כ-25 שנה לאחר שהסתיימה מלחמת וייטנאם, כשהאמריקנים עסוקים כבר במלחמה אחרת, חוגגים שני העמים את השלום בתערוכה ייחודית על חיי היומיום של וייטנאם במוזיאון להיסטוריה של הטבע בניו יורק.
התערוכה, שנפתחה לאחר עבודה מאומצת של כשלוש שנים, נקראת VIETNAM: JOURNEY OF BODY, MIND AND SPIRIT. היא נועדה לגשר על פצעי העבר ולפתוח צוהר לחיי היומיום של הוייטנאמים, לעבודות החקלאיות בכפרים ולתעסוקה של תושבי הערים. מעין מסע לאורכה ולרוחבה של וייטנאם לקראת המאה ה-21. התערוכה פתוחה לקהל עד ינואר 2004.
הוייטנאמים שאפו להדגיש בתערוכה שמדינתם מאכלסת 54 קבוצות אתניות שונות. אפשר לראות כאן, למשל, בובות דמויות נערות הלבושות בבגדים הייחודיים לשבטיים של צפון וייטנאם, שהיגרו לאזור לפני כ-300 שנה מסין.
וייטנאם משתרעת כיום על שטח של 329,566 קמ"ר, יותר משטחה של צרפת, למשל. מספר תושביה מתקרב ל-75 מיליון, מה שהופך אותה לאחת הארצות צפופות האוכלוסין בעולם. האקלים מגוון למדי. הצפון קריר יחסית, לעומת הדרום שאקלימו טרופי ונושבות בו רוחות חמות ולחות של מונסונים בין אפריל לאוקטובר.
בעיר האנוי, שתמונות רבות שלה מוצגות בתערוכה, מתגוררים למעלה ממיליון תושבים. העיר שמרה עד היום על אופי וחן צרפתי, המתבטאים בשדרות רחבות ובבניינים מפוארים. בין האתרים המצולמים בתערוכה בהאנוי אפשר למנות את אגם HOAN KIEM היפה, שעל אי בתוכו שוכן מקדש מהמאה ה-18, את האוניברסיטה שנוסדה ב-1076, שהיא אחת העתיקות בעולם ומונצחים בה כל המנדרינים שנבחנו בה בהצלחה מאז, ואת פגודת השגרירים, שמהווה את המרכז הבודהיסטי הרשמי של האנוי.
אחד האתרים המצולמים המופלאים המוצגים בתערוכה הוא מפרץ האלונג (ידוע גם בשם מפרץ טונקין), שנמצא במרחק של כארבע שעות נסיעה מהאנוי. מדובר באתר תיירות מדהים, שלדעת רבים רק בגללו כדאי לבקר בוייטנאם. במפרץ שוכנים כ-3,000 איים, המוטלים כמו רצף של שיני דרקון ענקיות שהוטלו במימי המפרץ לאורך לא פחות מ-300 ק"מ. בין האיים הסלעיים ניתן להבחין בצורות ובדמויות כמיטב הדמיון של המתבונן. השילוב בין צבע האזמרגד של המים ותצורות הגרניט של האיים המזדקרים ממימי המפרץ, שמרביתם מכוסים בצמחיה עבותה, יוצר את אחד מאתרי הנוף המרשימים בעולם. בכלל, הנופים של אזורי הצפון המוצגים בתמונות בתערוכה הניו יורקית הם מהיפים במדינה.
ערי בירה קדומות
במקום הנקרא הואה לו, המרוחק כשלוש שעות מהאנוי, נמצאת הבירה הקדומה של וייטנאם. חלק מהטקסים שמתועדים בתערוכה צולמו בעיר, שקיימת מהמאה העשירית. מה שנותר בה כיום הם שני מקדשים, DIN TIEN HOANG, שמוקדש לשושלת דין ושוחזר במאה ה-17, ו-DAI HANH, המוקדש לשושלת מוקדמת יותר בשם לה. שני המקדשים ניצבים בפיתחו של עמק מוקף הרים, מקום אידיאלי להגנה מפני הסינים שאיימו עליהם כבר באותם ימים. אך עיקר החוויה, שאף היא מונצחת בצילומים, מצפה כ-20 ק"מ מערבה. מהכפר המשמש מעגן יוצאת להפלגה בנהר סירת משוטים קטנה הנהוגה בידי שתי נשים. ההפלגה אורכת כשלוש שעות בנחל רדוד, בעומק הברכיים בערך, הזורם גם מתחת למערות סלעיות חשוכות ומוקף צמחיה עבותה.
עיר מעניינת אחרת שמספר צילומים מוקדשים לה בתערוכה היא הואה, שהיתה בירת וייטנאם מתחילת המאה ה-19 עד תום הכיבוש הצרפתי, ב-1945. האווירה בעיר שונה מאוד מהאווירה בצפון וייטנאם והאנשים יותר פתוחים כלפי התיירים. בהואה מתגוררים כיום כרבע מליון תושבים. העיר היתה בעבר מרכז תרבותי, חינוכי ודתי של המדינה כולה, וכיום נותרו בה רק שרידים מרשימים לעברה המפואר. מרשימה במיוחד המצודה הענקית של 'העיר האסורה', בה התגוררו קיסרי שושלת נגויין.
הדרך לאורך הים מהואה לעיר דאנאנג ושכנתה עיר הנמל הוי אן, נחשבת לאחת היפות בוייטנאם. היא מטפסת בתלילות על הרים מיוערים בצמחיה וביערות עד טרופיים, כשחוף הים הכחול ניבט אל המטייל מלמטה ומזכיר את הקורניש בריביירה הצרפתית.
העיר סייגון, שהפכה להו-צ'י-מין סיטי, מקבלת מקום של כבוד בתערוכה, על שווקיה הססגונים ואופני המשאית, כלי התחבורה המקובל על תושבי העיר. בתערוכה מוצגים אופניים כאלו, שהמשא שהם נושאים ממש לא ייאמן. סייגון מחולקת ל-12 אזורים, ומה שמתייחסים אליו עד היום כסייגון שוקקת החיים, הוא הדאון-טאון באזור 1, סביב השדרות NGUYEN HUE ו-LE LOI.
גם חובבי מקדשים ופגודות יבואו על סיפוקם בתערוכה. הפגודה העתיקה ביותר שמוצגת כאן היא פגודת גיאק לאם, שנבנתה באמצע המאה ה-18. עוד אפשר להתרשם בתערוכה פגודת גיאק ויין, שנמצאת ליד אגם דאם-סן, ומפגודת קיסר אבן הירקן, שהוקמה בתחילת המאה בידי קהילת קאנטון.