יותר קדחת מג'ונגל

"ספר הג'ונגל 2" נראה כמו חיקוי חיוור ל"ספר הג'ונגל" המקסים ופורץ הדרך

בואו נתחיל בגופו של עניין: "ספר הג'ונגל 2", שיוצא כ-35 שנה לאחר הגרסה הראשונה הקלאסית, נראה כמו חלטורה. ועדיין, אין זה אומר שאתם לא יכולים להעביר מולו אחר-צהריים עם הילדים, בעיקר בזכות הדיבוב המוצלח.

"ספר הג'ונגל" של וולט דיסני היה אחד משוברי הקופות הגדולים של שנת 1967. זה היה גם הסרט האחרון שבו דיסני, האיש והאגדה, היה מעורב. וסרט האנימציה - שתיאר את מסעו של מוגלי עם הפנתר באגירה אל כפרם של בני האדם לנוכח הגעתו של הנמר המרושע "שיר חאן" אל הגו'נגל - היה רצוף לא מעט רגעי קסם. דיסני שזר בעלילה כמה מהדמויות הכי מדליקות שלו: באלו, הדוב הבטלן של הג'ונגל; קינג לואי, מלך הקופים (בסצינה שהציגה את קולו של לואי ארמסטרונג בשירת ה"סקאט" המפורסמת שלו ובחצוצרה שלו); וכמובן, שיר-חאן, הנמר המרושע (מן המקסימים בתולדות סרטי וולט דיסני), ששם לו למטרה לצוד את גור האדם לפני שיגדל ויהיה לצייד עם רובה. לראשונה השתמש דיסני בשחקנים מוכרים ומצליחים שידובבו אותם.

למרות שהיה זה סרט לילדים, ולמרות שהתבסס על אגדה ישנה, נשזרו בו רמזים לרוח התקופה. הדוב הבטלן וחסר האחריות, באלו, היה מעין פארודיה על הילדותיות של הרעיון ההיפי, ואפילו חבורת הנשרים המשעשעת שמופיעה בסופו הדגימה את תספורת המופ-טופ המפורסמת של הביטלס. למעט המוזיקה הנהדרת (שתי קלאסיקות סווינג יצאו מסרט), כל אחת מהדמויות ייצגה אופי שונה ומעוצב, ובתור סרט ילדים הוא בהחלט היה פורץ דרך. הוא גם היה, ללא ספק, אחת ההפקות היותר מוצלחות של אולפני דיסני לדורותיהם – מתחת ל"פנטזיה", לצד "חתולים בצמרת", והרבה מעל, נאמר, "פוקהונטס".

 

מוגלי הופך מתוסבך

 

לקח לאולפני וולט דיסני 35 שנה כדי להפיק סרט המשך, אבל "ספר הג'ונגל 2" רחוק מלשחזר את הקסם של הראשון. הוא ממשיך היכן שהסתיים הקודם: מוגלי, שמצא לו משפחה בכפרם של בני אדם, נקרע מגעגועים אל חבריו שבג'ונגל. "אפשר להוציא ילד מהג'ונגל, אבל אי אפשר להוציא את הג'ונגל מהילד", דואג אביו החורג. אבל גם הדוב באלו מתגעגע למוגלי ומחליט לבוא לבקרו בכפר. אלא שבמקביל, הנמר שיר-חאן, שחזר לא מכבר לג'ונגל, מתקרב לכפר של בני האדם כדי לנקום במוגלי על ההשפלה של הסרט הקודם. כתוצאה מהסמטוחה, מוצא את עצמו מוגלי בחזרה בג'ונגל, שם הוא נאלץ להתמודד, יחד עם שאנטי (זו שבעקבותיה פסע אז אל הכפר של בני האדם), שוב מול הנמר. למעט קינג לואי, כל דמויות הסרט הקודם חוזרות לעלילה הנוכחית. התוספת היחידה היא המשפחה החדשה של מוגלי על ילדם הקטן ראג'אן.

"ספר הג'ונגל 2", כאמור, נראה כמו המשך דהוי לקודם (במובנים שיהיו נהירים לכם, הוא מזכיר יותר את "רוקי 2" מאשר את "האימפריה מכה שנית"). זה לא שהוא נורא או בלתי נסבל, אלא שהוא פשוט יבש. הדמויות החדשות רחוקות מלהסעיר, אין מספיק מוזיקה טובה (השימוש החוזר ב-"Bare Necessities" בטח עושה טוב לילדים, אבל מריח לא טוב), ואין מספיק סצינות קסומות. וב"סצינות קסומות" אני מדבר על, למשל, הרגע ב"חתולים בצמרת" בו פוגשים תומס אומלי, דוכסית והילדים את חבורת הרחוב של ח-חתול; סצינת שאיבת המים של "פנטזיה"; אפילו הרגע בו סימבה פוגש את טימון ופומבה ב"מלך האריות", או לענייננו, סצינת הקופים וקינג לואי מהסרט הקודם. "ספר הג'ונגל 2", במובן זה, סובל מהעדר דמיון ומקוריות מדאיגים. סרטים עכשוויים כמו "עידן הקרח" (שלא לדבר על ""שרק") לוקחים אותו בהליכה.

טוב, אז "ספר הג'ונגל 2" לא יהיה קלאסי כמו קודמו, אבל הילדים שלכם ייהנו ממנו. יש בו מספיק אקשן כדי להעביר איתם אחר-צהריים מנדנד - בעיקר, כפי שציינתי, הודות לדיבוב. רוב השחקנים המדבבים השתתפו גם בסרט הקודם, והם עושים זאת שוב הצלחה. אלי גורנשטיין (שיר-חאן), חיים טופול (באגירה), דני בסן (באלו הדוב) וכל היתר, שהציגו בהוצאה המחודשת ורסיה משובחת למדי, בהחלט לא עושים בושות גם הפעם.