מכה ושמה ג'ניפר

"גרמתי לשינויים בפרצופו היקר של בן אפלק, במיוחד בלחי אחת שלו שהשארתי את חותמי עליה לתמיד בבעיטה מוצלחת", מגלה ג'ניפר גארנר היפה, השולטת באומנויות לחימה. כוכבת הסרט "דרדוויל" והסידרה "אליאס" תופסת גובה

ג'ניפר גארנר, תזכרו את השם הזה. גארנר, כוכבת הסידרה "אליאס" (תשודר כאן תחת השם "זהות בדויה"), יכולה כבר לרשום לעצמה הופעה בסרט שובר הקופות "דרדוויל", לצד בן אפלק, וכיכוב עתידי בסרט ההמשך. וזה לא הכל: נראה שסרט נוסף בסידרת "דרדוויל" יבוסס על דמותה. הקריירה של גארנר, 30, נוסקת במהירות. עד "אליאס" הספיקה לככב בסידרה "פליסיטי" בתפקיד אורח קבוע (שם גם פגשה את בעלה, השחקן סקוט פולי), ובכמה תפקידים קטנים בסרטים (בהם "תפוס אותי אם תוכל") ובסידרות טלוויזיה. תפקיד סידני בריסטאו ב"אליאס" העלה אותה על המפה ושינה את חייה.

ב"דרדוויל" מגלמת גארנר את דמותה של אלקטרה, שהופיעה לראשונה בספרי הקומיקס של דרדוויל בתחילת שנות ה-80. לאלקטרה, בתו היפהפייה של טייקון יווני, אין כוחות על-טבעיים, אבל היא מומחית בקראטה ומפגינה יכולת לחימה מרשימה. היא מתאהבת במאט מורדוק, עורך דין עיוור (אפלק), שבלילה הופך לדרדוויל בעל כוחות על-טבעיים היוצא להגן על העיר מפני הרעים.

גארנר מצוידת בעיניים בורקות, חיוך ממיס וגוף מרשים. היא למדה בלט במשך תשע שנים ומעידה על עצמה שלא היתה מוכשרת במיוחד, אבל בהחלט משקיענית גדולה. בראיון איתה יכולתי לראות את תוצאת אותן שנים, יציבה זקופה טבעית, המבליטה את קומתה התמירה.

 

- הבלט עזר לך בסצינות הקרבות?

 

"ללא ספק. לא הייתי יכולה לעשות את 'אליאס' בלי ללמוד בלט בגיל צעיר, ולא הייתי יכולה לעשות את 'דרדוויל' בלי לעשות את 'אליאס'. הבלט הוא בסיס היכולת שאני מפגינה בסצינות אקשן".

 

- כמה מהפעלולים את עושה בעצמך וכמה עושים הכפילים?

 

"אני עושה כ-95 אחוז מהפעלולים בעצמי. יש דברים שאני לא עושה, כמו פעלול של קפיצה מהאוויר. הפעלולנית, שנה דאגן, אשה מדהימה, נמצאת לידי כל הזמן, לבושה כמוני ומוכנה למלא את מקומי בכל רגע. מאחר שאני עושה את רוב הפעלולים, היא בטח האשה הכי מתוסכלת בעולם... מה שכן, היא כל הזמן מדריכה אותי, ואחרי כל טייק של אקשן נותנת לי עצות. היו כמה פעמים שבן אפלק היכה אותי כל כך חזק, עד שהוא אמר, אוקיי, זה מספיק, תביאו לי את הפעלולנית כדי שאוכל להכות אותה".

 

- עד כמה את דומה לאלקטרה, הדמות שאת מגלמת בסרט?

 

"היא סופרוומן ואני לא, היא שזופה ואני לא, יש לה עיניים ירוקות ואני תמיד חלמתי שיהיו לי עיניים ירוקות. אנחנו לא ממש דומות, אבל המשותף לשתינו הוא שילוב של עוצמה ונשיות. חוץ מזה, למרות החוזק שלה היא גם פגיעה, וזה משהו שאני מזדהה איתו".

 

- זו דמות מעוררת השראה לנערות צעירות.

 

"הצ'ופר הכי גדול של העבודה שלי בשנים האחרונות זו האפשרות להשפיע על נערות מתבגרות ועל הדרך שהן רואות את האפשרויות שלהן בחיים. פעם לימדו אותנו שכאשה עלייך להסתיר את הכוח והאינטליגנציה שלך, כדי שגברים יימשכו אלייך. אבל הדמויות שאני מגלמת, סידני ואלקטרה, משתוות לגברים, ודווקא בגלל זה נמשכים אליהן. בסרטי אקשן או בספרי קומיקס צריך בדרך כלל להציל את הבחורה, שקשורה לפסי הרכבת או משהו כזה. אלקטרה היא לא כזאת, היא יכולה להרביץ למי שהיא רוצה או להחליט שלא. בגלל זה מכבדים אותה יותר".

 

- קראת את הקומיקס של ה"דרדוויל"?

 

"כשהייתי ילדה לא קראתי, אבל כשנודע לי שאעשה את התפקיד קראתי את כולם. אני בחורה מאוד יסודית".

 

- איך התגלגלת למשחק?

 

"בעיירה הקטנה במערב וירג'יניה שבה חייתי לא היו הרבה אפשרויות בתחום הזה, אז התחלתי לרקוד בלט. אבל חלמתי לעלות על הבמה והייתי מוכנה לעשות הכל כדי להופיע ולככב. אחרי התיכון כבר התחלתי להופיע במחזות זמר, ובקולג' למדתי היסטוריה של דרמה, קראתי טקסטים וחלמתי לשחק במחזות קלאסיים. הגעתי לניו יורק, עבדתי בתור מארחת במסעדה והופעתי באוף ברודוויי. לא היה לי גרוש על התחת, ואז התחלתי לקבל תפקידים בטלוויזיה ולמדתי שלא קל להופיע לפני מצלמה. עד היום זה אתגר עבורי".

 

- הופתעת מההצלחה שלך?

 

"ההצלחה, בשבילי, היתה כשעזבתי את ניו יורק והתחלתי להתפרנס ממשחק. קשה להאמין, אבל גם היום זה נחשב עבורי פסגת הישגי. אני תמיד עם הרגליים על הקרקע, לא היו לי חלומות להיות כוכבת, לכן קשה לומר שהופתעתי".

 

- הייתי מוכנה לקרבות שבסידרה "אליאס"?

 

"לא היה לי לפני זה שום מושג בדברים האלה. רק לקראת האודישן התחלתי ללמוד אומנות לחימה אצל מישהו שמצאתי בדפי זהב. אמרתי לו שאני צריכה להיות מוכנה מהר, אז הוא אימן אותי באינטנסיביות, שבעה ימים בשבוע, וזה היה באמת קשה. אבל אחרי חמישה אודישנים מתישים קיבלתי את התפקיד".

 

- בשנה השנייה של "אליאס" (אצלנו עדיין לא נקבע מועד שידור העונה הראשונה) נראה יותר אקשן?

 

"לאו דווקא. בשנה השנייה התמקדנו יותר בסיפור ובדמויות ופחות בקרבות. אני כבר לא נלחמת כל כך הרבה, אבל כל סצינת אקשן הרבה יותר מורכבת וקשה. זה מה שרציתי. מה שכן, אני הרבה יותר בכושר מאז התחלתי להופיע בסידרה, וביקשתי מאנשי הפעלולים לתת לי לעשות יותר סצינות של ריחופים באוויר וסלטות".

 

- מאיפה הטאץ' האופנתי של סידני? גם בחיים יש לך את זה?

 

"לארה גולדשמיט, המעצבת של הסידרה, מגיעה כל שבוע עם רעיונות מדהימים במיוחד עבור סידני. היא יצירתית בצורה יוצאת דופן ואני סומכת עליה בעיניים עצומות. בחיים אני לבושה הרבה פחות חושפני, ואופנה בכלל זה לא צד חזק שלי".

 

- איך היה לעבוד עם בן אפלק?

 

"כיף גדול. קודם כל, הוא לא מפחד לצחוק על עצמו. הוא גם אוהב מאוד לעשות צחוק ממני. הוא חושב שאני ילדה טובה ולא מפסיק לחקות אותי ולגרום לי להיראות מגוחכת, אבל עם הרבה חן כמובן, ואני לא כועסת עליו. הוא מצליח לעבוד קשה מאוד על התפקיד, ובו בזמן לא לקחת את זה יותר מדי ברצינות".

 

- לא היה לו רקע קודם בלחימה. הצלחת לנצל את זה לטובתך?

 

"חשבתי שאוכל לנצח אותו בקרבות בינינו, אבל הוא מאוד תחרותי והתחיל להתאמן כמו מטורף".

 

- גם את תחרותית? הצלחת להחזיר לו?

 

"אני בהחלט תחרותית, אבל זה לא גרם לי לרצות להכות אותו. אגלה לך שהצלחתי להכניס לו הרבה פעמים, אפילו גרמתי לשינויים בפרצופו היקר, במיוחד בלחי אחת שלו, שהשארתי את חותמי עליה לתמיד בבעיטה מוצלחת במיוחד".

 

- מה את חושבת על האלימות בסרט?

 

אני חושבת שזאת אלימות עם טוויסט. יש קרבות שהם מעין חיזור ומלאים חיוכים והומור".

 

- איך את מצליחה להישאר עם הרגליים על הקרקע?

 

"ככה אני. לא חלמתי להיות כוכבת או ללבוש שמלות מפוארות. אני לא מרגישה שאני יותר טובה ממישהו אחר בגלל שאני מצליחה. אין לי מה להתלונן, אני מרוויחה ממש לא רע".

 

- איך את שומרת על חיי הנישואין?

 

"למרות שאני מאוד עסוקה, אני תמיד מוצאת זמן בשביל בעלי. אחרי הראיון הזה, למשל, ניפגש במלון ונלך לשתות משהו".