ספרים ילדי, ספרים

ילדי ישראל קוראים פחות מילדי המערב (לא כולל "המורדים" ו"קטנטנות") וכמעט לא מכירים את הספרות הקלאסית. בגיל הנעורים הקריאה יורדת באופן דרמטי ובמגזר הדתי קוראים הכי הרבה. מחר יצויין ברחבי העולם יום ספר-הילדים הבינלאומי

משה רונן, ידיעות אחרונות פורסם: 01.04.03, 14:32

אחרי יום האישה הבינלאומי, יום הילד הבינלאומי ויום האיידס הבינלאומי הגענו אל יום בינלאומי נוסף: מחר (יום ב') יתקיים יום ספר-הילדים הבינלאומי. יום זה, הנחגג בעולם מאז שנת 67', מציין את יום הולדתו של סופר הילדים הידוע הנס כריסטיאן אנדרסן, ב-2 באפריל 1805. הסופר הדני כתב 168 סיפורי ילדים, כמו "בגדי המלך החדשים", "הברווזון המכוער" ו"חייל הבדיל".

ארגון "איבי" – המועצה הבינלאומית לספרים עבור אנשים צעירים – שמרכזו בקופנהגן, מחלק אחת לשנתיים ב-2 באפריל פרס עולמי לסופר-ילדים. הישראלי היחיד שזכה בפרס עד כה הוא אורי אורלב, על ספרו "האי ברחוב הציפורים". את הפרס מעניקה מלכת דנמרק בטקס חגיגי.

 

מי מכיר את הרוזן ממונטה כריסטו?

 

יהודית קפלן, מנהלת הספרייה הציבורית בשכונת רמות בירושלים, מספרת כי בשנים האחרונות חלה ירידה במספר הילדים הקוראים ספרים. יש ירידה במספר ההשאלות, וגם באיכות הקריאה. ילדים קוראים ספרים רדודים מאוד, רבים מהם ספרים שחוברו בעקבות סדרות טלוויזיה.

"כמעט שלא קוראים את 'הרוזן ממונטה כריסטו'", היא מספרת. "קוראים את 'המורדים' ו'קטנטנות'. קוראים גם סדרות נחמדות, כמו 'כאסח' ו'כוח המוח'. ככל שהגיל עולה, הקריאה יורדת. הנפילה הגדולה היא במעבר לחטיבת-הביניים. בנים קוראים פחות מבנות".

לדבריה, יש קשר בין הרמה הסוציו-אקונומית של המשפחה לבין הרגלי הקריאה. כאשר ההורים מעודדים את הקריאה, ובאים עם הילד לספרייה, זה משפיע על הילדים לקרוא יותר. אבל גם ההשפעה הזאת נגמרת בגיל 12 בערך.

 

"חבורת כוח המוח" במקום "חסמבה"

 

ילדים דתיים – חובשי כיפות סרוגות – קוראים הרבה יותר מילדים חילוניים. בסופי-השבוע הם אינם צופים בטלוויזיה ואינם פותחים מחשב – ולכן יש להם יותר זמן לקריאה. גם בנים דתיים מפסיקים לקרוא ספרות יפה כאשר הם מגיעים לישיבות תיכוניות. עומס הלימודים אינו משאיר להם פנאי לקריאה.

הסופר אבנר רוטנברג, מנהל הספריות הציבוריות בירושלים, אומר כי כאשר הוא היה ילד, לפני כ-50 שנה, לא היתה טלוויזיה, ולכן הילדים קראו יותר. היום הילדים מקדישים יותר זמן למחשב ולטלוויזיה. "זה לא אומר שהם יודעים פחות, או שהם פחות תרבותיים", הוא מדגיש. "היום יש לילדים היצע הרבה יותר גדול. הטלוויזיה מביאה היום הרבה מאוד ידע, הרבה תרבות והרבה אמנות.

"גם באיכות החומר הנקרא אין ירידה. פעם קראו רומנים זעירים עם קאובויס ועל גיבורי המערב הפרוע. קראנו את קארל מאי, את ז'ול ורן ואת ספרי 'חסמבה' של יגאל מוסינזון. היום יש לילדים ספרי הרפתקאות אחרים. גלילה רון-פדר מאוד פופולרית. 'חבורת כוח המוח' של אביב זוהר מחליפה את 'חסמבה'. בכל הגילים הילדים קוראים את ספרי הארי פוטר. בני-נוער אהבו תמיד הרפתקאות, מתח ואהבה.

"גם בעבר לא כל הילדים היו 'תולעי ספרים', וגם היום יש עדיין ילדים שבולעים ספרים, באים לספרייה ומחליפים ספר בכל יום. בכלל, לענף הספרים יש עדנה. היום הרבה יותר זול להפיק ספר, ולכן מוציאים לאור הרבה יותר ספרים".

 

ספרות יפה להישגים

 

"למה חשוב שילדים יקראו ספרים?" שאלנו את עופרה בן-עמי, מנהלת אתר האינטרנט "כנפיים" של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח). בן-עמי: "מחקר בינלאומי, שנערך בכל שנה ב-16 מדינות, מגלה כי ילדים שקוראים ספרות יפה מגיעים להישגים הגבוהים ביותר בכל התחומים ובכל המקצועות – אפילו במתמטיקה. קריאת ספרות יפה מקדמת את הילדים. לעומת זאת, קריאת עיתונים, על-פי המחקרים, אינה מקדמת אותם".

לדברי בן-עמי, ילדים ישראלים קוראים פחות מילדי ארצות אחרות בעולם המערבי. בארצות-הברית, למשל, בכל עיירה קטנה יש ספרייה ציבורית מצוידת היטב. בארץ, היא טוענת, יש פחות מדי ספריות. מה שכן יש אצלנו זה שוק ענק לספרים מצוירים לקטנטנים – משום שההורים קונים עבורם ספרים. אבל כשזה מגיע לספרים לבני הנעורים, השוק הרבה יותר קטן.

במשרד החינוך והתרבות עושים מאמצים רבים להחדרת הרגלי הקריאה לילדים. ציפי קרליץ, המפקחת הארצית על הספריות, אומרת כי קריאה היא דבר אישי, אינטימי. הקוראים נסחפים לעולמות אחרים, ופוגשים באמצעות הספר דמויות שאין להם דרך לפגוש במציאות. לדבריה, ספרים יוצרים מכנה משותף של תרבות ושל ידע בין בני-האדם.

 

ספרנית ל"עשירים" בלבד

 

ברוב בתי-הספר היסודיים אין ספרנית. למשרד החינוך אין כסף לזה. רק בבתי-ספר "עשירים", שבהם ההורים נרתמים למימון, יש ספרנית. אחת מאלה היא מלכה אודיש, מורה לעידוד הקריאה וספרנית בבית- הספר תל"י בשכונת בית-וגן בירושלים.

"אנחנו מקדישים זמן ומאמצים רבים לעידוד הקריאה", היא מספרת. "כל צוות בית-הספר משתתף בכך. בכיתות א' ו-ב' הילדים מציירים כריכות חדשות לספרים. בכיתות בוגרות יותר, הילדים נפגשים עם סופרים ומכינים תערוכות על ספרים. יש לנו פרויקט מיוחד, שבו כל ילד עושה מסע פרסום לספר שאהב. ילדים עשו סרטי וידאו של דקה או שתיים, במתכונת של תשדיר פרסומת בטלוויזיה, על ספרים שאהבו".

מט"ח עוסק יותר מעשר שנים בהקמת ספריות בבתי-ספר. הוא מפעיל גם את אתר האינטרנט "כנפיים", שבו יש המלצות לספרים "טובים", המרחיבים את הדעת ואת הדמיון, ואולי גם מעצבים את העולם המוסרי של הילדים. באתר אפשר לקרוא על הספר, להבין את תמצית העלילה, לקרוא את הפרק הראשון ובחלק מהספרים גם לשמוע קטעים מוקלטים מן הספר. לא כל ספרי הילדים נמצאים באתר – רק הספרים המומלצים. יש באתר גם המלצות של מפורסמים על ספרי-ילדים שאהבו. הכדורגלן שמעון גרשון, למשל, ממליץ על "הסיפור שלא נגמר" מאת מיכאל אנדה. המשוררת והמלחינה נעמי שמר ממליצה על "במדבר וביער עד" מאת הנריק סנקביץ'. ד"ר נמרוד אלוני, מרצה לפילוסופיה של החינוך, לא שוכח את "אוליבר טוויסט" מאת צ'ארלס דיקנס. סופרת הילדים עפרה גלברט-אבני אוהבת את "אבא ארך-רגליים" מאת ג'יין ובסטר. הזמרת תמר גלעדי משבחת את "הבכור לבית אב"י" מאת דבורה עומר, ואילו לספורטאית יעל ארד יש זיכרונות טובים מ"פצפונת ואנטון" של אריך קסטנר.

משרד החינוך עורך בכל שנה את "מצעד הספרים", המאפשר לרבבות ילדים להצביע עבור ספרים שאהבו. בראשית כל שנת לימודים נשלחות לבתי-הספר רשימות של כ-100 ספרי קריאה. הילדים קוראים את הספרים במשך השנה, ולקראת סופה הם בוחרים את הספר שאהבו יותר מהאחרים. בכל שכבת גיל נבחרים בכל שנה עשרת הספרים האהובים ביותר על הילדים. משרד החינוך החל להפעיל גם את פרויקט "ספר לכל בית", שבמסגרתו יוכלו 10,000 תלמידים לרכוש ספר קריאה ב-10 שקלים.

 

מצעד הספרים

 

הילדים מדרגים את הספרים הא הובים עליהם אחד הפרויקטים לעידוד קריאה הוא "מצעד הספרים", על משקל "מצעד הפזמונים". בכל שנה נדרשים רבבות ילדים ונערים ב-500 בתי-ספר, המשתתפים בפרויקט, להמליץ על הספר הטוב ביותר שקראו באותה שנה. במשרד החינוך סופרים את הקולות ומפרסמים את הנבחרים.

בשנה שעברה השתתפו ב"מצעד הספרים" כ-91 אלף תלמידים. השנה מקווים להגיע ל-120 אלף תלמידים. "יום הבחירות" השנה יתקיים ב-13 במאי.

הספרים הנבחרים מחולקים לפי שכבות גיל. בשכבת הגיל הצעירה ביותר, תלמידי כיתות א' עד ג', נבחר בשנה שעברה למקום הראשון הספר "מכתבים מפליקס". למקום השני הגיע "כספיון הדג הקטון" מאת פאול קור ז"ל. למקום השלישי – "דג הקשת" מאת מרקוס פירסטר, ולמקום הרביעי - "מפתח הלב" מאת נירה הראל.

בשכבת הגיל השנייה, תלמידי כיתות ד' עד ו', הגיע אשתקד למקום הראשון "המכשפה מרחוב מלצ'ט 3" מאת גדי טאוב. למקום השני הגיע "ילדת הקשת בענן" מאת נעמי שמואל. למקום השלישי - "מכתבי אהבה מאפס עד עשר" מאת סוזי מורגנשטרן, ולמקום הרביעי – "אמיל והבלשים" מאת אריך קסטנר.

בשכבת חטיבת הביניים, תלמידי כיתות ז' עד ט', הגיע למקום הראשון "הארי פוטר" מאת ג'יי. קיי. רולינג. למקום השני "ההוביט" מאת ג'.ר. טולקין, למקום השלישי "רוץ ילד רוץ" מאת אורי אורלב ולמקום הרביעי "אהבת איתמר" מאת דבורה עומר.

בשכבה הבוגרת ביותר, תלמידי כיתות י' עד י"ב, הגיע למקום הראשון "מישהו לרוץ איתו" מאת דוד גרוסמן. למקום השני הגיע "בורות" מאת לואיס סצ'ר. ספרה של מיכל שלו "מאה חורפים" הגיע למקום השלישי, ו"הנסיך הקטן" של אנטואן דה-סנט אכזופרי הגיע למקום הרביעי.