מקרר זה לא מכונית

אישה שרכשה מקרר אמנה ולאחר מכן נודע לה כי הוא משנת ייצור קודמת, ביקשה לבטל את העסקה ונענתה בשלילה. היא הגישה תביעה אך בביהמ"ש דחה את תביעתה בנימוק כי "מועד ייצורו של מכשיר חשמלי אינו עניין מהותי"

צרכן שרוכש מקרר "חדש" מתכוון למכשיר תקין, שטרם השתמשו בו. מקרר אינו מכונית, ולא חייב להיות משנת הייצור האחרונה כדי להיחשב כחדש. כך ניתן ללמוד מפסק דין המתייחס לסוגייה זו, שניתן באחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב.

צ' רכשה ביוני 1999 מסלון סבוי 77 מקרר חדש מתוצרת אמנה, ושילמה תמורתו 5,000 שקל. חודשים אחדים לאחר שקיבלה אותו, התברר לה, לדבריה, מכתבת תחקיר בכלבוטק, שמקררי אמנה משנות ייצור קודמות נמכרים בישראל כחדשים. בעקבות הכתבה היא בדקה ומצאה כי המקרר החדש שלה הוא משנת יצור 96' כך שלכאורה הוא בן 3 שנים.

צ' פנתה לסלון סבוי וביקשה לבטל את העסקה, להשיב לה את סכום הכסף ששילמה עבורו ולפצות אותה. כשדחו את בקשתה הגישה צ' תביעה על סך 12,000 שקל נגד החברה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב. בכתב התביעה ובדיון בבית המשפט טענה צ' כי לא היתה רוכשת את המקרר אם היתה יודעת את מועד הייצור שלו.

הנתבעת טענה להגנתה כי לא ידעה מתי יוצר המקרר וכי אין משמעות לשנת הייצור שלו. "מכרנו", אמר בא כוחה לשופט, "מקרר תקין בלתי משומש וממודל עדכני". בנוסף הציעה המשווקת 'לפנים משורת הדין' להאריך בשנתיים את תקופת האחריות עליו.

השופט, ירון בשן, ששמע את טענות הצדדים, הגיע למסקנה שאין עילה לתביעה, ודחה אותה. בנימוקים להחלטתו כתב השופט כי סעיף 31 לחוק הגנת הצרכן קובע כי מי שמתקשר בעסקה זכאי לבטל אותה ולקבל פיצוי כספי עקב הטעייה בעניין מהותי.

 

"מועד הייצור לא מהותי"

 

"מועד ייצורו של מוצר הוא עניין מהותי רק כשהצדדים נוהגים בו כעניין מהותי. בעסקאות במוצרים רבים אין לאיש עניין בתאריך הייצור של הממכר. דומה שעניין מועד הייצור מהותי לעסקה רק כאשר יש לו השלכה על תקינות המוצר (כבמזון), משך השימוש בו (כבמזון) או על מחירו (כבמכוניות)".

"לא הוכח לי - ומתוך ניסיון החיים אינני סבור שקיים - מנהג שלפיו מועד ייצורו של מכשיר חשמלי גדול הוא עניין מהותי בעיני הצדדים לעסקה", הוסיף וציין.

השופט קבע כי לרוכשי מקרר, מכונת כביסה או טלוויזיה, עניין במכשיר מודרני, בדגם עדכני ובפריט תקין. לדעתו, אם מכשיר עמד במחסן שנים רבות קיימת אפשרות שהוא לא יענה על הציפיות, אבל עצם שהותו במחסן שנה, שנתיים או שלוש, איננה מעניינת, בדרך כלל , איש.

"המקרר מטבעו", כתב בהחלטתו, "הוא מוצר מגושם המיוצר בארצות רחוקות, שהגעתו לארץ דרך הים והפצתו לצרכן נעשים בקצב איטי משל מכוניות, התיישנותו של מקרר במחסן או בחנות תקופה של שנתיים או שלוש איננה "חשודה" או בלתי סבירה- ובלבד שבתקופת האחסנה נשמר המקרר כיאות".

השופט הסכים עם טענות הנתבעת לפיהן עד לפרסום העניין בכלבוטק לא נתן איש את דעתו לשאלה מתי יוצר המקרר. "אני מאמין", אמר, "שהתובעת שאלה שאלה זו ואני מאמין לנתבעת שהיא כלל לא הייתה מודעת לשאלת שנת הייצור של המקרר".

"לא הייתה כאן הטעייה ולא טעות", קבע השופט, ודחה, כאמור את התביעה.

 

סותר פסקי דין אחרים

 

פסק דין זה סותר פסקי דין אחרים שניתנו בעניין זה. באחד מהם קיבל שופט בית המשפט לתביעות קטנות בפתח-תקווה, גבריאל שכרסמן, תביעה של בני זוג נגד נגד "מחסני הישיר". בתביעה שהתבררה בפניו טענו בני זוג כי הנתבעת הטעתה אותם כאשר שיווקה להם בשנת 2000 מקרר אמנה משנת יצור 1996.

השופט קבע בהחלטתו, כי החברה הפרה את חוק הגנת הצרכן, היטעתה את התובעים, וחייב את מחסני הישיר לבטל את העסקה ולהשיב לתובעים את 5,200 השקלים ששילמו תמורת המקרר ועוד 500 שקל הוצאות משפט.

בפסק דין זה דחה השופט את טענות הנתבעת כאילו אין דין מקרר כדין מכונית וכי אין משמעות לשנת הייצור של המקרר. " אדם מן היישוב", קבע השופט, "הקונה מכשיר כמו מקרר, מאמין שהוא קונה מוצר חדש ולא בן שנים אחדות, כפי שהיה במקרה הנידון".

"מכל מקום", ציין, "המוכר מחוייב לגלות ללקוח את שנת ייצורו של המקרר כדי שהצרכן יחליט אם לרכוש אותו".