במסגרת החוק לאיסור הלבנת הון, שהתקבל בכנסת לפני קרוב ל-3 שנים, והחלתו גם על חלפני הכספים, הכין האוצר מאגר נתונים ממוחשב על חלפני הכספים השונים. בשלב זה כולל מאגר הנתונים את פרטיהם של 46 חלפנים במקומות שונים בארץ – מתל אביב וירושלים ועד אילת ופקיעין.
המאגר מפרט את שם משרד החלפנות, מספר העוסק שלו, כתובתו, מספרי הטלפון והפקס, וכן את תחומי הפעילות שבהם הוא מורשה לעסוק (המרת מטבע, החלפת שטרות, מכירה ופדיון של המחאות נוסעים, קבלת נכסים פיננסיים וניכיון צ'קים).
החוק לאיסור הלבנת הון התקבל בכנסת לפני קרוב ל-3 שנים. החוק אינו מטפל בהעלמות מס והוא מכוון כולו למאבק בעבירות הקשורות בפשע המאורגן. במסגרת החוק, חויבו הבנקים, יחד עם גופים פיננסיים נוספים, ובכלל זה כאמור גם חלפני הכספים, לדווח על פעולות פיננסיות חריגות. דיווחים אלה מועברים למאגר מידע מיוחד של הרשות למלחמה בהון השחור, הפועלת במסגרת משרד המשפטים.
במסגרת חקיקת המשנה לחוק לאיסור הלבנת הון, שאושרה לפני כשנה בכנסת, נקבעו חובת רישום חלפני כספים וחובת פיקוח על החלפנים. החלפנים חויבו לדווח לרשות למלחמה בהון השחור על כל עסקה בהיקף העולה על 50 אלף שקל. כמו כן נדרשים עתה החלפנים לשמור על מסמכי עסקאות החלפת המטבע שלהם לתקופה של 3 שנים, לצורך מעקב.