חיתולים, פלסטרים, חזיות ועוד המצאות

מה המציאה מריון דונובן, מי המציא את הפלסטר, איזה עיקרון גילה אלפרד ראסל וואלס, ומי המציא את החזייה?

מריון דונובן הפכה את חיי כל ההורים לקלים יותר, כאשר המציאה את החיתולים החד פעמיים. מריון דונובן (Marion Donovan) היתה אם צעירה בארה"ב של שנת 1946. המאבק הבלתי פוסק בחיתולי הבד הדולפים של דור הבייבי בום התיש אותה. מריון, נצר למשפחת ממציאים, החליטה לעטוף את החיתול בכיסוי פלסטיק אותו היא הכינה מווילון האמבטיה. שנה אחר כך היא לקחה את הרעיון עוד צעד קדימה. דונובן השתמשה בחומרים סופחים חד פעמיים ויחד עם כיסוי הפלסטיק היא יצרה את החיתול החד פעמי הראשון. היא הציעה את הרעיון ליצרנים, אבל הם חשבו שהמוצר יהיה יקר מדי. הממציאה המוכשרת, שלא הצליחה למכור את המצאתה, נכנסה לעסק בעצמה. כמה שנים אחר כך היא מכרה את החברה עבור מיליון דולר. מריון דונובן נפטרה לא מזמן, בשנת 1998.

 

מי המציא את הפלסטר, ומתי?

בשנת 1921 המציא ארל דיקסון (Earle Dickson) את הפלסטר, בעודו עובד של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון. את ההשראה להמצאה הוא קיבל מאישתו, ג'וזפין דיקסון, שנהגה לחתוך את אצבעותיה בכל הזדמנות במהלך הבישולים. ארל הבחין שפיסות הגאזה שאשתו הדביקה על האצבע בעזרת נייר דבק היו נופלות מאצבעותיה הפעילות. לכן הוא החליט ליצור משהו שיישאר במקום ויגן על החתכים הקטנים. דיקסון לקח חתיכת גזה, הצמיד אותה למרכזו של סרט דביק וכיסה את התוצר בבד כותנה גס, כדי לשמור עליו סטרילי. הבוס שלו, ג'יימס ג'ונסון, ראה את ההמצאה הגאונית והחליט לייצר ולשווק פלסטרים לציבור הרחב. החלטה נבונה בהחלט, אם מותר לנו לציין.

 

איזה עיקרון חשוב גילה אלפרד ראסל וואלס?

אלפרד ראסל וואלס גילה את הברירה הטבעית (ואנחנו לא מדברים על הלהקה). אז איך זה שהוא לא ידוע כמו דארווין?

צ'ארלס דארווין יצא למסעותיו הרי הגורל בעולם בשנת 1831, ובמהלכם הוא פיתח חלק מעקרונות תורת האבולוציה. אלא שהספר בנושא נותר במגירה. זאת, עד שבשנת 1858 קיבל דארווין מכתב מדאיג מבחור צעיר בשם אלפרד ראסל וואלס (Alfred Russel Wallace). הצעיר סיפר לו על רעיונותיו בנוגע לברירה הטבעית, שהיו דומים להפליא לרעיונות עליהם עבד צ'ארלס קשישא כבר 22 שנים. דארווין לא יכול היה לסבול את המחשבה שאלפרד הצעיר יזכה בתהילה על רעיונות שהוא הגה כבר לפני שנים. ואכן, "מוצא המינים" של דארווין יצא מהמגירה לאור בשנת 1859, ולעומת זאת אלפרד ראסל וואלס הושלך למגירת הטריוויה של ההיסטוריה, וגילה את עיקרון הברירה הטבעית על בשרו.

 

מי המציא את החזייה?

אשת החברה הניו-יורקית מארי פלפס ג'אקוב (Mary Phelps Jacob).

מארי קנתה שמלת ערב שקופה למסיבה שנערכה בערב אחד של שנת 1913. בערב המסיבה היא גילתה שהמחוך שלה, המחוזק בעצמות לוויתן, הציץ מהמחשוף העמוק. במקום לקלל את המעצב ולהחליף שמלה כמו בחורה נורמלית, לקחה פלפס ג'אקוב שתי מטפחות משי, קשרה אותן בסרט ורוד ועיצבה אלטרנטיבה נוחה בהרבה למחוך. ההמצאה המופלאה התאימה מאוד לאופנת התקופה, והדרישה לחזיות מצד חברות ובנות משפחה הייתה גבוהה. מארי פלפס ג'אקוב רשמה פטנט על ההמצאה בנובמבר 1914, אלא שהיא לא חיבבה עסקים ומכרה את הפטנט כעבור זמן קצר לחברת מחוכים, תמורת 1,500 דולר…