגיבו אפילו ובינתיים אין לנו חיים.

"נכון שמגיע לו עונש על הטעות הזאת, אבל לא מגיע שיחזור בארון הביתה", אומרת מזל ברנינקה לסיום. "אני חושבת שהילד על סף מוות. כל דפיקה בדלת מפחידה; המחשבה שיכול לעמוד שם שוטר שיגיד לי הילד נרצח או התאבד. אני אעשה הכל כדי להחזיר אותו הביתה ואני מאמינה שיש אנשים שיכולים לעזור לי".

 

מי שמעוניין לעזור למזל ברנינקה מוזמן להתקשר לטלפון: 4505-496-718