אותנטיות טורקית על גדות הירדן

אריאנה מלמד רבה עם עצמה. 'איסקנדר', מסעדה צפונית חדשה, היא אמנם נעימה אבל יקרה, חדשה אבל מכוונת לממוצע, טורקית אבל עם אנטרקוט. המתחיל במצווה אומרים לו יאללה

כל הדרך הביתה רבתי עם עצמי. מצד אחד, מסעדה נאה חדשה בצפון הארץ, שרק על פי אגדות בלתי בדוקות הוא גם מעוז קולינרי, היא באמת חדשות טובות. מצד שני, להביא אופים מטורקיה, קומפלט עם שפם ושיני זהב וכובעים ארוכים וצחורים, כדי שיעשו פיתות טורקיות אותנטיות על שפת הירדן – זה באמת חדשות לא כל כך טובות, ועוד מעט אנסה להבהיר מדוע.

מצד שלישי, נעים לשבת שם, מין נעימות שיאפים מייחסים לכפר - פסטורליה רוגעת בצבעי הקירות, מרפסת מרהיבה שצופה לסבך על גדת הנהר, שולחנות עץ חמודים וכפריים שכאלה. מצד רביעי, המחירים בכלל לא כפריים. המחירים מתחרים ממש בהצלחה גדולה במוסדות קולינריים חסרי כל ערך מוסף אבל חדורי תחושת חשיבות עצמית, ששוכנים לעשרות בתל אביב, וגם נסגרים חדשות לבקרים. בעידן שבו שר האוצר הוא ביבי נתניהו, לפחות דבר אחד משתפר בנוף הקולינרי שלנו: אנשים מוכנים לשלם פחות תמורת מופע הדאווין הגסטרונומי של שנות התשעים.

אבל איסקנדר רק פתחה את שעריה, וזו מצווה ציונית של ממש למשוך מטיילים לגליל בכלל ולירדן בפרט, והמתחיל במצווה אומרים לו, יאללה, תתרכזי בעובדות: ואחר כך תשתדלי לא לצאת פרייארית ותגידי מה את חושבת על זה ולמה, כדי שלא תצאי רק משבחת ובסוף יבוא מישהו שכבר היה שם ויגיב כאן, שהכל בסדר חוץ מהמחיר, זאת אומרת, לפי השקפתו של הסועד הישראלי, שום דבר לא בסדר.

 

פואטיקה תפריטאית

 

בלב מתחם הראפטינג על הנהר היחיד הזורם בארצנו היפה, ומאד כדאי לראות כיצד הוא זורם בחן ובאון ולא בעצלתיים, אחרי שהאל הטוב מילא אותו במי גשמים ושלגים, שופץ מבנה נאה וגדול שמכיל בנוחות מסעדה, שיכולה היתה להתמקם בכל עיר ואם בישראל. אם לא יוצאים למרפסת, לא יודעים שיש כאן ירדן. אם מגיעים מכיוון שביל האבן המושקע, נדמה שנחתנו לרגע בפרבר איסטנבולי, כי על הטאבון עמלים שני טורקים חסונים, שאשת יחסי הציבור סיפרה לי שהגיעו רק בבוקר הפתיחה בטיסה ישירה.

הם ייצרו לבקשת הקהל 'לחמא בעג'ין', מעדן מקובל ברחבי מזרח התיכון , ממצריים ועד סוריה, שהוא פיתה דקיקה שנאפית במהירות בחום גבוה, ועליה מצע דקיק ביותר של בשר טחון שטוגן קודם לכן בחברת בצלים ותבלינים. טעים. 28 שקל.

לא פחות טעים הוא ה'פידה' , שם תורכי כללי לפיתה, שבתפריט כאן מוצג כ"לחם ממולא בחצילים קלויים על אש פתוחה, עגבניות עשבי תיבול וביצה", הדים של פואטיקה תפריטאית איומה אליה התמכרו כמעט כל מסעדני ארצנו, והוא נחמד ביותר בתור פיתה, 28 שקל. כאן נגמרת הזיקה הטורקית של המקום, שראשיתה ואחריתה בזה שבעל הבית מנהל גם כפר נופש לרפטאים שוחרי אתגרים מעברו השני של הבוספורוס, והוא, כדברי היח"צנית, "נורא נדלק על האותנטיות של כל זה?" אז הוא ייבא את זה. למה לא.

 

מיש-מש עם תג מחיר

 

שאר מרכיבי התפריט מיובאים מסקר שווקים מאד מוקפד על אודות העדפות ההסעדה של הישראלי הממוצע פלוס, נשוי פלוס שניים, משכנתא ומכונית משפחתית יד שנייה במצב טוב: הוא אוהב שיפודים. נורא. אז לכבודו משדרגים אותם כאן וקוראים להם בשם המופלא "סטייק פרגית אוריינטלי", מוגש על מצע ירקות קלויים , מה שידוע לאותו ישראלי כאנטיפסטי איטלקי, ללמדכם שהאוריינט זה מין מיש-מש קולינרי, הכל הולך, למי אכפת, ולמה שיהיה לנו מינמום של כבוד למטבחים טובים. 52 שקל בלבד. קבב איסקנדר – קבב, בעברית, עם אורז – 64 שקלים. "צלעות כבש אוריינטלי עשויות במשרה תבלינים ושמן זית על מצע ירקות קלויים": עד שמספיקים לקרוא חצי-פואמה, אולי לא נשים לב שתג המחיר הוא 82 שקל.

עוד יודעים מומחי ההסעדה שישראלי לא יכול בלי סטייק בטבע, אז יש אנטרקוט. והפלוס שניים שלו לא יכולים בלי המבורגר, נקניקיות, צ'יפס וסלט. והפלוס שלפני השניים, רעיית הסועד, תתמכר בחדווה לבליסת אבוס של פטריות על מצע של קילו חסה, 44 שקל. אפילו מרק עדשים כפרי, כולה מרק עדשים, מתומחר ב-21 שקלים.

טעמתי סלט פטוש, שכמוהו יש במסעדות ערביות לא מעטות בגליל. היה מצויין. גם במקומות אחרים סלט טרי, חתוך דק, מתובל היטב ומוגש עם קרעי פיתה קלוייה או מטוגנת, טעים במיוחד למטייל שבע-החוויות. אבל כאן ידרשו עבורו 38 שקלים.

 

הממוצע ההוא

 

אז מה יהיה? או שיהיה פיצוץ, והמוני בית ישראל יתאהבו במקום ויפקדו אותו חדשות לבקרים, הם ונשיהם וטפם הצוהל, או שלא יהיה, ואז יוכלו הבעלים לקונן על המיתון, המצב, ועל כך שהממוצע ההוא, שעבורו תכננו את כל השמחה הזאת, ממש לא מבין באוכל. כי הרי טעים שם מאד.

לטובת האופטימים שביניכם: איסקנדר, מסעדה ים תיכונית בניחוח טורקי על גדת נהר הירדן (באמא שלי, זה מה שכתוב בקומוניקט), סמוך לקיבוץ גדות, באתר ראפטינג נהר הירדן, פתוחה כל ימות השבוע בין השעות 1200 ו-2300 , טלפון: 6935544–04.