לא אחראים לנזקי גניבות

התא בו אתם מאחסנים חפצים אישיים כשאתם הולכים לחדר כושר, בריכת שחייה או כל מקום אחר? דעו לכם כי האחריות במקרה של גניבה תהיה עליכם בלבד

פרצו את התא לאחסון חפצים ששכרת במלתחה, בחדר הלבשה של בית מרחץ, ברכת שחייה, חדר כושר, או בכל מקום אחר ש"מסתובבים בו ערומים"? זו הבעיה שלך. מי שהשכיר לך את התא וגבה ממך דמי שימוש איננו נושא באחריות לאובדנם או לגנבתם של חפציך. כך, בכל אופן, ניתן להסיק מפסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע.

ס', אזרח טורקי, הגיע לביקור בארץ ונסע בלוויית מכרים מישראל להשתכשך במרחצאות חמי עין-גדי. במקום לא הייתה כספת לשמירת חפצים והתייר שכר תא לאחסון חפצים בעלות של 5 שקלים. הוא הניח את ארנקו בתא שהועמד לרשותו במלתחת מקלחת הגברים, ונעל אותו. כששב למלתחה, כעבור שעתיים, התברר לו שפרצו את התא וגנבו את הארנק, שהכיל, לדבריו, תמונות בעלות ערך רגשי, כרטיסי אשראי וכסף טורקי.

מנהלי חמי עין-גדי שבפניהם התלונן על גנבת ארנקו, היפנו את תשומת ליבו לשלט אזהרה המוצב בדלפק הכניסה למתקן, המבהיר למבקרים ולצרכנים כי ההנהלה איננה אחראית לנזקים הנגרמים להם עקב גניבות. "לא יכולים לעזור לך " אמרו לו, לדבריו.

אלא שס' סבר שהנהלת חמי עין גדי איננה פטורה מאחריות, והגיש נגדה תביעה לפיצויים.

בתביעתו טען ס', כי הנתבעת גבתה ממנו תשלום עבור תאי השמירה ולכן היא חבה באחריות כלפי על פי חוק השומרים. סעיף 2 לחוק השומרים, נטען בתביעה, קובע כי שומרת בשכר אחראית לאבדן הנכס ולנזקו, והיה עליה לחזות מראש את הנזק או למנוע את תוצאותיו, בעיקר לנוכח העובדה שמקרי הפריצה נפוצים במקום ולנוכח העובדה שהנתבעת מודעת לבעיה זו. עוד נטען, כי "הנתבעת חייבת בפיצויים בשל הפרת חוזה על פי סעיף 5 לחוק השומרים, והיא שאחראית לנזק הנגרם עקב רשלנותה."

הנתבעת טענה להגנתה, כי חוק השומרים איננו חל על השכרת תאים לאחסון חפצים ועל כן אין אחריות מכח חוק זה. "התאים", טענה הנתבעת, "מושכרים לא לצורך שמירה, אלא לצורך אחסון בלבד ועל כן על השכרתם חל חוק השכירות בלבד".

בדיון בבית המשפט טען נציג הנתבעת כי התשלום בסך 5 ש"ח הינו בגין תשלום עבור השימוש בתא ואיננו תשלום עבור שמירת חפצי ערך בתא. "לא נוצר כאן כל חוזה שמירה, על פי ההלכה הפסוקה", טענה הנתבעת. "החזקה בנכס נוצרת כאשר יש מסירה של הנכס לידי השומר בידיעתו של שומר וכאשר יש לשומר שליטה מלאה על החפץ".

 

"השלט מזהיר"

 

בא כוח הנתבעת , שביקש לדחות את התביעה, אמר כי בכניסה למרחצאות מוצב שלט בגודל של מטר על מטר המזהיר את האורחים לא להשאיר חפצים בעלי ערך ללא השגחה. על התאים עצמם, טען, יש מדבקות זוהרות ב-3 שפות שנאמר בהן כי השימוש בתאים הינו על אחריותך בלבד וההנהלה איננה אחראית לחפצים שנגנבו או ניזוקו.

"בתאים, בתוך המלתחות", אמר בא כח עין גדי, "מסתובבים באופן חופשי ערומים ולא ניתן להציב מצלמה שתצלם מה קורה שם ולא ניתן לשים שומר. מדובר בצנעת הפרט". לא הייתה מצידנו שום רשלנות, אין חברת ביטוח שמוכנה לבטח את תאי האחסון בגלל הנסיבות המיוחדות"

השופט, נסר אבו-טהה, קבע כי "לא חלה חובת שמירה על הנתבעת לפי חוק השומרים על חפצים שהוכנסו לתאי האחסון, ולא הייתה כל רשלנות מצד הנתבעת", ודחה את התביעה.

בהחלטתו ציין השופט, כי לנתבעת אין שליטה על החפצים בתוך המלתחה של הגברים, אין אפשרות להתקין מצלמות וידיאו או להציב שם שומר, לא ניתן גם לצפות כי עובדים של הנתבעת יכולים לשמור על התאים שנמצאים בתוך חדרי ההלבשה".