הטלוויזיה החינוכית

חיים הכט עושה טלוויזיה אינפנטילית, דמגוגית, פשטנית, המונית - ומשפיעה ואפקטיבית לגמרי. רענן שקד על "רישיון להרוג" (אמש), תוכנית שעשויה להסיע כאן תנועה עממית שלמה

מתלהם, צעקני, מניפולטיבי, אינפנטילי, פשטני, המוני, המנוני, נתן-זהביי, דמגוגי. הכל נכון. חיים הכט הוא כזה. והוא עושה כעת את אחת מתוכניות הטלוויזיה האפקטיביות ביותר שנעשו כאן השנה. והוא הולך והופך, לנגד עיניכם, לסוג של משיח חילוני חדש, מנהיג עממי, גירסה ישראלית (מיוזעת, צעקנית, המונית, כל זה, כן) לאוונגליסט טלוויוני נוצרי. "התקשרו עוד הלילה!" הוא משנן לצופיו, "ואני מבטיח לכם – זה יעבוד!". הללויה, ג'יזס הכט, פרייז דה לורד, נרים כוסית לחיים.

אין דרך (ולא שלא ניסיתי) לזלזל ב"רישיון להרוג". את עקבות התוכנית הראשונה, לפני כחודש, יכולתם לאתר לכל אורך השבועות הללו בקרב ישראלים רבים, כגז סודי ששוחרר. אנשים דיברו. אנשים התרשמו. ההכט הזה, איך הוא הראה להם. איך הוא צילם את הערס ההוא שעשה תנועת יניקה למצלמה. איך הוא הסגיר אותו. הכט כשריף החדש שלנו. הכט הלוחם בדרכים. הכט הברברי. לוחם הצדק הישראלי הראשון, ישרא-טרמינייטור: מצויד בארסנל נשקי יום הדין – להלן צוות צילום, משבצת בערוץ 2, יכולת להבטיח לכם את השמים ואת הארץ ("מה שתראו עכשיו יפיל אתכם מתדהמה ומעצבים!; "את זה צריך לראות מקרוב כדי להאמין!") – הכט הוא נביא הזעם החדש, והוא אומר את מה שגם אתם אומרים, אבל למצלמה, בשידור, בזמן צפיית-שיא. כבוד.

אי אפשר שלא להתרשם מהאופן בו מחלץ ומנקז הכט את מלוא מורסות התיסכול שצובר הנהג ישראלי במהלך חייו הבוגרים, ונותן להן פה גדול, ענק. "אותך למשטרה, גבירתי!" הוא מסנן, וממשיך ל"פסיכים" ו"מטומטמים", קולו אינפנטילי וחמום ככל ישראלי מטוגן על הכביש. כן, זה ילדותי, וזו עדיין אחת מפיסות הטלוויזיה היותר משפיעות ששודרו כאן. למה? משום שהכט מנסה לעשות את המעשה הבלתי ישראלי מכולם: להוציא אזרחים לרחוב (או לפחות להוביל אותם לטלפון). לגרום להם לשרבב ראש מחלונם המוגף תמידית ולצרוח, כבאותה סצינה מפורסמת מ"רשת שידור": "אני זועם, ואני לא מוכן לסבול את זה יותר". כה אמריקאי, כה לא מקומי. יותר מזה: הכט מנסה לגרום לצופיו – במקרה זה נהגים – לעשות מעשה בלתי-ישראלי נוסף: לקחת אחריות אישית. בכך הוא יוצר טלוויזיה שהיא ההיפך הגמור מכל הרייכרים והגינתים: בעוד אלה מציעים לכם את שירותיהם בנוסח נטפל-לכם, נסדר-לכם, ננקום-בשבילכם, שילחו-לנו-את-תלונתכם, הכט מציע לצופיו, במקום דג בודד, השתלמות בשימוש בחכה. קחו את מצלמת הווידאו הפרטית, הוא דוחק בהם, והנציחו עבריינים. טלפנו למחוקק ודירשו להעביר חוק שיעגן השבתת רכב כפעולת ענישה. זה בידיים שלכם. יחד ננקה את הרחובות.

חשיבותה של "רישיון להרוג" הוא גם במנדט שנטלה לעצמה, לשים על המסך את המראות הקשים והמרתיעים באמת. תשדירי הזוועה הניו-זילנדיים והאירופאיים האפקטיביים למניעת תאונות מעוררים כאן התנגדות עצומה בכל פעם שמישהו מנסה לשדרם, מחשש לפגיעה ברגשותינו הזכים. הכט משדר את החומר, ומצרף תוספת מקומית: וידאו נדיר, מחריד, של הולך רגל נדרס למוות בנתיבי איילון. זהו כוחה הגדול של תוכניתו המבולגנת, המתלהמת, היורה לכל הכיוונים (החרדים אשמים! מעברי החציה אשמים! אנחנו אשמים! הממשלה אשמה!), ובזה כוחו. הטלוויזיה החינוכית. תוכלו להתווכח על הסיגנון, לא על המהות.

הכט הוא הכלאתם הבלתי אפשרית והלגמרי מתבקשת של נתן זהבי ומייקל מור, ו"רישיון להרוג" היא תוכנית טלוויזיה העשויה, עקרונית, להסיע כאן תנועה עממית שלמה – לו רק היה הכט מתמיד בעשייה ולא מסתפק בשלוש תוכניות כמתוכנן. תהיה רציני, הכט.